מגזין - בריאות כללי

לגזור ולשמור – טיפול בכוויות

כוויה הנה פצע בעור כתוצאה מחשיפה לחום יתר ממקורות כמו אש, נוזלים חמים/אדים, שמש, חשמל או חומרים כימיים. חומרת הכוויה נקבעת על פי גיל הנפגע, עומק שכבת העור שנפגעה ושטחה (ביחס לשטח הגוף).

כוויה הנה פצע בעור כתוצאה מחשיפה לחום יתר ממקורות כמו אש, נוזלים חמים/אדים, שמש, חשמל או חומרים כימיים. חומרת הכוויה נקבעת על פי גיל הנפגע, עומק שכבת העור שנפגעה ושטחה (ביחס לשטח הגוף).

את חומרת הכוויות נוהגים לדרג בשלוש רמות –

כוויה בדרגה א' - מוגדרת ככוויה קלה והיא פוגעת בשכבה החיצונית של העור בלבד. הסימנים הנראים לעין הם: עור אדום וחם, ירידה בגמישות העור וכן ישנם כאבים ורגישות באזור. הכוויות הנפוצות הן כוויות הנובעות מחשיפה יתרה לשמש.

כוויה בדרגה ב' – מדובר בכוויה קשה יותר, לרוב משני סוגים: כוויה בעומק חלקי או כוויה עמוקה יותר. בכוויה העמוקה אין אפשרות לעור להשתקם היות ואין חלקי עור שנשארו תקינים ולכן נשארת צלקת. הסימנים כוללים (בנוסף לסימני כוויה קלה) שלפוחיות מלאות בנוזל, ובצקת מקומית.

כוויה בדרגה ג' - אלו הכוויות הקשות ביותר, בהן ישנה פגיעה של כל שכבות העור. הסימנים כוללים עור מפוחם והרס של רקמות סביב אזור הכוויה. לרוב לצד כוויות אלה נראה כוויות נוספות מדרגה ב'.

כיצד מטפלים בכוויות?

טיפול מידי לאחר הפגיעה הוא חיוני ועשוי לצמצם בצורה ניכרת את חומרת הכוויה והיקפה:

• ראשית, יש להרחיק את הנפגע מגורם הכוויה.

• בכל מקרה של כוויה עמוקה, כוויות הגורמות להופעת שלפוחיות וכוויות גדולות, חובה לפנות לטיפול רפואי.

• בכוויות קלות, בהן קיימת פגיעה בשכבה החיצונית של העור, עם סימנים כגון אודם, כאבים ורגישות באזור, יש לחטא את אזור הפגיעה עם חומר מתאים ולמרוח משחת חיטוי. בנוסף, ניתן למרוח חומר מרגיע כגון ג'ל אלוורה. יש להימנע ממריחת חומר שומני.

כיצד מטפלים בפצעי כוויות?

במקרה של פציעה, הטיפול תלוי במידת הנזק שנגרם לעור ולרקמות:

• במקרה של פצעים וחתכים קלים, רצוי לשטוף את העור בעזרת מים וסבון ולמרוח קרם/ תמיסת חיטוי על גבי הפצע במידת הצורך רצוי להניח תחבושת על המקום הפצוע.

• יש לנקות את הפצע בצמר גפן או בפד גזה רווי בתמיסת חיטוי ולאחר מכן מומלץ למרוח שכבה דקה של קרם חיטוי על האזור הנגוע.

• במקרים של פצעים עמוקים או דימום, יש לעצור את הדימום בלחץ מקומי ולפנות לטיפול רפואי.

• חשוב לבדוק את התקפות של החיסון נגד טטנוס, ולפנות לקבלת חיסון חוזר במידת הצורך.

טיפול מיידי לאחר הפגיעה הוא חיוני ועשוי לצמצם בצורה ניכרת את חומרת הפגיעה ואת היקפה.