שרירנים ברחם (נקראים גם: מיומה ברחם, ליומיומה ופיברומיומה) הינם גידול שאינו סרטני של רקמת השריר ברחם שמופיעים אצל נשים בגילאי הפוריות. מדובר בגידול נפוץ מאד ולכ75% מהנשים יהיה אותו במהלך חייהן. הוא אינו מסוכן מאחר והוא לא מהווה גורם סיכון לסרטני רחם אחרים והוא בעצמו אינו הופך לגידול כזה. לפיכך, אין צורך בטיפול רפואי למצב זה ולרוב הוא מתגלה במקרה בזמן בדיקה גינקולוגית או בזמן אולטראסאונד במעקב טרום לידתי.
במידה והוא גורם לכאבים או לסימפטומים אחרים ניתן לטפל בו באמצעים תרופתיים או להוציא אותו כליל בניתוח.
שרירן ברחם, מיומה ברחם תסמינים
באופן עקרוני לרוב שרירני הרחם (מיומות ברחם) הם ממצא מקרי ואינם מתגלים בעקבות תלונה מסוימת.
במקרים בהם הוא גרם לתלונה על פי רוב היה מדובר בתלונות הבאות:
• דימומי מחזור גדולים.
• דימומי מחזור ארוכים של שבוע ויותר.
• לחץ או כאבים באגן.
• תדירות גבוהה מהרגיל של מתן שתן.
• קושי בריקון מלא של שלפוחית השתן.
• עצירות.
• כאבים בגב או ברגליים.
הסימפטומים השונים יכולים להצביע על מיקום השרירן ברחם - מיומה ברחם. שרירנים שנמצאים בתוך חלל הרחם (submucosal) יגרמו לדימומי מחזור מוגברים או ארוכים. שרירנים הפונים אל מחוץ לחלל הרחם (subserosal) יגרמו לתופעות האחרות הנגרמות בעקבות הלחץ שמפעיל השרירן על האברים האחרים הנמצאים בחלל הבטן בסמוך לרחם שרירני.
כאב חריף בעקבות שרירנים ברחם הוא נדיר והוא מופיע כאשר השרירן ברחם גדל בצורה כזו שאספקת הדם שלו כבר לא מספיקה ונוצרים בו אזורים של נמק. התאים המתים משחררים חומרים לסביבה שגורמים לחום ולכאבים.
סיבות וגורמי סיכון
מיומות ברחם מתפתחות מרקמת השריר החלק שברחם ונוצרים כאשר תא אחד מהרקמה מתחלק בצורה בלתי מבוקרת עד להיווצרות גוש נוקשה השונה מסביבתו. השרירן יכול לנוע ממספר בודד של תאים שניתן לראותו רק באמצעות מיקרוסקופ ועד לגודל של מספר סנטימטרים. גידול כזה עלול לעוות את צורתו של הרחם שריריני ולגרום להגדלתו בצורה ניכרת אפילו עד לגובה הסרעפת. אצל אישה אחת יכולים להימצא מספר שרירנים בו זמנית.
כיום לא יודעים בוודאות את הגורמים להתפתחות השרירנים אך ישנו קשר ברור ל:
שינויים גנטיים- בשרירנים רבים נמצאו שינויים גנטיים במיוחד באזורים המקודדים לתאי שריר הרחם.
הורמונים- אסטרוגן ופרוגסטרון הינם הורמונים הקשורים באופן מתמיד עם הכנת הרחם להריון וצמיחת השכבה הפנימית של הרחם הראו קשר להיווצרות שרירני רחם. בשרירני רחם ישנו ריכוז גבוה יותר של אסטרוגן ושל קולטנים לאסטרוגן מאשר ברקמה התקינה של שריר הרחם.
בנוסף נחקר הקשר בין פקטורי גדילה שונים הקשורים לגדילה והתפתחות של רקמות לבין התפתחות שרירני רחם.
גורמי הסיכון הידועים הם תורשה וגזע. כך שמי שאובחנו במשפחתה שרירני רחם נמצאת בסיכון מוגבר להופעה של גידולים אלו וכן בנשים שחורות נמצאו יותר מקרים של שרירני רחם והשרירנים היו גדולים יותר והופיעו בגיל צעיר יותר. הקשר להשמנה לא הוכח באופן וודאי אך ישנם מספר מחקרים המצביעים לכך שגם השמנה מגבירה את הסיכון.
מספר מחקרים מצאו ששימוש בגלולות למניעת הריון וכן הריונות ולידות הינם גורמים מגנים המפחיתים את הסיכון להתפתחות שרירני רחם.
אבחון ובדיקות
לרוב שרירני הרחם מתגלים בבדיקה גניקולוגית מקרית כאשר הרופא שם לב לאי סדירות בצורת הרחם. כאשר יש צורך באישור האבחנה ניתן לבצע בדיקת אולטרא סאונד על הבטן (transabdominal ) או דרך הואגינה (transvaginal). במידה ובעזרת האולטרא סאונד עדיין לא ניתן לראות את השרירן ברחם בצורה טובה ניתן לבצע הדמיות מורכבות יותר כמו היסטרוסונוגרפיה, היסטרוסלפינגוגרפיה, היסטרוסקופיה או אפילו CT ו MRI.
סיבוכים אפשריים
לרוב מיומה ברחם אינה מסוכנת ואינה גורמת לסיבוכים כלשהם אך היא יכולה לגרום לתחושה של חוסר נוחות ואף לאנמיה במידה והיא גורמת לדימומים משמעותיים. באירועים בהם נגרם מוות פתאומי של חלק מרקמת השרירן בעקבות אספקת דם לקויה, עלול להתפתח כאב חד וחריף. במצב זה מומלץ לפנות לקבלת סיוע רפואי מיידי.
ככלל שרירנים אינם פוגעים בסיכויים להרות וללדת אך, במקרים נדירים השרירן עלול לפגוע במעבר של נוזל הזרע מצוואר הרחם אל החצוצרות וכך לפגוע בסיכוי להיכנס להריון. שרירנים גדולים ומרובים עלולים לגרום לתנוחת עובר לא תקינה ברחם, לידה מוקדמת ואף להפלות. צריך לזכור שברוב הגדול של המקרים השרירן גורם בזמן ההיריון לכאב קל בלבד המופג בעזרת משככי כאבים.
טיפולים ותרופות
הטיפול הוא תרופתי או ניתוחי ואין טיפול אחד שהוא הטוב ביותר למצב זה ולכן יש לשקול כל מקרה לגופו. לרוב, אין צורך בטיפול כלל אלא מסתפקים במעקב בלבד.
טיפול תרופתי: תרופות ממשפחת האגונוסיטים לGn-RH כמו לופרון וסינרל הגורמות להקטנת הגידול, התקן תוך רחמי המכיל פרוגסטין או שימוש באנדרוגנים שמקלים בעיקר על התסמינים שמלווים את השרירן כמו הדימוםהמוגבר או הכאבים.
טיפול ניתוחי: ניתן לבצע כריתה של השרירנים (myomectomy) במספר גישות:
היסטרוסקופית- הניתוח מתבצע בעזרת מכשיר המוכנס דרך צוואר הרחם והוא יעיל לכריתה של שרירנים הנמצאים בחלל הרחם. לפרוסקופית- הניתוח מתבצע דרך מספר פתחים קטנים על פני הבטן והוא יעיל לשרירנים שצומחים מחוץ לרחם.
בטנית- פתיחה של חלל הבטן והוצאה של המיומות מהרחם. זו שיטה לטיפול בשרירנים רבים וגדולים.
במצבים קיצוניים מאד ניתן גם לבצע כריתת רחם מלאה.
מניעה
לא נמצאו כיום שיטות למניעה של שרירני רחם למרות שקיימות ברשת המלצות שונות לדיאטה וטיפולים אלטרנטיביים אף אחד מהם לא מוכח כיעיל נכון להיום.
"ד״ר עמית מאיר רופאה מקצועית מנוסה ומשרה אווירה נעימה ובטוחה במהלך כל הטיפול .
משאירה דלת פתוחה כבר מהמפגש הראשון שלנו .
כמובן שאמליץ ואחזור אליה שוב ."
שאלה: התגלתה אצלי מיומה בגודל 3 ס"מ. לאחר שמונה חודשים נבדקתי שוב והמיומה גדלה ל-5 ס"מ. אני מעוניינת להיכנס להריון. הגינקולוג אמר לי שניתן, מכיוון שהמיומה ממוקמת בדופן הרחם ולא אמורה להפריע להתפתחות העובר. הוא הוסיף שבזמן ההריון יכולה המיומה לג
תשובה: הרופא שלך צודק באמרו שניתן להיכנס להריון בזמן שיש מיומה ברחם. אם המיומה קטנה, אין צורך להסירה בשלב זה. מובן שישנה גם הגישה הניתוחית, וכל רופא פועל על פי דרכו, מפני ששתי השיטות מקובלות. כמו שאת מבינה, לא אוכל לומר לך על סמך מכתבך באיזו גישה לבחור. אני מציעה לך לחזור לרופא המטפל ולשמוע ממנו על היתרונות ועל החסרונות של שתי הגישות. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
שאלה: לפני כשבוע ערכתי בדיקת אולטרסאונד אגן קטן, והתגלה בה שרירן (מיומה) בגודל 20x23 מ"מ בגובה תעלת צוואר הרחם. קראתי את השאלות והתשובות באתר לגבי מיומות, ובכל זאת יש לי כמה שאלות קצרות: האם יש חשיבות למיקום המיומה מבחינת סיכון העובר בהריון? אני לא
תשובה: קודם כל תודה על הפידבקים, אנו שמחים לדעת שאת מוצאת את האתר שימושי ויעיל עבורך! לשאלותייך, מיקום המיומה עלול להשפיע על העובר ועל ההריון בכלל, שכן מיומות יכולות לפגוע ביכולת מעבר העובר בתעלת הלידה ועוד. לגבי כניסה להריון, אין צורך בתקופת "התנקות" מהגלולות, אך לעיתים נדרשים כמה מחזורים עד שהגוף מגיע לאיזון הורמונלי והמחזורים נהיים ביוציים. מיומות, בעיקר אם הן רבות וגדולות, עלולות, במקרים מסויימים, לפגוע בהיקלטות העובר ברחם, ובכך לגרום לאי-פריון. "מצגים פתולוגיים" מתייחסים לתנוחת העובר ברחם. כל תנוחה שאינה "תנוחת הראש" הרגילה, נחשבת לפתולוגית, למשל מצג עכוז. במקרים מסויימים, הריון עשוי לגרום לגדילה של המיומות, שכן יש מיומות שרגישות להורמונים, ובעיקר לאסטרוגן. הורמון זה מופרש בכמות גדולה יחסית בתקופת הפוריות, במהלך ההריון או במהלך טיפולי פוריות. במקרה שלך, נראה לי שעוד מוקדם להתחיל לדאוג. כל עוד אינך סובלת מהימצאות המיומה, די במעקב גינקולוגי. לגבי דרכי טיפול, כדאי להיוועץ ברופא המטפל. אם את חוששת מפני הריון או מפני אי-כניסה להריון, תוכלי לפנות למרפאת השרירנים הפועלת בבית החולים שיבא, תל השומר. שם, לאחר בדיקה, יוכלו להעריך את מצבך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
שאלה: אני בת 52. לצערי, התברר באופן די מקרי שיש לי בעיית שרירן ברחם. הייתי מעונינת לבדוק מה האפשריות במקרה הזה. האם חובה לנתח? אם כן, האם על הניתוח להיות בהרדמה כללית? האם עדיף להיות בבית חולים למקרה של שיבושים? להלן פירוט תוצאות בבדיקת אולטרסאונד וגינלי
תשובה: שרירנים הם גידולים שפירים, המופיעים אצל כ-30% מהנשים בגיל הפוריות. מידע כללי על שרירנים תוכלי למצוא בתשובות לשאלות דומות שנשאלו כאן בעבר: http://www.infomed.co.il/questions/q_080707_10.asp
שלום,
לפני שבועיים עברתי הפלה בשאיבה עקב עובר שלא התפתח. ההפלה התרחשה בשבוע 12 אך ההשערה היא כי העובר הפסיק להתפתח בשבוע 9. זוהי הפלה שניה בתוך 4 חודשים.
לאחר ההפלה העליתי בין 1.5-2 ק״ג במשקל. זהו דבר שלא אופייני לי ומה גם שאיני אוכלת יתר על המידה. היו תקופות בחיי שאכלתי הרבה יותר/מאכלים יותר שומניים ולא העליתי כלל.
לאחר ההפלה הראשונה לא העליתי כלל במשקל.
מה יכולה להיות הסיבה לכך?
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
היי יוחיה ועדי
אני07/08/2022 | 21:34
במצב דומה של הפלות חוזרות, אני קצת אבודה האם עשיתן איזשהם בדיקות? אולי אתן יודעות מתי מומלץ לנסות להכנס להריון למרות שמאוד חוששת
תודה מראש ורק בשמחות
הוסף תגובה
הי יוליה
עדי02/08/2022 | 11:43
גם אני לאחר הפלה שניה בתוך חצי שנה (2 גרידות) ועליתי לאחר ההפלה השניה כ2 קילו, מה שלא קרה לי לאחר ההפלה הראשונה.. מאוד מזדהה עם התיאור שלך, זה לא אופייני לי ולא שיניתי משהו מהותי בהרגלי האכילה או הפעילות. רציתי לשאול אם התברר לך משהו בסופו של דבר בקשר לזה? או שזה עבר אחרי זמן מסוים?.. תודה רבה והלוואי שלא חווית עוד קשיים כאלה מאז
אינני רואה קשר בין ההפלה לבין עליה במשקל, אלא אם ההריון ממשיך.
בתקופה הזו שכולנו בהסגר בבית - האכילה היא שונה והפעילות הגופנית היא שונה - זו יכולה להיות הסביה לאלעיה במשקל.
בת 43
שקיפות וסקירה תקין.
בדיקת סקר גנטי - 90% סיכוי לתסמונת דאון.
מה הסיכוי שבמי שפיר יתגלה שהכל תקין?
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
זיבה שטופלה בתרופה לפני שפרצה אפילו !! האם תפריע לפוריות ?
אליעזר15/04/2022 | 07:59
זיבה שטופלה בתררופה עוד לפני שפרצה החוצה(קרה באקראי )..לא אמורה להפריע לזרע מפני שכנראה לא נגרם נזק ...אין חסימה -אין זיהום ..אז יצור הזרע למעשה נשאר ברובו תקין .
בבקשה בלי לשפוט
אני אחרי טיפול ivf התחלתי שימור והרופאים הלחיצו לנסות להקלט, רזרבה שחלתית יחסית נמוכה, לא קריטי. בת 39, רווקה, ללא זוגיות
נקלטתי עם 2 עוברים, ממש בתחילת הריון.
מרגישה שלא נכון לי עכשיו, מלא פחדים וחששות, חושבת שצריכה לחכות עוד קצת.
השאלה היא האם ניתן להפסיק הריון לאחר טיפולי ivf, מה הפרוצדורה? ואם בהמשך אדרש לטיפולי פוריות האם יאשרו לי?
מתלבטת מאוד
אני רופא לא שופט.
אני שומע בדברים שכתבת את הסטרס בו את נתונה.
לשאלתך - הפסקת הריון בארץ ניתן לבצע על פי התנאים הכתובים בחוק.
אם את אישה רווקה, ניתן לבצע את הפסקת ההריון על פי החוק.
בוועדה אליה תגשי יושבת גם עובת סוציאלית. אני ממליץ לך להתייעץ ולקבל את כל התמיכה הרפואית והפסיכוסוציאלית בטרם תקבלי את ההחלטה.
בשורה התחתונה - כל עוד שהפסקת ההריון מתבצעת על פי החוק - זו ההחלטה שלך.
שלום,
אני נמצאת בשבוע 16 ולצערי צריכה לעבור הפלה.
ראיתי שבבתי חולים פרטיים ניתן לעבור הפלה עד שבוע 16.6 ומשבוע 17 ניתן רק בבתי חולים ציבוריים.
למה? מה ההבדל בין השבועות?
והבנתי שצריך להרחיב את צוואר הרחם בעזרת למינאריות, האם עושים את זה בכל זמן או רק משבוע מסויים? מאיזה שבוע?
ככל שגיל ההריון מתקדם - כך עולים גם הסיכונים שבביצוע הפלה מלאכותית.
בבתי החולים הציבוריים יש את כל המעטפת לסייע במקרה שחל סיבוך.
בכל הפלה יש צורך להרחיב את צוואר הרחם. השיטה להרחבה משתנה לפי גיל ההריון העבר הרפואי של האישה ועוד.
היי, לפני 3 שבועות עברתי הפלה טבעית שלמה בשבוע 8. העובר היה מתאים לשבוע 6 ולא היה דופק בשום שלב. אחרי הדימום נבדקתי בבית חולים וגם אצל הרופא המטפל שלי ושניהם אישרו שההפלה שלמה והרחם נקי. הרופא שלי אמר לחכות לווסת הבאה לפני שנחזור לניסיונות, ורופא בבית חולים אמר שאין צורך. יש סיבה למה כן לחכות? אני כרגע מרגישה את הביוץ וחבל לי לפספס את החודש הזה כי אני מאוד מעוניינת בהריון.