אישיות סכיזואידית (schizoid personality disorder)

האם אפשר לקבל את הפרטים של ד"ר קרני? איך אפשר לפנות אליה? מה שמה הפרטי? תודה🙏

אני בגיל ב4 וגיליתי רק עכשיו שיש לי את הבעי׳ה הזאתי עד לפני 3 שנים לא ראיתי שום בעיות בי אבל ב3 שנים האחרונות הכל צף ועד עכשיו אני רואה וחיי את זה, גיליתי שזה בעי׳ה רק לפני כמה שבועות. ואני עושה טיפול עם רופא ואני רואה שיפור גדול אבל עדיין רחוק

אשצח לדעת איך החלמת

דה ריאלי שמחה מריטלין

הי אך אפשר לצור קשר איתך

הי אך אפשר לצור קשר איתך

רציתי לדעת אם יש לך מידע לגביי תוספי תזונה ראיתי שכתבת על זום וכל אומגה אני סובלת מחרדות בעיקר פחד אחרי שנים של התמודדות עם אנורקסיה על רקע תקיפות מיניות וניקור משפחתי זה בשיא הקיצור. אוהבת אלכוהול לכן מחפשת ישועה ומזור לדיכאון וחרדה דרך מוצרים טבעיים . עזרה דחופה

אשמח אם תקדישי לי ותכתבי מה עזר לך לצאת מהבעיה הזאת מה לקחת בפועל בכימי או בטבעי אודה לך מאודדד

פרוויג׳יל עזר לי לצאת מהמחלה הנוראית הזאת אחרי אין ספור תרופות פסיכיטריות וגם אנטי פסכטיות כלום לא עזר עד שאלוהים שלח לי תרופה בשם פרוויגיל ממליץ לכל מי שסובל מהמחלה הזאת לנסות תתרופה למרות שאצל כל אדם היא משפיע אחרת בהצלחה...

הי אשמח לדעת איך את?

דני שלום, אני סובל מהתופעה כבר כמה חודשים, מעניין אותי איך יצאת ממנה.. אם תרצה לספר תודה

אני לא רופא אחי אבל זה נשמע כמו בעיה נוירולוגית כדאי שתבדוק את זה. חוץ מזה טיפ שלי אני מתמודד משהו כמו חודש עם דה ריאליזציה ופרסונליזציה בשילוב עם חרדות, כשאתה בהתקף תזכור להגיד לעצמך אחי אתה בהתקף. זה הכל. זה בא והולך. בעיקר תשלים עם המצב אל תנסה להילחם בזה.

היי תמר אפשר לדעת איך התמודדת עם הבעיה ? איזה טיפול הכי עזר לך ? האם אפשר לצאת מהמצב עם טיפול נוסף חוץ מכדורים ..

לקחתי ריטלין לפני כחצי שנה ומאז התחלתי להרגיש פחות אני זוכר שכבר יום אחרי פחתה לי ההנאה והרגש ממוזיקה וכדו האם זה יכול להיגרם מזה ?

חוויתי התקף חרדה קשה לפני 4 שנים ומאז בערך אני מרגישה חלק מהתופעות של דפסונליזציה, פחות ניתוק מהגוף ומהמציאות, יותר לא מרגישה כלום והרגשה שהמוח רייק לגמריי, לא מצליחה להתרכז ולחשוב אפילו דברים פשוטים גם ירידה בזכרון. ממש קשה לי עם זה אשמח לדעת אם גם חווית את זה ואם זה עבר? תודה.

אני מגיל קטן עם חרדות חוסר ביטחון קשב וריכוז ocd גם הכל נוצר מגיל קטן ההורים לא הסתדרו הכל השפיע עלי ותפס אותי ומגיל קטן שמרתי והדחקתי הכל חרדות מכל דבר מבחוץ מאנשים מכל דבר אבל לא ברמה שזה יורגש אצלי בראש לפני שנה כתוצאה ממשו שקרה לי שפחדתי שחקרה וזה בסוף התממש חוויתי התקף חרדה חזק מאוד אולי גם טראומה לא יודע במדויק איך להגדיר את זה אבל הייתי מאותו בוקר שאחרי הלילה כמו זומבי כמה שבועות לא מדבר עם אף אחד בתוך עצמי זרמים ידים רגליים תחושה מוזרה בראש בעת הליכה שיגרתית מרגיש תחושות שאני כאילו הולך ומזגזג בהליכה וכאילו עומד ליפול תחושות מוזרות שאף פעם לא הרגשתי וגם ניתוק לא באמת חווה תמציאות ותחום יום באופן רגיל כמו בועה וזה כבר שנה איתי ועדיין לא עבר לפעמים זה חוסר והכל רגיל אבל זה חוזר לזמן מאוד קצר..!אני לא משתמש בשום כדורים ושום כלום לא מאמין בכלל בבריאות הנפש לא בכדורים בפרט למרות שמיואש..אולי בטיפול cbt

יצאת מהניתוק לחלוטין? החלמת מזה ? לי זה התחיל אחרי לידה ואני עם זה כבר שנה ו8. יש סיכוי שזה יעבור? במה טופלת אצלה אם אפשר לשאול? באילו תרופות שגרמו לניתוק לעבור?

אפשר לדבר איתי כאן בפורום

היי תמרי אני מעוניינת לדבר איתך איך אפשר?

אני חווה את זה במשך 5 שנים לסירוגין התקפים שהיו באים הולכים, בזמן האחרון במשך חודשיים כבר בנתק תמידי אפשר להתייעת איתך בבקשה

ראשית אציין שאני לא רופא וללא ידע רפואי ומשתף כאן מניסיון מוכר בלבד. תופעת ניתוק הכוללת ניתוק רגשי מהסביבה ומתח וחרדה עקב כך יכולה להגיע כתוצאה משימוש בסמים קלים כמו מריחואנה ממקרה פרטי שידוע לי, זה בהחלט חולף. זה המון בראש. צריך להיות רגועים, לשתף אדם קרוב -שיבין וירגיע אתכם! לאכול אוכל שטוב לפעילות המוח כמו שקדים, אגוזים, בננות, אבוקדו, שיבולת שועל ועוד שניתן למצוא באינטרנט. לא יזיק למוח לקבל קצת חיזוק בתקופה הזאת. עיסוי לראש יכול להזרים את הדם ולהקל את כאבי הראש אם ישנם. והכי חשוב אמונה. אמונה שמצבכם משתפר ויהיה מצויין! הרבה תפילות.. (אינני אדם דתי אך מאמין בכוחה של אמונה ומפרא) באופן אישי הרגשתי שיש מי ששומע ויש מי שמרפא. גם המדע מייחס חשיבות עצומה לכוח של אמונה. הכל חלף. ודי עם העישונים.. המוח דבר חשוב. ממה שאני מבין התופעה יכולה להיות כחלק מגמילה שהגוף חווה גם מסמים הכי קלים גם אם הדעה הרווחת היא שסמים קלים זה שטויות.. ישנו אלמנט של התמכרות. תהיו רגועים ושמחים =)

תוסה על התגובה. השאלה שלי האם הדה פרסונליזציה התפתחה אצלך כתוצאה מעישון או כתוצאה מטראומה? אני רואה שמבחינים בין השניים.. לכן שואל

היי אני בת 14 ועישנתי מריחואנה והתחלתי להרגיש מוזר בסטלה והתחלתי לפחד יום אחרי זה הבנתי שמשהו לא בסדר איתי רק אחרי 3 שבועות פנינו לקופת חולים והפנו אותי למרכז בריאות הנפש ילדים ונוער הם התקשרו אחרי יום ואמרו לגשת למיון .. גשנו אליהם והביאו לי פסכיאטרית והיא הביאה לי כדורים ואני צורכת אותם רק 3 ימים אני לא מרגישה ממש שינוי אבל מקווה שבעוד שבוע שניפגש עם הפסכיאטרית זה ישתפר קצת... איך לך זה עבר ואחרי כמה זמן ?

אני רוצה להתייעץ לגבי הנושא שהתמודדת איתו.

אני סובל מזה הרבה מאוד זמן בערך מאז שנולדתי ויש לפעמים תקופות יותר רגועות מה הסיכויים שזה יעבור לגמרי אם זה כרוני זה עצוב לגמרי בנוסף להפרעה התפתחו לי אוסידי הפרעת חרדה כללית ודיכאון ועוד כמה דברים מה עושים?

