היפרדות שליה (Placental abruption) - הסימפטומים, הבדיקות ודרכי הטיפול

המומחים של Infomed מסבירים:

דימומים במחצית השנייה של ההריון נפוצים ומצריכים הערכה רפואית ב-10%-5% מההריונות.
זהו הגורם השלישי בשכיחותו לתמותה אימהית. ב-3%-2% מההריונות הדימום ניכר ולרוב הגורם הוא היפרדות שיליה או שיליית פתח.
הגדרה: היפרדות השיליה מדופן הרחם היא לקויה, כשהיא מתרחשת טרם יציאת העובר.
שכיחות: 1:200-1:75 לידות. היפרדות קשה המסכנת את העובר 1:800-1:400 לידות.

יקת לב ואי-ספיקת כליות.
תמותת העובר - בהיפרדות קשה 80%-50%. תחלואה עוברית - בשיעור גבוה, עקב ירידה ברורה בחמצן סביב הלידה, טראומה לידתית ופגות (50%-40%). סימנים פרוגנוסטים רעים - דימום נרחב, הלם תת-נפחי, לידה ראשונה, צוואר סגור, אבחון מאוחר.

פרופ' מוטי חלק

היפרדות שליה תסמינים
דימום מהנרתיק ב-80% מהמקרים, רגישות ברחם או כאבי גב (66%), מצוקת עובר (60%), צירים תכופים (17%), טונוס מוגבר של הרחם (17%), לידה מוקדמת (22%), מות עובר (15%).
צורת הדימום: דימום נסתר (20%) - לרוב דימום קשה יותר עם סיבוכים קשים. הדימום יכול לחדור לשריר הרחם, ורק חלק קטן ממנו נראה כדימום חיצוני מהנרתיק. דימום גלוי (80%) - לרוב מלווה בהיפרדות חלקית.
סיבות וגורמי סיכון
סיבה ראשונית לא ידועה, אך יש מספר מצבים הכרוכים במצב זה: גיל מתקדם של האישה, ריבוי לידות, מוצא אפרו-אמריקאי, יתר-לחץ-דם או רעלת הריון, רחם מורחב (ריבוי מי שפיר או ריבוי עוברים), ירידת מי שפיר מוקדמת, ריקון (דקומפרסיה) מהיר של הרחם, כמו בלידת תאומים לאחר הוצאת העובר הראשון, חבלה חיצונית, עישון סיגריות, אלכוהול, סמים, מיומה ברחם.
אבחון ובדיקות
בדיקת מעבדה: יש ירידה בריכוז ההמוגלבין, ירידה במספר הטסיות עקב צריכת-יתר, ירידה ברמת הפיברינוגן ותפקודי הקרישה. בדיקת על-שמע (אולטרסאונד) יעילה אך לא תמיד מוצלחת, כי בה מזוהים קרישי הדם מאחורי השיליה רק כשהשיליה נפרדת בצורה משמעותית.
סיבוכים אפשריים
טיפולים ותרופות
1. טיפול דחוף בהתאם לאבחנה או אם יש עדות להיפרדות רצינית כגון: דימום קיצוני, כיווץ הרחם, מצוקה עוברית.
2. מעקב אחר עוברים לא בשלים ודימומים לא קשים, בהיעדר רגישות רחמית והיעדר מצוקה עוברית - אשפוז והשגחה.
3. יילוד דרך הנרתיק - בדרגת היפרדות לא קשה - דימום נשלט וניטור עוברי יעיל, יילוד דרך הנרתיק מומלץ גם במידה שהעובר מת. (לידה דרך הנרתיק - פקיעת קרום מי השפיר ומתן פיטוצין לזירוז הצירים).
4. ניתוח קיסרי - בנוכחות סמני מצוקה עוברית או דימום קיצוני בלתי נשלט.

המומחים שלנו ליילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים

יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים

ד"ר סימון שנהב מנהל היחידה להריון בסיכון גבוה במרכז הרפואי ברזילי. מומחה במיילדות וגניקולוגיה.

קראו עליי עוד

נוירולוגיה

ד"ר יהודה ספקוטי

5.0

( 4 חוות דעת )

"דר ספקוטי מעבר למיקצועיות מרשימה. הינו אדם אנושי קשוב ואיכפתי. נסך בי בטחון ואמון. הלואי וכל הרופאים יהיו כמוהו."

קראו עליי עוד

נפרולוגיה

ד"ר אלי קפלן

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו ליילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: האם יש טיפול להיפרדות שליה? בהריון הראשון שלי ילדתי בשבוע ה-27, בשל היפרדות שליה של 50% ויותר. בהריון השני היו לי תאומים, ילדתי בשבוע ה-30 בגלל היפרדות שליה, ותינוק אחד מת. אני רוצה עוד ילדה, אבל פוחדת. האם יש טיפול מונע להיפרדות שליה?
תשובה: השליה היא מבנה הגדל במהלך ההריון ומזין את העובר. היפרדות שליה (placenta abruption) מתרחשת כאשר השליה מתנתקת מהחלק הפנימי של הרחם באופן חלקי או מלא לפני הלידה. מצב כזה יכול להוביל לחוסר חמצן אצל העובר ולדימום מסיבי אצל האישה. זהו מצב מסכן חיים המחייב לפנות לטיפול רפואי במהירות. סימנים אופייניים להיפרדות שליה: דימום מהנרתיק בעוצמה משתנה כאבי בטן שמתחילים באופן פתאומי כאבי גב שמתחילים באופן פתאומי רגישות והתקשות של הרחם התכווצויות של הרחם הסיבות להיפרדות שליה בדרך כלל לא ידועות, אך ישנם גורמי סיכון: מספר רב של הריונות אירועים קודמים של היפרדות שליה מעלים את הסיכון ב-15% לפחות לחץ דם גבוה הפרעה בקרישיות הריון מרובה עוברים כמות מי שפיר גדולה נשים מעל גיל 40 חבלה בבטן במהלך ההריון נשים שמעשנות, שותות אלכוהול או משתמשות בסמים לצערנו, לא ניתן למנוע היפרדות שליה באופן מוחלט, אלא רק להפחית את גורמי הסיכון על ידי הפסקת עישון ושתיית אלכוהול, ואיזון של לחץ הדם ושל סוכרת הריון. אם היו מקרים של היפרדות שליה בעבר, צריך להיות במעקב הריון צמוד של הרופא המטפל. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 27, אחרי לידה. בשבוע ה-39 ניגשתי למיון יולדות עם צירים סדירים ופתיחה של 1 ס"מ ומחיקה של 80-100 אחוז. לאחר בדיקה שחררו אותי הביתה. כשהיגעתי הביתה היו לי טיפות של דם. נבדקתי שוב, והדימום לא הפסיק ורק התחזק. הרופא אמר שכנראה נפצעתי בצוואר הר
תשובה: הדימום שאת מתארת יכול היה להיות תוצאה של כמה דברים, ביניהם בדיקות וגינליות שעלולות היו לגרום לדימום, בעיקר אם במהלכן נפצע צוואר הרחם; היפרדות חלקית של השליה; או שהדימום פשוט היה תחילת תהליך הלידה הטבעית. היות שלא הייתי נוכחת בלידה איני יכולה לומר כעת, לפי התיאור שלך, מה היה הגורם לדימום. הכי נכון יהיה להתייעץ עם הרופא שנכח בלידה. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >