מגזין - בריאות כללי

כתבה פרסומית: הפרעות זיכרון, תפקוד והתנהגות בגיל מתקדם

נהוג לחשוב שמחלות מוחיות וירידה בתפקוד הקוגניטיבי בפרט הם חלק טבעי מזקנה. מחקר מצטבר בשנים האחרונות טוען כי חלק גדול מהגורמים להפרעות המנטאליות הן מחלות סיסטמיות הניתנות לטיפול

נהוג לחשוב שמחלות מוחיות וירידה בתפקוד הקוגניטיבי בפרט הם חלק טבעי מזקנה. מחקר מצטבר בשנים האחרונות טוען כי חלק גדול מהגורמים להפרעות המנטאליות הן מחלות סיסטמיות הניתנות לטיפול

הפרעות מנטליות בגילאים מתקדמים

הפרעות מנטאליות בגיל המתקדם הן שכיחות וכוללות:
א. הפרעות קוגניטיביות, כגון קשיי זיכרון, מציאת מילים, יכולת תכנון ועוד.
ב. הפרעות התנהגותיות, כגון דיכאון, חרדה, אי שקט ועוד.

שכיחותן של הפרעות אלו היא כ- 20% בקרב האוכלוסייה שמעל גיל 65, שכיחות העולה עם הגיל ומגיעה עד לכ- 50% באוכלוסיה שמעל גיל 85.
קשישים הסובלים מבעיות אלו נמנעים מחיים תקינים. עם התקדמות מחלתם המנטאלית, הם מאבדים בהדרגה יכולת תפקוד עצמאית והופכים תלויים בסביבתם ובמטפליהם בכל דבר, עד לצורך באשפוז כרוני שלהם.

מדוע שיעור ההצלחה הנמוך בטיפול במחלות מנטליות בקשישים?

רופא המשפחה, טוב ככל שיהיה, כורע תחת לחץ הזמן הנדרש לטיפול בחוליו. ככל שהחולה קשיש יותר, נדרש מהרופא זמן רב יותר, אשר איננו עומד לרשותו. כתוצאה מכך, רופא המשפחה מתקשה פעמים רבות לזהות, לטפל ולעקוב אחר גורמים חשובים למניעה וטיפול בהפרעות נוירולוגיות, התנהגותיות ותפקודיות בגיל המתקדם.
בנוסף לבעיית הזמן ולבעיות ארגוניות אחרות, לרוב חסרה לרופא המשפחה מיומנות ברמתstate of art בתחומים הספציפיים הקשורים לתהליכים אלו, מה שגורם למספר כשלים בטיפול בקשישים:
א. ישנה נטייה לטפל בבעיה המיידית הנראית לעין, שהיא רק 'קצה הקרחון' של מספר מצבים רפואיים ולא גורמי היסוד של מכלול הבעיות.
ב. חוסר ידע נוירו-התנהגותי המאפשר לאיתור האזור הפגוע במוח ועל ידי כך הגעה למסקנה במה ואיך יש לטפל.
ג. קבלת מחלות בגיל הקשיש כמצב נורמלי של זקנה ועקב כך הסתפקות בבירור רפואי שגרתי בלבד, ללא אבחון מעמיק ויסודי.

כשלים אלו ואחרים מונעים מהמערכת הרפואית להעניק טיפול יסודי, מקיף וראוי לקשישים הזקוקים לו.
על מנת לתת את הטיפול המיטבי, מפעילות מרפאות 'מרחב' צוות של רופאים מומחים במקצועות הנוירולוגיה, נוירולוגיה התנהגותית, גריאטריה, נוירו-פסיכולוגיה ופסיכיאטריה, המעריכים את מצב החולה במקביל. במרפאות 'מרחב' נותנים סיוע למטופלים, לבני משפחותיהם ולרופאי המשפחה בזיהוי מצבים רפואיים שהטיפול בהם עשוי לשפר את תפקודו המנטאלי של החולה.



השיטה שלנו

מתן שירות נוירו-פסיכו-גריאטרי אינטנסיבי למניעה, זיהוי וטיפול מלא במחלות מוחיות הגורמות לירידה התנהגותית ותפקודית בקשיש ובמצבים הרפואיים הגורמים למחלות אלו. השירות כולל מרפאה לאבחון שינויים נוירו-התנהגותיים ונוירו-גריאטריים, מרפאת מעקב ומרפאת סריקה לזיהוי גורמי סיכון למחלות מוחיות אלו ולהגדרת טיפול למניעת התפתחותן.

המטרות שלנו

1. זיהוי וטיפול במירב הגורמים הניתנים לטיפול במצבי שינויי זיכרון, התנהגות ותפקוד בגיל הקשיש, ביניהם דמנציה, מצבי בלבול, דיכאון, הפרעות שינה ועוד וכן במצבים נוירו-גריאטריים כלליים, כגון נפילות, פרקינסון מתקדם, הכולל גם הפרעה מנטלית ועוד.
2. זיהוי וטיפול בגורמי סיכון למניעת התפתחות המצבים המצויינים לעיל אצל הקשיש.
3. סיוע לרופא המשפחה בטיפול רב-גורמי בתחום הנוירו-התנהגותי, פסיכו-גריאטרי, נוירו-גריאטרי וגריאטרי כללי. סיוע זה מהווה למעשה שירות למטופל/מבוטח על-ידי הכנסת רופא המשפחה ל'ראש' הגישה ופועל יוצא מזה – להמשך טיפול ברוח הגישה.

הגדרת הצורך

קיים צורך ממשי ליישום שיטה זו בטיפול בקשישים, לאור הנקודות הבאות:
1. השיעור הגבוה של שיטיון בקרב קשישים (16-25% מעל גיל 65) ושל מחלות מנטאליות אחרות בגילאים אלו. מחלות אלו גורמות לנזק ראשוני ושניוני אקוטי למטופל, למשפחתו ולסביבתו. מחלות אלו גורמות גם לעלויות גבוהות - הן בהוצאות רפואיות (אקוטיות וכרוניות) והן בעלויות סוציואקונומיות נלוות למטופל ולמשפחתו. יש להפחית בשיעור משמעותי נזקים אלו. הדבר נכון גם לגבי מחלות מוחיות שאינן שיטיון (כגון CVA), בעלות השפעה דומה.
2. הגישה המקובלת כיום לבעיות אלו היא גישה תגובתית-פסיבית המקבלת בהשלמה את התחלואה בקרב קשישים ומתעלמת מעקרונות רפואיים-קליניים חשובים. אין לצפות כי גישה זו תביא להקטנה של ממדי הבעיה. יש צורך בגישה אקטיבית-יזומה שתצליח להפחית את התחלואה והסבל הנגרמים לקשיש ולמשפחתו. ציבור הקשישים ובני משפחותיהם מרגישים חסרי ישע או מקבלים בהשלמה את המצב. ציבור זה ער מאד לצורך בגישה אקטיבית-יזומה לטיפול בהפרעות הזיכרון וההתנהגות ונכון להשיגה אם תוצע לו.
3. העלייה המתמדת בשיעור הזקנים בקרב האוכלוסייה הכללית, הצפויה להימשך גם בעשור הקרוב, על כן הדחיפות ביישום שיטה המשפרת ומעלה את רמת החיים ואיכותם.

אסטרטגיה להפחתה מרבית של תחלואה מוחית/התנהגותית (סיסטמית) בקשישים

מערכת למניעת פגיעות מוחיות ושינויים מנטליים בקשיש היא דרך אסטרטגית ליישום מניעת תחלואה סיסטמית בקשיש בכלל. מחקרים עדכניים מראים כי היעדר מחלה מוחית בקשיש קשור בבריאות גופנית ונפשית תקינה עד לחודשים האחרונים לחייו. אי לכך, ניתן להניח בוודאות כי הגישה המוצעת כאן תביא לשיפור במצבו הרפואי הכללי של המטופל.