לפני שאתייחס לפן הנפשי, עלי להמליץ שתפנה דרך רופא המשפחה שלך לבדיקת רופא אף-אוזן-גרון או לבדיקת נוירולוג, על מנת לשלול מקור גופני, לא נפשי, שגורם לך לשמוע רעש. לגבי גורם כזה תוכל לקרוא בתשובות בפורטל אינפומד העוסקות בתופעה הנקראת טיניטוס. שנית, בהנחה שמקור הרעש הוא נפשי, התשובה לשאלתך היא חיובית, ניתן להקל על תופעה מסוג זה באמצעות תכשירים נוגדי דיכאון וחרדה. הטיפול הוא יחסית פשוט ולא יקר, ומאד מומלץ להיעזר בו במקום לסבול ולחשוש שאתה פוגע במשפחתך. לצורך התחלת הטיפול מומלץ לשוב למרפאת בריאות הנפש בה טופלת או לבקש הפניה לפסיכיאטר דרך רופא המשפחה. תרגיש טוב ובהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
פתח בחלון חדשחלק מהפרעת האכילה הוא פחד מאי-שליטה באכילה, חוסר יכולת להפסיק התקף אכילה, והרגשה כי "האוכל שולט בי ולא אני שולט במה שאני אוכל". ייתכן שרישום המזון הוא הדרך של אשתך להתמודד עם חששות כגון אלה, ולהיות בשליטה על האוכל. חשוב שאשתך תקבל תמיכה מגורמים מקצועיים כמו פסיכולוג ודיאטנית קלינית, אשר ילוו אותה בתהליך. אתה יכול להמליץ לה להתייעץ עם המטפלים המקצועיים בנוגע לרישום אותו היא עורכת. התמיכה באדם קרוב הסובל מהפרעת אכילה היא קשה, תוכל להיעזר במידע שתמצא כאן: http://www.sahar.org.il/eating_disorder19.asp
פתח בחלון חדשבאופן אידיאלי, על האבחון להתבצע בידי בעל מקצוע עם הכשרה ב-ADHD (הפרעות קשב וריכוז) או באבחון הפרעות נפשיות באזור מגוריכם. פסיכיאטרים ופסיכולוגים של ילדים, רופאי ילדים בעלי התמחות במדעי ההתפתחות וההתנהגות, או נוירולוגים התנהגותיים הם אלה שלרוב מחזיקים בהכשרה לאבחנה מבדלת. גם לעובדי רווחה קליניים עשויה להיות ההכשרה הנדרשת.
פתח בחלון חדשכן, ילדים נתונים לאותן השפעות ואותם גורמים הגורמים לדיכאון אצל מבוגרים. אלה כוללים: שינויים במצב הבריאותי, אירועים בחיים, תורשה, סביבה והפרעות כימיות במוח.
דיכאון ילדים הוא תופעה שונה מדכדוך רגיל ורגשות מתחלפים האופייניים לילדים בגילאים שונים. ילדים מדוכאים חווים שינויים בהתנהגותם המזיקים לאורח החיים הרגיל שלהם, ומחבלים ביחסיהם עם חברים, בתפקודם בבית הספר, בתחומי עניין מיוחדים ובחיי המשפחה. הדיכאון עלול לפרוץ בעת ובעונה אחת עם (או להיות מוסווה על ידי) הפרעת קשה (ADHD), הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) או הפרעת התנהגות. (CD).
פתח בחלון חדשהפרעה דו-קוטבית היא מחלת נפש הגורמת לתנודות דרמטיות במצב הרוח, ומציתה התקפים של מניה ושל דיכאון כאחד. במהלך התקפי ה"מניה", הסובלים עוברים למצב מנטלי של התעלות חושים לא מציאותית ומאבדים באופן זמני קשר עם היבטים שונים של המציאות. במקרים קיצוניים, הם ירגישו שיש להם כוחות-על. במקרים קלים יותר, הם ייצאו לקניות בגחמה של רגע ויקנו מוצרים יקרים שאינם צריכים ולרוב אינם יכולים להרשות לעצמם.
התקפים אלה מתחלפים לסירוגין במצב דכאוני. במהלך תקופה זו קיימים מחסור במרץ, רגזנות, עצבות ותחושת חוסר אונים. בין שנ סוגי ההתקפים יכולות להיות תקופות בהן הסובל נראה נורמלי, ומאוזן ובשליטה. עם זאת, אחוז קטן מבין הסובלים מהפרעה דו-קוטבית חווים תסמינים שרידיים כרוניים.
ההגדרה המוקדמת למצב זה היתה "מניה דיפרסיה". כיום היא מכונה הפרעה דו-קוטבית על מנת לציין את הניגודים הקוטביים או כאמור, את התנודות במצב הרוח ותפישת המציאות הסובבת.
פתח בחלון חדשאנשים הנתקפים חרדה או עצבנות כשהם עומדים מול בעיה או החלטה חשובה חווים רגש אנושי נורמלי. הפרעות חרדה והפרעות פאניקה, לעומת זאת, הן עניין אחר. אלה עלולות לגרום נזק כה רב עד שהדבר מפריע ליכולתו של אדם לנהל חיים רגילים.
הפרעות חרדה הן נפוצות למדי. עבור הסובלים מהן, דאגה ופחדים הנם בלתי פוסקים ומכריעים, ועלולים להסב נכות של ממש.
הפרעת פאניקה היא הסוג הנפוץ ביותר של הפרעת חרדה והיא תוקפת ללא סיבה או אזהרה. במהלך התקף פאניקה, תגובת הפחד חורגת מכל פרופורציה למצב עצמו, שהוא לרוב נטול איום. כעבור זמן מתחיל הסובל מן המחלה לפתח פחד קבוע מפני התקף נוסף.
פתח בחלון חדשממה שסיפרת אכן ייתכן שיש בעיה בתחום התקשורת והשפה. מומלץ לבקש מרופא הילדים בדיקה במכון להתפתחות הילד. לרשימת מכונים להתפתחות הילד ראי כאן: http://www.health.gov.il/Download/pages/machonim21102004.doc
פתח בחלון חדשעל פי מדד ה-BMI המציין את היחס בין המשקל לגובה (קישור בסוף התשובה), בנך היה בתחילת הדיאטה במשקל תקין לפי גובהו (BMI 22), וכיום הוא נמצא בתת-משקל (BMI 18). שינוי זה חל בתקופת זמן קצרה, כפי שאתה מתאר, באמצעות צמצום קלורי דרסטי ופעילות גופנית מוגברת. לאור הפרטים שמסרת, חשוב שתפנו יחד עם בנכם לקבלת עזרה מקצועית. עזרה זו ניתן לקבל הן דרך קופות החולים והן דרך גופים פרטיים. מצורפים קישורים לכמה מקומות. http://www.solgar.co.il/aviv/tipul.html
פתח בחלון חדשהתקף חרדה מסוג "התקפי בעתה" (panic) כולל תחושת חנק, דפיקות לב, תחושה שהולכים למות או להשתגע. תרופות נוגדות חרדה אכן יכולות לשכך חלק גדול מהתסמינים ולהקל על החולה, אך לעיתים חלק מהתסמינים נשארים. אם התסמינים שנשארים (כמו במקרה שלך תחושת חנק) קלים ונסבלים לא כדאי לעשות דבר. אם התסמינים קשים או מטרידים במיוחד ניתן לנסות לעבור לתרופה אחרת או להוסיף טיפול התנהגותי. [25/02/2001]
פתח בחלון חדשאתה מתאר הפרעות התנהגות חמורות ביותר, המעוררות חשש לפגיעה עצמית, וכן סבל ניכר והפרעה לשאר בני הבית. חסר מידע רב כדי להבין את התמונה המלאה: המסגרת החינוכית של הבת, מה הישגיה בתחומי חיים שונים, כגון בלימודים ובתחום החברתי, כישורי החיים הבסיסיים שלה (האם התנהגותה מתאימה לבת גילה בתחומים שונים), וכן מה טיב הטיפולים שקיבלה עד כה. אני ממליצה לפנות למטפל פסיכיאטר/ית ולא פסיכולוג/ית, כיוון שבמצב כה חמור ובגיל מבוגר יחסית, יתכן מאד שנחוץ טיפול תרופתי בנוסף לדרכי סיוע אחרות. כמו כן, לעיתים הפרעות התנהגות מסוג זה קשורות למצבים עם בסיס רפואי-נוירולוגי, ולכן חיוני שהמטפל יהיה רופא. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
פתח בחלון חדשהפרעות קשב וריכוז הפכו בשנים האחרונות לאופנה ולשיח ציבורי, חושפים מאות ילדים, בני נוער, בוגרים ומשפחותיהם לשיטות טי... לכתבה המלאה
למה גורם אוטיזם, האם מדובר בכמה הפרעות שונות או בהפרעה אחת המתבטאת במגוון דרגות חומרה, אילו תסמינים יכולים להעלות ח... לכתבה המלאה