עברתי מקרה דומה לשלך , רק שלי זה נתקע לשנתיים ... בסופו של דבר הצלחתי לצאת מזה אבל כשאני חוזר לעשן מריחואנה זה חוזר בפול פאוור, אז נעלם אחרי שבוע. אז העצה שלי עם כמה שזה קשה לעשן כמה שפחות (זה לפחות מה שאני מנסה לעשות). ולכל מי שעדיין נלחם בזה, הכל בסדר זה לגמרי משו שאפשר להחלים ממנו, תשתדלו להיות עסוקים, חברותיים, לא לפחד משום דבר בגלל זה ולהשתדל לא לתת לזה מקום. כמובן שויטמינים כמו מגנזיום, b complex, וכנראה גם אבץ למרות שלא ניסיתי תמיד יכולים לעזור. בתקופות הקשות הייתי לוקח גם ואבן לאירועים גדולים. אבל בכל מקרה אפשר לצאת מזה !! כיום אני 100 אחוז תקין חוץ מכשאני מעשן כמובן ..

https://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3189734,00.html

כמויות של אומגה 3,שיסנדרה,בקופה יכולות לעזור לך ולהפחית את הניתוק בהדרגה. תחפש התכתבויות נוספות שלי עם אנשים אחרים פה, פירטתי יותר באשר לטיפול במצב הזה.

איך נפטרים מהחרא הזה אני כבר 21 שנה ככה ואף אחד לא יודע איך לעזור לי חסר לי לדבר עם אנשים להעסיק את עצמי אני לא חי באמת

מרגיש חוסר שליטה לא מזהה את עצמי במראה לא מרגיש את הסביבה אבל רואה אותה אין הרגשה של סרט או חלום לא מרגיש רובוט קושי להנות ממראה עיניים כי הכל שטוח קושי להנות משמיעה מאוכל קשה מאוד יותר מ14 שנים תחושה של חוסר תחושה מטופל כבר הרבה שנים וזה לא עובררר אין חיבור או רגשי או מהעיניים או משמיעה

היי אני סובל מדה ריאליזציה ודה פרסונליזציה עם דיכאון מאז שהייתי קטן היום אני בן 21 מכיתה ג אני באיבחונים בכל מיני מקומות ניסיתי הרבה סוגי כדורים ואף פעם לא חוויתי את החיים הייתה תקופה אחת בחיים שלי למשך שבוע שהרגשתי טיפה יותר טוב, מה אפשר לעשות?

ממליצה לך להיאבק בתחושת הניתוק באמצעות נטילת תוסף תזונה זום + אומגה 3 . יש גם לשלב אבץ, אבל בצורה מבוקרת מאוד. אם אתה מעוניין, יש לי קוקטייל שאני נעזרת בו, מוזמן לכתוב מייל ואשלח לך את הוראות הנטילה. אתה יכול לחפש על כל הרכיבים שציינתי ברשת, הם מאוד עוזרים להפרעות זיכרו ולדיכאון.

היה לי הפרעת ניתוק של חודש עקב סטרס ואובדון מימשהו עבר לי ב"ה וכעבור 4 חודשים חזר לי ניתוק חלקי והייתי בטוח שאני הולך להשתגע החרדה נמשכה 10 ימים ועברה לבד לא השתמשתי בשום כדור האם זה ככה אצל כולם הולך ובא?

שלום, אני בן 18 וחצי , הייתי מעשן מריחואנה וחשיש מגיל 17 , חשוב לציין למי שמבין בזה שהייתי מעשן הכול- כולל חומרים לא הכי טובים בלשון המעטה... באחד מן הימים בדיוק לפני חצי שנה (יש לי תאריך מדויק בראש אך לא אציין אותו ) סיימתי יום עבודה רגיל ושוב הלכתי בלילה לשבת עם חברים ולעשן, בדרך חזרה הביתה אכלתי בום רציני-התחלתי לחשוב על דברים מוזרים שלא הייתי חושב,דימיינתי קולות ורעשים ואני עצמי חשבתי שזה סתם סטלה רעה ושאני ילך לישון וזה יעבור לי . יום אחרי זה קמתי לעבודה שוב ומאז עד היום אני מרגיש מוזר כאילו אני לא אותו אדם שהייתי לפני , הראייה השתנתה , הריגושים מדברים מסויימים ועוד... כמובן שהפסקתי לעשן אבל עדיין זה לא עובר לי . השאלה היא איך אני חוזר לאותו אדם שהייתי פעם לפני אותו יום ארור ? נ.ב-חשוב לציין שבנוסף לסמים הייתי שותה גם אלכוהול מגיל 15 (אם זה חשוב) ולעיתים משלב את זה ביחד

ללילי, לרונית ולחיה שלום, דה פרסונליזציה זה מנגון הגנה מאוד יעיל של המוח. רואים תופעה זו אצל חיילים בשדה הקרב, הם נמצאים שם ולא נמצאים. ניצולי שואה מתארים שהם היו שם בזוועות ולא היו ורק כשהגיעו לחוף מבטחים הם חיו מחדש את הזוועות. ילדים משתמשים במנגנון זה הרבה מאוד. אנו כמבוגרים משתמשים בו במצבי סטרס קיצוניים. מוות של חבר קרוב הוא בהחלט מצב של סטרס קיצוני ורואים לעיתים תכופות את התופעה של דה-פרסונליזציה. הפחד מתופעה זו הרבה פעמים גורם להתמשכותה מאחר ונוצר סטרס מעצם התופעה. חשוב בנוסף לתרופות, לעבור טיפול פסיכולוגי ולעבד את הטראומה אם על ידי CBT ואם על ידי EMDR. כדי לעשות דברים אלה ניתן להגיע למטפל טוב בCBT או בEMDR. בברכה, דר' קרני רובין

תודה, זה מאוד מחזק שיש מי שיצא מזה. אני מטופלת במירו 45, וגם בשיחות, וב"ה תחושת הניתוק משתפרת לאט לאט. שמתי לב שמתי שאני עסוקה פיזית עם דברים, או נמצאת בחברת אנשים וחברה אני פחות מרגישה את הניתוק. אבל בשעות שאני לבד זה מתגבר עלי ומכניס אותי לחרדה.

תמרי תודה על כל הטיפים את נהדרת. אני יודעת שטיפול תרופתי הוא אישי וכל עניין לגופו,אני מאוד סקרנית לדעת מה איזן אותך, כמובן שאקבל בהבנה מוחלטת אם תבחרי לא לשתף. אולי תוכלי לשתף אם האיזון שלך הגיע מתרופוה מהדור החדש, ישן, או תרופה מהדור החדש עם שילוב. תודה.

עוד משהו. אל תשליכי שום דבר ממה שאת קוראת בבלוג על עצמך. זה ממש חשוב. כשקראתי שם דברים בפעם הראשונה זה ממש ייאש אותי. אבל אז העמקתי והבנתי שלכל אחד יש רקע שונה. ויש שם גם סיפורי החלמה מרגשים. ככה שממש חשוב לקחת משם רק רעיונות רפואיים או טיפוליים. תלמדי את המצב שלך. תביני אותו. ברגע שתלמדי להבין את התופעה היא תהיה פחות מלחיצה. אמנם לא נעימה, אבל תדעי לפחות למה לצפות. זה משמעותי. בנוסף תקפידי לישון טוב. ותנסי אולי גם אבץ-לי זה עזר. אבל כמובן שהשינוי המשמעותי ביותר היה כששיניתי את התרופות שלי.

תקראי לאט לאט. יש שם הרבה דברים. תעזרי במורפיקס כדי לתרגם. מי כמוני יודעת שהריכוז והזיכרון במצבי ניתוק הולכים לעזאזל. גם ממליצה לך לא רק לשרוץ ולקרוא על הנושא כל הזמן. תעשי דברים שאת אוהבת. תתנדבי בצער בעלי חיים. בעלי חיים היו אחד הדברים היחידים שהשכיחו ממני קצת את הניתוק. תראי סרטים. תפנקי את עצמך מדי פעם. זה ממש חשוב כשעוברים את התקופות האלו. ואל תשכחי גם להגיד לעצמך מילה טובה מדי פעם. תהיי החברה הכי טובה של עצמך:)

תודה תמרי1 על המענה המפורט,זה לא מובן מאליו. נכנסתי לבלוג,הוא באנגלית, האנגלית שלי טובה,זובכל זאת זה מצריך ממני מאמץ שאין לי.

זה הבלוג שבו קראתי הרבה על הפרעות הניתוק. זה מקום שהוא נטו תמיכה באנשים שסובלים מדה פרסונליזציה ודה ריאליזציה. ראוי לציין שכל העצות והמידע הרפואי שדנים בו בבלוג לא מחליף טיפול רפואי מסודר והולם, אבל בהחלט שאבתי מהבלוג הזה לא מעט. ממליצה לכן להיכנס ולהתרשם:) http://www.dpselfhelp.com/forum/

התחושה מוכרת לי היטב. דווקא התחושה שאת משתגעת מעידה על כך שבוחן המציאות שלך תקין-אנשים עם בוחן מציאות לא תקין לא מודעים לכך שיש בעייה עם תפיסת המציאות שלהם.אחד הדברים שיכולים לעזור לך ברגעים כאלו שאת מרגישה שהמוח שלך מהתל בך היא להשתמש בחושים כמו מגע. קור או חום לי עזרו. הייתה לי תקופה של כארבעה ימים שלא ישנתי והייתה לי מחשבה שהטריפה אותי שהכל חלום והכל לא מציאותי. אז התיישבתי על הרצפה והמגע של הקרקע כנגד הגוף שלי איכשהו גרם לי להבין שאני על משהו מוצק וזה נסך בי איזושהי תחושת רוגע קטנה(ותאמיני לי, זה היה קשה מאוד). תחשבי שאם שום דבר לא קיים והכל חלום-עדיין קיימת המחשבה שלך. ואם קיימת המחשבה שלך-אז משהו בהחלט קיים. זה באמת קשה. אני יודעת את זה כי חוויתי את זה על בשרי.

קודם כל, אני יכולה להרגיע אתכן שניתן להיפטר מהניתוק. אמנם זה לא קל וטריקי, אבל עם הטיפול התרופתי הנכון אפשר לעשות זאת. כמובן שזה לא הדבר היחיד שעשוי להתמודד עם התופעה. סביבה תומכת ורגועה יכולה לעזור המון.בתקופות הקשות שלי נעזרתי באומגה 3(היו לי גם הפרעות זיכרון קשות) שהקלו מעט על הסימפטומים. חשוב שתלכו לפסיכיאטר שיכול לנתח נכונה ממה נגרם הניתוק-יש סיבות רבות לו-ובכך למקד את הטיפול בתופעה. אל תפחדו אם אתן קוראות על כך שלא ניתן להיפטר מהתופעה-גם אני קראתי על כך בכמה פורומים רציניים אבל באמת שכל מקרה הוא לגופו ולא ניתן להסיק מניתוק של אינדיווידואל אחד לאחר. המלצתי היא, לכו לד"ר קרני. מה יש לכן להפסיד??

זה התחיל לי בהתקף חרדה קשה ומאז אני מרגישה סוג של ניתוק, תחושה שלפעמים המציאות היא לא אמיתית, פחד לאבד שליטה וכ"ו

יתמות ושכול

4 שנים, למעט התקופות שהלוסטרל והיפאקס השפיעו לטובה. זה התחיל אחרי מוות של חבר טוב. כשברקע שלי טראומות ילדות של ילדות ושכול.

כמה זמן את סובלת מהניתוק? אשמח אם תפרטי קצת איך הכל התפתח אצלך. גם אני רחוקה מקרני גיאוגרפית, אך הגעתי לנקודה כזאת שכבר הייתי מוכנה לעשות כל דבר בשביל להחלים.

תודה על המענה תמרי.ד"ר קרני רחוקה ממני גיאוגרפית וזה עלול להקשות על הטיפול. אני כבר בניסיון שלישי של טיפול, לוסטרל הגבתי מצויין שנה והתפציה עמידות. ויפאקס, הגבתי מצויין 5 חודשים והתפתחה עמידות וכית שלושה שבועות עם סימבלטה, אין עדיין שיפור,רק גיהנום. החלפתי פסיכיאטר, אני מותשת, סובלת. ובאינטואיציה שלי המזור לא יגיע מהסימבלטה וזה כל כך מפחע. אותי.

החלפתי את הפסיכיאטר הקודם שלי ועברתי לד"ר קרני... :) ממליצה בחום

היי תמרי. איך נפטרת מההפרעה?אני מיואשת לחלוטין

כאחת שסבלה מהתופעה הידועה והחלימה ממנה(מעולם לא צרכתי סמים), אני ממליצה לך בחום רב להימנע מהמשך עישון. דה פרסונליזציה זו תופעה שקשה מאוד להיפטר ממנה, ואם את חווה את התופעה הזאת שוב ושוב כשאת מעשנת-הגוף שלך מאותת לך משהו. אל תתעלמי מהגוף שלך. את לא יודעת איך המוח שלך עשוי להגיב בפעם הבאה שתעשני, ואת עלולה למצוא את עצמך תקועה עם התופעה הזאת זמן רב,ללא הפסק. בתור אחת שחוותה את הניתוק הזה במשך שבע שנים ברציפות, סבל נוראי-ממליצה לך לקחת את העצה שלי בחום ולרדת מעישון הסם כליל. מאחלת לך רק בריאות:)

תדבר עם המוקד של הקופה היכן היא מקבלת

אני לא מכיר את הרופאה אישית, ולא יכול לומר לך היכן היא, אך אם ד״ר בורדה נתנה לך שירות במסגרת ציבורית, המסגרת אמורה לספק לך את האישור (מטעם הרופא שהחליף אותה או מנהל המרפאה), ואם היא נתנה לך שירותי פסיכיאטר פרטי, ולא ניתן להשיגה, לצערי לא רואה ברירה (פרקטית) מלבד פנייה לפסיכיאטר חדש.

מה קורה עם בית שמש אי אפשר ליצור קשר

היי היא מקבלת בשלום יהודה

שלום, אני לוקחת 200 מג לוסטרל , ומאוזנת כמה שנים טובות , לאחרונה כנראה מהמצב המלחמה , יש בגופי חרדה . בעברי לקחתי קלונקס בעיקר במעבר לתרופה חדשה ( הייתי פעם עם פרוזק ואחכ עם עוד אחת ) וזה הקל . מה מומלץ לי כעת?

ליעל שלום, מחד,ייתכן שאת זקוקה ל200 מ"ג (שווה ערך ל40 מ"ג ציפרמיל) ומאידך ייתכן שאת זקוקה למינונים יותר גבוהים שניתן לתת רק בסרוקסט, פבוקסיל ופרוזק. בברכה, דר' קרני רובין

האם השפעת אלכוהול חזקה יותר? או נשארת יותר זמן בגוף? כשצורכים סימבלטה ?

לדוד שלום, קודם כל, מדובר לא על אנזימים אלא על ציטוכורמים בכבד אשר מפרקים גם את הסימבלטה וגם חלק מה-SSRI's. לא מדובר על "עבודה קשה" לכבד. שנית, על מה אנחנו מדברים? על כוסית וודקה מדי פעם? אין בכך בעיה. על גלונים של וודקה, כפי שחלק מהנוער שותה? יש בכך בעיה. בברכה, דר' קרני רובין

שאלה אני נוטלת וולבוטרן ומרגישה לא טוב אני עולה במשקל והרופא אומר לי לא משמין מאז שהתחלתי עלתי 8 ק'ג

היי, וולבוטרין הינה תרופה המשמשת לרוב למצב של טיפול בדיכאון, הפסקה פתאומית שלה איננה טובה לגוף שלא מצליח להסתגל מיד לשינויים, וכן הפסקה של הטיפול יכולה להוביל לחזרה של התסמינים המקוריים בגינם התרופה ניתנה. כל רופא יכול לחדש לך מרשם, בפרט רופא המשפחה, לא חייבים לפנות להתייעצות אצל פסיכיאטר מומחה לשם כך. בהמשך, אם תרצי להתאים טיפול שונה לדיכאון, תוכלי להתייעץ עם פסיכיאטר ולחשוב אם יש תכשיר המתאים לך יותר. רפואה שלמה!