דלג לתוכן

סוכרת מסוג 2 - האם אתם בסיכון לחלות?

הקלות היחסית באבחנת סוכרת, יחד עם חשיבותו המכרעת של טיפול מוקדם, מעמידות במוקד הטיפול בסוכרת את גורמי הסיכון למחלה. אם נדע לצפות האם אנחנו בסיכון לחלות, נוכל לפעול כדי למנוע את התפתחות המחלה או החמרתה.

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 13/11/2011
3 דקות קריאה
הקלות היחסית באבחנת סוכרת, יחד עם חשיבותו המכרעת של טיפול מוקדם, מעמידות במוקד הטיפול בסוכרת את גורמי הסיכון למחלה. אם נדע לצפות האם אנחנו בסיכון לחלות, נוכל לפעול כדי למנוע את התפתחות המחלה או החמרתה.

המלצות האגודה האמריקאית לסוכרת (ADA), המיושמות גם בישראל, הן בדיקה אחת לשלוש שנים לפחות החל מגיל 45. במידה והמטופל סובל מעודף משקל, ובמיוחד אם קיימים גורמי סיכון נוספים, מומלץ להתחיל את הבדיקות מוקדם יותר.

בפועל, כיוון שבדיקת סקר היא בדיקת דם פשוטה (ולמעשה היום אין הכרח בצום לפני הבדיקה), אין סיבה של ממש לא לעמוד בהמלצות אלו. כל קופות החולים מממנות בדיקות סוכרת ללא השתתפות עצמית.

גורמים וגורמי סיכון

הגורם הסיבתי (אתיולוגי) למחלת הסוכרת אינו ידוע, למרות שנים של מחקר אינטנסיבי מאוד בנושא. מדובר במחלה מולטי-פקטוריאלית, היינו דרושה התקיימותם של תנאים רבים להביא להתבטאות המחלה.
עם זאת, כיום ידועים לנו כמה וכמה גורמי סיכון. גורמי הסיכון מעלים את הסיכוי לפתח סוכרת (ויכולים אף לנבא מהלך מחלה קשה יותר), אך חלקם בהחלט ניתנים לשינוי. בין גורמי הסיכון המשמעותיים שנמצאו:

1. היסטוריה משפחתית - דווקא סוכרת מסוג 2, המופיעה בשלב מאוחר יחסית בחיים, נמצאה כבעלת המרכיב הגנטי החזק יותר, אם כי נוכחות גורמי סיכון אחרים יכולה לשנות את זמן הופעת הסוכרת וחומרתה. בכל תתי החלוקות של סוכרת, להיסטוריה משפחתית חשיבות כגורם סיכון. כמו בתחומי הרפואה האחרים, חשיבות גורם הסיכון המשפחתי נקבעת לפי כמות בני המשפחה החולים וקרבתם למטופל: בני משפחה מדרגה ראשונה (אחים והורים) הם הרלוונטיים ביותר מבחינת ההיסטוריה הרפואית.

2. אורח חיים - השמנת יתר (המוגדרת כ-BMI מעל 25), חוסר פעילות גופנית (בעיקר אירובית), ועוד. בכל הקשור לתזונה, מעניין לציין כי אף שנמצאו קשרים בין תזונה לסיכון לסוכרת, מחקרים לא הצליחו להוכיח קשר בלתי תלוי בין צריכת מזון מסוים (סוכרים פשוטים לדוגמא) לבין סוכרת. לכן, אנו מסיקים כי גורם הסיכון המשמעותי הוא השמנת יתר באופן כללי, ולא אכילת מתוקים בלבד. במידה ושומרים על צריכה קלורית מותאמת ומשקל תקין, אין פסול בצריכת מתוקים מדי פעם.

3. מחלות רקע - יתר לחץ דם (שאינו מאוזן), חוסר איזון ברמות השומנים בדם. רמת כולסטרול "טוב" (HDL) נמוכה מידי או רמת שומנים (טריגליצרידים) גבוהה מידי, ומחלות אנדוקריניות נוספות.

4. חוסר איזון רמת הסוכר בדם -גם אם לא הוגדרה סוכרת מסוג 2, חוזר היכולת לאזן את רמות הסוכר בדם, מגבירה את הסיכון לפתח סוכרת. הכוונה למצבי פרה-סוכרת (ערכי סוכר גבוהים מהתקין, אך לא מספיקים לאבחנת סוכרת ממש), סוכרת הריונית ועוד.

סיבוכי סוכרת
גלוקוז הוא מקור האנרגיה העיקרי בגופנו. תאים מסוימים, כמו תאי העצב, לא מסוגלים ליצר אנרגיה ללא גלוקוז. מאידך, רמות גבוהות מידי של סוכר מגבירות את קישורו של הגלוקוז למבנים בגוף, מה שמוביל למגוון בעיות, ובעיקר פגיעה בכלי דם קטנים וגדולים.

כתוצאה מכך מקובל לחלק את סיבוכי הסוכרת לשנים:

סיבוכים מידיים
- בגלל שינויים דרמטיים ברמות הגלוקוז. היפוגליקמיה היא אחד הסיבוכים המסוכנים, בה רמות נמוכות מידי של סוכר בדם. היפוגליקמיה מסתמנת בצורה מגוונת ועלולה להוביל לאיבוד הכרה ומוות מהיר מאוד. הבעיה נובעת דווקא מהטיפול בסוכרת, ולכן כל כך חשוב להשתמש בתרופות בצורה מושכלת ולהקפיד לעקוב אחר בדיקות הדקסטרו.

מאידך רמות גבוהות של סוכר יכולות להוביל למצב היפראוסמולרי (HHS), ואילו פגם בפעילות האינסולין יכול להוביל לחמצת קטואצידוטית (DKA)- שני מצבים שדורשים הגעה מיידית למיון ואיזון עדין תחת השגחה רפואית צמודה.

סיבוכים ארוכי טווח - כאן הפגיעה היא דווקא בגלל רמות סוכר גבוהות מידי. הוכח פעמים רבות כי איזון מוקדם וקפדני של סוכרת מוריד משמעותית את שיעור הסיבוכים הללו, שמתחילים בדרך כלל רק עשר שנים ויותר מתחילת המחלה. בין הסיבוכים ארוכי הטווח, עלייה משמעותית בסיכון למחלות כמו התקף לב, שבץ מוחי ומחלת כלי דם היקפיים (PVD) ולכן חולי סוכרת חייבים להקפיד יתרה על איזון גורמי סיכון ורמות שומנים בדם. בין הסיכונים הנוספים: פגיעה כלייתית, לכן כל חולה סוכרת חייב לעבוד בדיקת שתן וייעוץ נפרולוגי לפחות אחת לשנה, ופגיעה בעין (בעיקר ברשתית) - ולכן חולי סוכרת הסובלים מהמחלה מעל ל-10 שנים חייבים בבדיקת עיניים אחת לשנה.

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
פרופ' יעקב ג'ריס
פרופ' יעקב ג'ריס פנימית
מנהל מחלקה פנימית באיכילוב ומכון רקנאנטי לחקר מערכת העצבים האוטונומית, מטפל בלחץ דם לא מאוזן
ד"ר יונתן קוגן
ד"ר יונתן קוגן קרדיולוגיה
מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, אסותא אשדוד, קרדיולוג מומחה במחלות לב והתמחות בהפרעות קצב
ד"ר רוני רוזן
ד"ר רוני רוזן גסטרואנטרולוגיה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו