פורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי - עמוד 22
עדית רונן סתר
עדית רונן-סתר הינה מטפלת זוגית
ומשפחתית מוסמכת מטעם האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. את הכשרתה (תואר שני
ולימודי הטיפול המשפחתי) עברה באוניברסיטת תל אביב ובמרכז אלומה. כמו כן, עברה
הכשרה אינטנסיבית בטיפול בטראומה במרכז הטראומה בבוסטון, המנוהל על ידי דר' בסל
ון-דר-קולק. מאז 2014, מנהלת את פורום 'טיפול זוגי ומשפחתי' באתר אינפומד, וכמו
כן, מלמדת מטפלים במרכזי טיפול ועוסקת בטיפול בקליניקה באזור המרכז. עדית עובדת בגישת הפסיכותרפיה
הדינמית-חווייתית-מואצת, AEDP , והינה מוסמכת בגישה זו לטיפול
פרטני, זוגי ומשפחתי, על ידי מכון AEDP
הבינלאומי. כמו כן, עדית מחזיקה בתפקיד "שגרירה" של המכון
הבינלאומי בישראל, בתפקיד המגשר בין קהילת מטפלי הגישה בעולם לבין מטפלי הגישה בארץ.
052-3364944
-
אשתי כועסת עליייגאל 12/03/2013 | 10:58אני לא מבין למה אשתי יותר מידי כועסת עליי?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
אשתך כועסת עלייך
ד"ר ( P.HD) הרב אייל אונגר 12/03/2013 | 13:35סקר בארה"ב הראה שלמעלה מ50 אחוז מנשים כועסות פעם בשבוע ומעלה על בני הזוג שלהם, וזה למרות הקשר הטוב שלהם עם בני הזוג אחד הדברים שגורם להרבה נשים להתעצבן זו התחושה של אי שוויון בחלוקת התפקידים, לא פעם האשה מרגישה שיש לה יותר על "הראש" מאשר הגבר, לא פעם בקליניקות אנשי מקצוע שומעים את האשה מתלוננת שהבעל עסוק בתחביבים שלו בזמן שהיא עסוקה במטלות הבית, האשה גם מרגישה יותר מעורבות רגשית בכל מה שקשור לפרטים הקטנים של ניהול הבית, היא תארגן מסיבת יומהולדת לילדים, היא תתקשר לחברים, היא זוכרת תאריכים חשובים למשפחה, היא מכירה את מידות הבגדים של הילדים, היא יודעת מה חסר בבית ועוד ועוד עוד דבר שמביא לידי כעסים אצל לא מעט נשים זה שמטלות הבית בעיני האשה חשובים יותר מאשר בעיני בן הזוג, לדוגמא אם הבית לא יהיה נקי שבוע שלם למי זה יפריע יותר...? כנראה לאשה (כל מה שנאמר בתשובה זו אינו גורף) ולכן היא מרגישה שהיא יותר "דואגת" לבית מאשר בן הזוג וכך היא מרגישה שה"נטל" יותר עליה. חשוב לשים לב לנקודות האלו כי רגשות הכעס מצטברים ומשפיעים לרעה על המערך הזוגי.הוסף תגובה
-
תשובת מומחה
אשתך כועסת עלייך
-
לרצות אחריםדינה 11/03/2013 | 10:51אני מרגישה שאני מרצה את בעלי ובכלל אנשים אחרים וזה כבר פעם בתפקוד היום יומי שלי...הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
לרצות אחרים
ד"ר ( P.HD) הרב אייל אונגר 11/03/2013 | 11:35אישיות שהיא מרצה את האחרים יותר מאשר את עצמה זה לא פעם מגיע מהצורך להיות בקשר עם אנשים אחרים. הרי כולנו זקוקים לקשר עם אנשים אחרים אבל בפרופורציה נכונה. כלומר הקשר הוא אמצעי לסיפוק צרכים הדדיים בין בני אדם הקשר בין בני אדם הוא אמצעי. הצורך של אישיות מרצה בקשר עם בני אדם הוא מטרה בפני עצמה ולכן אם זה קשר שיש בו תחושות טובות או שליליות זה כבר רובד משני במערכת יחסי הגומלין הזו... הצורך הזה נובע בגלל שהאדם בעיני עצמו לא מספיק טוב בעיני עצמו הוא לא מספיק "שווה" ולכן יש לו צורך להיות חלק מחברה להיות מה שנקרא "מקובל חברתית" יש פתגם יפה שאומר "אם 'כן' בוער בעצמותיך, תוכל גם לומר 'לא'..." - מה זאת אומרת? אם כן בוער בעצמותיך כלומר מספיק דברים חיוביים וטובים שאתה מעריך את עצמך עליהם, מספיק מטרות שיש לך בחיים אז גם תוכל לומר "לא" כשתראה שמישהו מבקש ממך משהו שהוא עתיד לפגוע בך, כי זה מצוין לעזור לאחרים אבל בתנאי שזה מגיע ממקום בריא ממקום שבו האדם יודע שזה מתוך בחירה שלו והוא לא מרגיש שהוא "חייב" כי אז זה לא בגלל טוב הלב שלו אלא בגלל חסכים רגשיים שיש לו... אדם שמעריך את עצמו - יכול לשם גבול לעצמו ולדעת מה הוא כן מוכן ומה הוא לא מוכן להקריב למען החברה, מה המינון והאיזון הנכון. לכן שלב ראשון הייתי ממליץ לך לעבוד על משהו שקשור לפיתוח האישיות שלך לפני שתתעסקי עם משהו שקשור לריצוי החברה, אני ממליץ לקחת רשימה של דברים שהיית רוצה לעשות לעצמך לדוגמא תחביבים, משפחה, רוחניות, לימודים, אחרי שיש לך רשימה - תתחילי להקדיש לדברים האלו זמן בחיים שלך. לדוגמא רוחניות - שעה בשבוע, לתחביבים - שעה בשבוע, לרוחניות עשרים דקות ביום. הכוונה היא שתשבצי בתוך מסגרת היום שלך דברים שחשובים בשבילך. קודם לחזק אותך. דבר שני - בפעם הבאה שמבקשים ממך משהו לעשות - אל תדחי אותם כי אני משער שאם היית יכולה אז לא הייתה בעיה אבל במקום לדחות אותם תעכבי את הבקשה, כלומר: אל תאמרי "לא" בבת אחת אלא תאמרי תנו לי את הזמן לראות איך אני יכולה לעשות את זה בצורה הטובה ביותר ותעכבי את הבקשה אפילו בכמה דקות כך את מרגילה את עצמך פחות להיות עסוקה בלרצות את הזולת "כאן ועכשיו" וגם מרגילה את האנשים בחברתך שלא כל מה שיבקשו ממך יעשה "מיד". גם התדמית שלך בעיני החברה אט אט תשתנה מה שיוסיף גם לתדמית שלך בעיני עצמך! וגם בקשר לבקשה שביקשו ממך, אם לדוגמא ביקשו ממך בקשה שדורשת הקרבה של 100% מעצמך, בפעם הבאה תקריבי רק 80% אל תנסי לעשות שינויים קיצוניים, כי זה לא יתאים למבנה האישיות שלך וגם בעיני החברה שלך זה ייראה להם מוזר שינוי קיצוני..הוסף תגובה
-
תשובת מומחה
לרצות אחרים
-
אשתי עברה הפלהאביאל 09/03/2013 | 16:04אשתי הייתה בהריון הראשון שלה והפילה בחודש שביעי. איך אני עוזר לאשתי אחרי שהיא עברה הפלה, זה מאד קשה לה. גם לי...הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
אשתי עברה אפליה
ד"ר ( P.HD) הרב אייל אונגר 10/03/2013 | 09:32ראשית חשוב לציין שהרבה נשים חוות דיכאון קליני אחרי ההפלה ולא רק בתקופה שאחרי ההפלה לפעמים שנה ושנתיים אחר כך הן עדיין יכולות לחוות דיכאון קליני בעקבות ההפלה, לרוב אותן נשים שיחוו את הדיכאון אלו נשים שלא הייתה להן תמיכה רגשית – חברתית. גם גברים כמובן סובלים מההפלה אך לא פעם התגובה שלהם היא בהתמסרות לעבודה או תחביבים וכך הם מדחיקים את הרגשות שצפים, אך רגש מודחק גם הוא פוגע באדם, אם לא תמיד בטווח הקצר אז בטווח הארוך. ולכן חשוב לשני בני הזוג למצוא זמנים שבהם הם מרגישים שהם יכולים להיות פתוחים אחד לשני ולדבר על הרגשות שלהם כמו, איך היינו מגדלים אותו, איזה סוג ילד הוא היה יכול להיות וכדומה, זה נראה מפחיד ולפעמים אנשים אומרים למה לדבר על רגשות הרי דיבורים לא ישנו את המציאות, וזה נכון דיבורים לא ישנו את המציאות אבל הם כן ישחררו רגשות שליליים שמקורם מהעבר. גם לא נכון לומר לבן/ת הזוג: "נו כבר עבר מספיק זמן צריך כבר להתגבר ולהתקדם הלאה" מטרת המשפט היא להאיץ את קצב ההחלמה הרגשית אך תוצאת המשפט הינה האטת קצב ההתקדמות. יחד עם זאת מבלי לדבר על רגשות באופן ישיר אפשר לחפש פרויקטים משותפים, עוד עשייה משותפת, לחפש ממדים חדשים לחיים הזוגיים.הוסף תגובה
-
תשובת מומחה
אשתי עברה אפליה
-
מתבגריםמשפחת ששון 07/03/2013 | 17:39אנחנו מעניקים כל כך הרבה לבן המתבגר שלנו ואנחנו לא מבינים למה הוא לא משתף פעולה עם המשפחה, לטיולים הוא לא מגיע, בארוחות הוא לא יושב אתנו ואנחנו אוהבים אותו ומעניקים לו הרבה מאד אהבה. אולי אפילו יותר מידי אהבה, אם יש דבר כזה... סייע לנוהוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
מתבגרים
ד"ר ( P.HD) הרב אייל אונגר 10/03/2013 | 09:23לא פעם קורה שהורים מעניקים הרבה מאד אהבה לילד המתבגר שלהם אבל הם לא מעניקים לו תחושת ייחודיות, תחושה שהוא בוגר, תחושה שהוא חכם, כדאי בנוסף לאהבה שאנחנו מעניקים לו גם לחפש לו משבצת של הבוגר בבית, שזה אומר שאנחנו מתחשבים בדעתו, מתייעצים אתו, נעזרים בו, אנחנו לא חייבים להתייעץ אתו בנושאים שהם ברומו של עולם אלא אפילו דברים שבעיניים שלנו הם די פשוטים העיקר שהוא ירגיש שהוא לא עוד ילד קטן אלא יותר בוגר, יותר חכם, מהמקום הזה גם ישתלם לו רגשית להיות בחברתכם כי הוא מרוויח משבצת חדשה שלא הייתה לו בעבר.הוסף תגובה
-
תשובת מומחה
מתבגרים
-
זוגיות לא מוצלחתאיציק 06/03/2013 | 15:26אני מרגיש שאשתי אשמה בכך שהנישואים לא עובדים וכעת אנחנו על סף גירושין.הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
גירושין
ד"ר ( P.HD) הרב אייל אונגר 06/03/2013 | 21:09ההגעה להצלחה בכל תחום בחיים תלויה בכך שניקח 100% אחריות על החיים שלנו אחד המחירים שנצטרך לשלם בשביל להגיע להצלחה זה לוותר על האשמות, אולי אנחנו באמת צודקים והשני אשם במה שקרה לנו, אבל העולם מתקדם בקצב כל כך מהיר שאין לו זמן לצדק ואי צדק במערכות זוגיות בשביל להצליח אדם חייב להפסיק להתמקד בסיבות האלו. להפסיק לתת להם כל כך הרבה מקום במחשבה שלו. יותר קשה אבל גם הרבה יותר יעיל במקום לראות את הסיבות לחוסר הצלחה באחרים בואו נראה איך אנחנו אחראי למציאות מה אמרנו לא נכון או מה לא אמרנו והיינו צריכים להגיד וכדומה. ברגע שאנחנו לוקחים אחריות אז המערך הזוגי שלנו יותר בשליטה פתגם יפה אומר שאם תאמר מה שאתה רוצה לומר, למי שאתה רוצה לומר, איך שאתה רוצה לומר, מתי שאתה רוצה לומר, תתרגל לשמוע דברים שאתה לא רוצה לשמוע מאנשים שאתה לא רוצה לשמוע איך שאתה לא רוצה לשמוע בזמנים שאתה לא רוצה לשמוע. בהצלחה!הוסף תגובה
-
תשובת מומחה
גירושין
-
ויכוחים בין בני זוגלילית 06/03/2013 | 13:45למה אנחנו רבים על דברים קטנים בזוגיות שלנו? זה מתחיל להיות כבר על בסיס יום יומי, כאילו שאין לנו הסכמה על כל הדברים.הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
ויכוחים על דברים קטנים
ד"ר ( P.HD) הרב אייל אונגר 06/03/2013 | 20:59אנחנו לא רבים על דברים קטנים, אלא דברים קטנים הם אלו שמעוררים בעיות סמויות יותר לדוגמא: יכול להיות שאחד מבני הזוג איחר ברבע שעה הביתה והוא או היא לא הודיעו על כך מראש, בימים רגילים זה בסדר ומתקבל אבל אם בן הזוג שמחכה בבית צובר עוד מטען רגשי אז כנראה שהתגובה הקיצונית היא לא בגלל האיחור אלא האיחור הוא הקש ששבר את גב הגמל, לפעמים נראה לבני זוג שהם מוותרים אחד לשני עוד ועוד אך האמת שהם צוברים ולכן חשוב לשים לב בזוגיות לא לצבור יותר מידי שיש בעיות וקשיים לדבר עליהם ולפתור אותם על מנת שלא יערמו ואז כל "דבר קטן" יעצבן אותנו בצורה לא פרופורציונאליתהוסף תגובה
-
תשובת מומחה
ויכוחים על דברים קטנים
-
בן זוג פגע ביורד 05/03/2013 | 14:13אני נשואה לגבר שחשבתי עד לא מזמן שהוא אהבת חיי. אנחנו נשואים כבר 4 שנים והוא פגע בי. לא אפרט. הוא הבטיח שזו מעידה חד פעמית , עם זאת קשה לי מאוד לסלוח לו. אי אפשר להתגבר על זה?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
בן זוג שפגע - סליחה
דר' ( P.HD) הרב אייל אונגר 05/03/2013 | 15:53אחד הכלים החשובים ביותר שמאפשר צמיחה בתוך מערכת זוגית זו היכולת לסלוח. הסליחה דורשת מאתנו הרבה סבלנות, אורך רוח וגדלות נפש בכדי לקבל אדם אחר כשהוא טועה בעיניים לפי השיפוט שלנו. ולכן זה לא קל לסלוח, אבל מעניין וחשוב לציין בהקשר הזה שמחקרים מראים שאנשים שמרבים לסלוח לאחרים הם גם מרבים לסלוח לעצמם, ולרוב אנשים שמרבים לסלוח לעצמם אלו אנשים שמצליחים הרבה יותר בכל תחומים החיים כי הם לא אנשים שבגלל הכישלון שלהם יאמרו על עצמם שהם חסרי תקנה, הם ידעו לסלוח לעצמם ולהתקדם הלאה. ברגע שאדם מצליח לסלוח לזולת הוא גם מעביר מסר לעצמו שהוא פחות שם דגש על העבר השלילי בחיים כי לא פעם כשאדם עסוק בעבר שלו, כמה פגעו בו, כמה השפילו אותו הוא לא רק מעסיק את המוח בחוויות שקרו לפני כמה שנים הוא גם שם את עצמו באותו מצב רגשי, הווה אומר שהוא מחזיר את עצמו אחורה לכמה שנים. ומצד שני זה שאנחנו סולחים למשהו זה לא נותן לגיטימציה למעשים של מי שפגע בנו, אך זה כן אומר שאנחנו מבינים כמה חלש הפוגע היה כשהוא פגע בנו, וכמה חזקים אנחנו שאנחנו יכולים לקום ולהתקדם ומצד שני כמובן שנכין את עצמנו מראש שלא ייפגעו בנו על ידי שנציב גבולות ברורים בקשרים שלנו עם הזולת מה אנחנו מרשים שיהיה ומה לא. עוד נקודה חשובה: אם החלטתנו שאנחנו מעוניינים לסלוח ולהתקדם הלאה במערכות היחסים, אבל לא מצליחים, ננסה להתנהג כאילו כבר סלחתם. זה שאנחנו מתנהגים כאילו סלחנו זה עצמו עוזר לנו להשפיע על הרגש שלנו כי התפקוד שלנו משפיע על המצב רוח הרגשי שלנו לדוגמא: יכול להיות שבן הזוג לא סולח לבת זוגתו וזה יבוא לידי ביטוי בתנועות הגוף שלו, בהבעות הפנים שלו ואפילו בטון הדיבור שלו, הוא מדבר בטון נמוך, הוא לא מסתכל לה בעיניים, הוא מדבר בטון מונוטוני ולא נשאר הרבה בחברתה, ומצד שני אם שכלית הוא הבין שכדאי לסלוח אפילו שהוא לא כל כך מזדהה עם זה רגשית כשהוא אומר לה סלחתי וכשהוא מתחיל לתפקד כאילו שהוא סלח המח מפרש את ההתנהלות הזו כאילו הוא כבר סלח וזה עוזר לאדם לחזור לשגרת כי כמו שמתוך 100% מסר שאנחנו מעבירים לזולת 10% זה התוכן של מה שאנחנו אומרים 30% זה הטון שבו אנחנו משתמשים בהעברת המסר ו 60% זה תנועות הגוף והבעות הפנים שלנו וכמו שהזולת קולט את עיקר המסר מתנועות הגוף והבעות הפנים כך גם האדם בינו לבין עצמו אם הוא אמר סליחה מהפה ולחוץ אבל לא הפעיל את שאר מערכות הגוף למרות שהוא אמר שהוא סלח המוח קולט את הטון ותנועות הגוף שלו, וכך למעשה הוא משדר למוח שלו – "תישאר אדיש, אל תסלח!" ומצד שני אם הוא גם אומר שהוא סולח וגם ממשיך לתפקד כאילו הוא סלח, אז תנועות הגוף והבעות הפנים משפיעים על המח ועל הרגש של האדם שיהיה לו יותר קל לסלוח, ולכן אם אנחנו רוצים לסלוח ואנחנו לא מצליחים ננסה לשחרר את תחושת הכעס והאיבה על ידי שנתנהג כמי שכבר לא כועס , המוח שלנו יקלוט את המסר ונראה שתוך זמן לא רב התחושה שלנו תשתפר ויקל עלינו באמת לסלוח.הוסף תגובה
-
תשובת מומחה
בן זוג שפגע - סליחה
-
בן זוג פרפקציוניסטליאת 05/03/2013 | 13:29בן זוגי פרפקציוניסט, איך אני יכולה להסתדר עם זה אני מרגישה שזה ממש מקשה על הקשר שלנו איך אני יכולה לעזור לו לצאת מזה? האם אני בכלל צריכה לעזור לו לצאת מזה? אנחנו כבר שש שנים ביחד, ללא ילדים, אם המידע הזה כמובן משפיע.. אני לא יודעת...הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
בן זוג פרפקציוניסט
דר' ( P.HD) הרב אייל אונגר 05/03/2013 | 15:14לא פעם בני אדם מעריכים אנשים פרפקציוניסטים והם נוטים להעריך את השלימות הזו שאדם מנסה כל הזמן להגיע אליה – לא פעם אנשים מתייחסים אל זה כאל תכונה חיובית מאוד... לפעמים אנחנו אפילו מקנאים בהם, איך הם יכולים לחשוב על כל פרט ופרט של כל מה שהם עושים... אנחנו מקנאים בתוצאות החיים שלהם אבל הם לרוב לא אנשים שמחים הם יאמרו לנו אם רק נשאל אותם שקשה להיות אדם פרפקציוניסט – ולא בגלל הערנות הרבה שלהם – אלא בגלל הכלא הנפשי שהם אסורים בו – 1 – אסור להם לטעות 2 – אסור להם לעגל פינות 3 – הם צריכים להיות בשליטה כל הזמן בקיצור אלו אנשים "מותשים מהחיים" הפרפקציוניסט מאבד את הפרופורציה – הוא כל כך שואף לעוד ומחשש שמא הוא לא יתקדם הוא מבטל ומגמד את כל מה שיש לו וכך כל האנרגיה מכוונת רק להשיג עוד ועוד כי כל מה שיש לא שווה בעיניו. אחת הסיבות לכך שאדם הוא פרפקציוניסט זה שבילדות לא קבלו אותו ולכן גם הוא לא מקבל את עצמו וכל מה שהוא עושה ומכיוון שבעולם אין דבר מושלם וכמו שאת עצמו הוא לא יכול לקבל הוא, הוא ישים לב לפרטים הקטנים שלא טובים בו, כך בעולם החיצוני לו – הוא ירבה לשים לב לפרטים שאינם מושלמים בין אם זה ידידים או משפחה או כל תחום אחר מה שהייתי ממליץ לעשות זה לעזור לבן הזוג שלך לקבל אותו איך שהוא כלומר תנסי למצוא הזדמנויות שהוא עושה דברים בצורה לא נכונה ובכל זאת הסתדרת ואולי מה שהוא עשה בצורה לא נכונה בסוף יצא לתועלת לדוגמא הוא היה צריך לאסוף אותך ממקום מסוים והוא מאחר, כשהוא מצטער שהוא איחר תאמרי לו: "זה מצוין שאחרת" יכולתי לנשום או פגשתי משהו או היה לי זמן לחשב ואם הוא שבר כוס מבלי שהוא חשב שתגיבי תאמרי מצוין, עוד כמה כאלו ונחליף סט, וכו' וכו' העיקרון הוא לטפטף שאפשר לחיות עם טעויות וחוסר שלמות ולפעמים זה אפילו מה שמקדם אותנו בחיים, אנחנו לא חייבים להיות כל הזמן כל כך גמישים אך חשוב לזהות מספיק רגעים כאלו בחיים המשותפים בהצלחה!הוסף תגובה
-
תשובת מומחה
בן זוג פרפקציוניסט
-
התקפי זעם אצל ילדחנית 05/03/2013 | 11:43לילד שלי יש התקפי זעם. אני לא יכולה לשים את באמצע מתי זה קורה לו,ב אילו סיטואציות ומה גורם לו לזה. איך מתמודדים עם התקפי זעם של ילדים?הוסף תגובהפתח בחלון חדש
-
תשובת מומחה
התקפי זעם אצל ילד
דר' ( P.HD) הרב אייל אונגר 05/03/2013 | 14:40זו אכן חוויה לא נעימה בכלל כשהילד שלנו מביע את עצמו בהתקף זעם, זו חוויה שלא פעם אנחנו ההורים מרגישים חסרי אונים מול המצב הזה, ולכן בשביל לא לקבע את החוסר אונים שלנו במצב כזה ובשביל לא לחזק את הילד שירגיש שיש לו "כלי" – התקף זעם וכל פעם שהוא ירצה משהו הוא ירגיש שהוא כבר יודע על איזה כפתור ללחוץ בשביל להשיג מה שהוא רוצה... ולכן דבר ראשון חשוב כעיקרון לא להיענות לבקשות של הילד כשהיא נעשית מתוך: "זעם". אפשר לומר בקול שליו אבל מצד שני נחוש: "אני לא יכול לשמוע כשאתה מדבר אלי בצורה כזו"... ובדרך כלל לא מספיק לומר את זה פעם אחת אלא צריך לומר את זה שוב ושוב... ואם יש לו התקף זעם והוא מדבר אלינו לא יפה וצועק או מרביץ לאחד האחים – ואפילו אם יש לו סיבה נכונה – כי באמת הציקו לו או הוא לא אכל כבר כמה שעות – מבחינתנו זה לא משנה – להתקף זעם אנחנו לא מגיבים... ולפעמים גם מותר לנו לשלוח את הילד להירגע – יש שיקראו לזה עונש או אנשי חינוך שלא אוהבים את הביטוי עונש אז יקראו לזה תוצאה טבעית ויש שיקראו לזה "פסק זמן", העיקרון הוא שיש תגובה להתקף זעם שלו, תגובה שתיצור אצלו במח התניה שכך - כמו שהוא מתפקד כיום לא כדאי לתפקד. מה זה אומר לשלוח אותו להירגע נשלח אותו לפינה בבית לא לחדר שלו, כי שם יש לו משחקים והוא ייהנה בפסק זמן הזה ומבחינתנו איבדנו את האפקט. נשלח אותו ל 2-3 דקות והוא חוזר לפעילות רגילה בבית בתנאי שהוא רגוע כ40-50 שניות בחדר שאליו שלחנו אותו אל הפסק זמן... ואם נכנע לילד ונחזיר את הילד לפעילות הרגילה בבית לפני שהוא מצליח אנחנו מלמדים את הילד שתוקפנות ואגרסיביות הם כלים יעילים בשביל להשיג מה שהם רוצים... ואפילו שלא משיגים את זה בבת אחת אבל בסוף משיגים ולכן זה רק יגרום לו להחריף את "התקף הזעם". אם אנחנו יודעים שהילד שלנו משתמש ככלי לנסות להשיג מה שהוא רוצה בעזרת התקפי זעם – אז כדאי בזמנים רגועים, בזמנים שהאווירה בבית חיובית יותר ללמד אותו איך הוא יכול להרגיע את עצמו, אם זה על ידי נשימות הרפיה שנעשה אתו ביחד, נשאף אוויר, נשמור את האוויר בפנים כמה רגעים ולאחר מכן ננשוף את האוויר בקצב איטי... נעשה את זה אתו בזמנים רגועים זה יצור אווירה חיובית ביננו לבין הילד שלנו וזה ילמד אותו לתרגל תרגילי הרגעה – להרגיע את עצמו כשהוא יצטרך בעתיד... אז אחרי שהילד שלנו יהיה באותו מקום ששלחנו אותו לפסק זמן הוא ינסה לדבר אתנו – שהוא לא אוהב שתמיד הוא מפסיד במשחקים, שלאף אחד לא אכיפת ממנו ולא אוהבים אותו ושהוא מתכוון לשבור את המשחקים של אחיו ...הוא יודע לגעת בנקודות הכי רגישות אצלנו... ובכל זאת אנחנו לא נכנעים זה נכון שזה דורש אומץ להתעלם...אבל כך אנחנו משאירים אותו במקום שאין לו ברירה אלא להירגע... אחרי שהוא נרגע הוא חוזר לפעילות רגילה בבית... ואז מגיע השלב שהרבה הורים הורסים כל מה שהם עשו בעקבות הרבה רגשות אשמה הם מתנצלים ומסבירים לילד למה הם היו צריכים להוציא את הילד לאותו פסק זמן ואז הילד מבין שההורה בעצם מרגיש רע עם זה והילד מבין שאין צורך לנטרל את אותה התנהגות של "התקפי זעם"...כי כל התגובה של ההורים לשלוח את הילד ל"פסק זמן" קטן היה סך הכל תגובה רגשית שהייתה מונעת מרגש: "אשמה"... וכעת מגיע שלב חשוב עשר דקות אחרי שהילד נרגע וחזר לפעילות שגרתית נחפש הזדמנות שבה הילד פעל בצורה חיובית ונעודד אותו, נחבק אותו, נאמר לו מילה טובה, כלומר אחרי ההתעלמות שלנו מההתקף זעם שלו, מגיע הזמן שבו אנחנו מחזקים אותו על פעילות חיובית שהוא עשה אנחנו מקשרים במח שלו בין חוויה חיובית לבין התנהגות נכונה שלו ועוד משהו שלא נכון לעשות זה אחרי שהילד היה בהתקף זעם זה לא הזמן לדבר איתו איך להתנהג איך צריך ולא צריך להתנהג זה לא הזמן לדבר על "חוקי הבית"... נחכה כמה שעות או אולי אפשר לפני שינה ונתפוס אותו לשיחה אחד על אחד עם יד על הכתף או שישב עלינו ונאמר לו – כמה אנחנו אוהבים אותו כמה הוא חשוב לנו ויחד עם זאת למרות שאנחנו רוצים לשמוע אותו – כשהוא צועק זה עושה לנו כאב באוזניים ולכן אנחנו לא יכולים לשמוע... אבל בצורה אחרת נשמח לשמוע – וגם אז לא תמיד נוכל לעשות מה שאתה הילד רוצה אבל יש יותר סיכוי שנוכל להתייחס לזה – לסיים את השיחה הזאת בחיבוק במילה טובה ובאווירה טובה! כך אנחנו מחנכים ומרגילים את הילד שלנו להתנהלות אישית ובין אישית בריאה ונכונה, התנהלות שתעזור לו להסתגל ולהשתלב בעתיד בתוך המערכות החברתיות הרבות שהוא עוד עתיד לפגוש...הוסף תגובה
-
תשובת מומחה
התקפי זעם אצל ילד
פורומים נוספים בתחום
פורוםטיפול זוגי, טיפול משפחתי
בפורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי ניתן להתייעץ עם עדית רונן סתר, לשאול שאלות בתחום ולקבל תשובות מקצועיות, כמו גם להתרשם ממידע קודם. היכנסו עכשיו והתייעצו עם המומחה/ית!
לפורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי