דלג לתוכן

תעוקת חזה – סיבות וטיפולים חדשים

תעוקת חזה היא תסמונת המתאפיינת בלחץ / כאב / אי נוחות בחזה, בלסתות, בכתפיים ובזרעות, הנמשכים למשך דקות ספורות (כ- 15-20 דקות). הכאב לעיתים מלווה בקוצר נשימה, הזעה, בחילה או הקאה.

מאת: פרופ' חנוך הוד
תאריך פרסום: 16/10/2013 תאריך עדכון: 08/05/2019
3 דקות קריאה
פרופ' חנוך הוד בשיתוף עם פרופ' חנוך הוד i פרופ' הוד הוא מבכירי הקרדיולוגים בישראל. משמש כקרדיולוג בכיר במרכז הלב, המרכז הרפואי שיבא תל–השומר. עוסק בטיפול במחלות לב במבוגרים בעיקר טיפול ושיקום חולים לאחר אוטם שריר הלב (התקף לב) חולים הסובלים מתעוקת חזה (אנגינה פקטוריס) חול

תעוקת חזה היא תסמונת המתאפיינת בלחץ / כאב / אי נוחות בחזה, בלסתות, בכתפיים ובזרועות, הנמשכים למשך דקות ספורות (כ- 15-20 דקות). הכאב לעתים מלווה בקוצר נשימה, הזעה, בחילה או הקאה.


שמה הרפואי של תעוקת חזה הינו "אנגינה פקטוריס" (Angina Pectoris) ומקורה בלטינית. Angina פרושו דלקת גרון ו-Pectoris פירושו חזה.

תעוקת חזה היא תוצאה של חוסר איזון בין כמות הדם המחומצן המגיע לשריר הלב ובין צרכי שריר הלב.

הסיבה העיקרית לתעוקת חזה היא הצרויות בעורקים כליליים אשר מובילים דם לשריר הלב, הצרויות הנגרמות מטרשת עורקים.

סיבות נוספות לתעוקת חזה כוללות:


1. תסמונת X הנושאת גם את השם "תעוקה מיקרווסקולרית" שבה ישנה פגיעה בעורקיקים הקטנים של הלב.


2. התכווצות זמנית של העורקים הכליליים.

לתעוקת חזה שתי תת קבוצות עיקריות:

1. תעוקת חזה יציבה = Stable Angina


2. תעוקת חזה בלתי יציבה = Unstable Angina




תעוקת חזה יציבה  (Stable Angina)

תעוקת חזה יציבה מתבטאת  בהתקפים קצרים של תעוקה. התעוקה מופיעה במצב של צריכה מוגברת של דם מחומצן על ידי הלב כמו מאמץ, התרגשות, עישון או אחרי ארוחה דשנה.

במקרים אלו, תצרוכת של דם מחומצן לשריר הלב עולה על היכולת של העורקים הכליליים המוצרים לספק את הדרישה המוגברת.

תעוקת חזה יציבה שכיחה יותר בגברים בגיל הביניים והמבוגר ובנשים לאחר גיל הבלות. הפחתה בזרימת הדם לשריר הלב, יכולה להביא בנוסף לכאב התעוקתי גם לתופעות אחרות כמו: הפרעות בקצב הלב, הופעת אי ספיקת לב. באם הירידה באספקת הדם נמשכת מעבר לכ-30 דקות יכול גם להיגרם נזק קבוע לשריר הלב "אוטם שריר הלב".


אבחנה:


האבחנה של תעוקת חזה יציבה מבוססת בעיקר על סיפור תלונותיו של החלה. באותם מקרים בהם האבחנה אינה ברורה (בשל תלונות הדומות למצבים אחרים כמו: כיב קיבה, או שינויים ניווניים בעמוד השדרה) – יש צורך לבצע בדיקות נוספות כגון: 

1. א.ק.ג בזמן הופעת התעוקה.


2. בדיקות במאמץ בכדי לבדוק את זרימת הדם לשריר הלב: א.ק.ג במאמץ, מיפוי לב, אקוקרדיוגרפיה במאמץ.


3. צינתור לב כלילי על מנת לאבחן את מיקום ההצרות בעורקים הכליליים.


4. ניתן גם לקבל מידע על מיקום ודרגת ההצרויות בעורקים כליליים על ידי צנתור וירטואלי, דהיינו בדיקת CT של הלב.


הטיפול:


טיפול מיידי: מטרתו לשפר מידית את האיזון בין תצרוכת החמצן ואספקתו באמצעות -


א.  הפסקת גורמים מזיקים שמביאים לתעוקה כמו: הפסקת מאמץ או עישון וכו'.

ב.  מתן תרופות שביכולתן להרחיב את העורקים הכליליים ולהפחית את תצרוכת החמצן של שריר הלב. כאן יש תפקיד חשוב לתרופות ממשפחת הניטריטים, המרחיבות את העורקים הכליליים (אלו העורקים המספקים דם לשריר הלב).

ג.  מתן חמצן.


טיפול ארוך טווח: מטרתו למנוע אירועים של תעוקת חזה באמצעות - 


א.  תרופות המרחיבות את העורקים הכליליים כגון תרופות ממשפחת הניטריטים ותרופות המפחיתות את תצרוכת החמצן של שריר הלב, כגון תרופות ממשפחת חוסמי בטא או תרופות ממשפחת חוסמי תעלות סידן שעושות את שתי הפעולות.

ב.  תרופות המדכאות את פעולת טסיות הדם ובכך מונעות היווצרות קרישי דם קטנים בעורקים הכליליים, כגון אספירין.

ג.  לאחרונה הוכנסה לשימוש תרופה חדשה בשם RANOLIZINE אם כי פעילותה עדיין אינה ברורה לגמרי. התרופה פועלת ברמת תאי שריר הלב, מונעת את כניסת יוני הסידן ובכך מפחיתה את הפגיעה בתאי שריר הלב. התרופה אושרה לשימוש בארה"ב, קנדה, מספר מדינות באירופה ובישראל.

ד.  שיפור זרימת הדם בעורקים הכליליים על ידי הרחבת האזור המוצר בעורק בעזרת ניפוח בלון.

ה.  ניתוח מעקפים שמטרתו לעקוף את האזורים המוצרים בעורקים הכליליים .

טיפול מונע: טיפול בגורמי הסיכון ושינוי אורח חיים על מנת למנוע את התקדמות המחלה הטרשתית באמצעות - 


א.  טיפול בסוכרת, לחץ דם, יתר שומני הדם.

ב.  הפסקת עישון

ג.  הורדת משקל.

ד.  פעילות גופנית אירובית קבועה.

טיפולים חדשים בתעוקת חזה יציבה:


א.  External Counterpulsation  - פעימה נגדית בלחץ. שיטה לא פולשנית בה מנפחים בלחץ גבוה כריות אוויר המוצמדות לגפיים התחתונות של החולה. באמצעות ניפוח הכריות נוצר לחץ המזרים דם מאזור פלג הגוף התחתון אל עורקי הלב.

שיטה זו הוכיחה את יעילותה בשיפור תעוקת חזה לטווח ארוך והיא מומלצת במיוחד לחולים שאינם מועמדים להרחבת עורקים כליליים על ידי בלון או לניתוח מעקפים.

שיטה זו מיושמת מזה מספר שנים בארצות הברית ,אירופה ובישראל ולאחרונה אף מומלצת על ידי הארגון הקרדיולוגי האירופאי.

ב.  Spinal Cord Stimulation - בשיטה זו משתילים אלקטרודות בעמוד השדרה ועל ידי גירויים חשמליים של העצבים היוצאים מעמוד השדרה לאזור בית החזה – מפחיתים את הכאב התעוקתי.


בשל מורכבות הטיפול בחולי תעוקת חזה והצורך בשינוי הטיפול התרופתי או הגישה הטיפולית (החלטה על צינתור או ניתוח), מומלץ שחולים אלו יהיו במעקב והשגחה תקופתית של קרדיולוג. 

תעוקת חזה בלתי יציבה (Unstable Angina)

זו תעוקת חזה המתאפיינת באירועים תכופים של תעוקה, הנמשכים פרקי זמן ארוכים יותר מתעוקה יציבה, המופיעים במאמצים קלים ואף במנוחה. תדירותם ועוצמתם גוברת עם הזמן ולעתים היא סממן מקדים להתקף לב .

הסיבה העיקרית לתעוקת חזה בלתי יציבה היא היצרות טרשתית בעורקים הכליליים, המחמירה באופן פתאומי, בדרך כללעל ידי היווצרות קריש דם באזור ההיצרות. לפעמים הסיבה היא עווית/התכווצות בעורק הכלילי.

את הסובלים מתעוקת חזה בלתי יציבה  יש צורך לאשפז ולהתחיל טיפול אינטנסיבי שכולל:

1. מנוחה.

2. מתן חמצן

3. תרופות נגד היווצרות קריש דם: מדללי דם כמו הפרין, מונעי הצמדות פעילות טסיות דם כמו אספירין

4. תרופות מרחיבות  כלי דם

5. תרופות מורידות  תצרוכת חמצן

6. לרוב, החולים נזקקים לצנתור לב כלילי על מנת לאבחן ולמקם את אזור ההצרות בעורקים הכליליים ולהרחיבם בעזרת בלון עם או בלי הכנסת תומכון (סטנט).

לעתים יש צורך בניתוח מעקפים על מנת לעקוף את ההיצרות בעורקים הכליליים.


הכתבה בשיתוף עם פרופ' חנוך הוד, קרדיולוג בכיר במרכז הלב, המרכז הרפואי שיבא תל–השומר. הכתבה נערכה על ידי מערכת אינפומד.

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
ד"ר ירון סטנובסקי
ד"ר ירון סטנובסקי קרדיולוגיה
5.0
( 7 חוות דעת )
"מקצועית ונעימה"
פרופ' עמירם ניר
פרופ' עמירם ניר קרדיולוגיה
מנהל היחידה לקרדיולוגית ילדים ומומי לב במבוגר, המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים
ד"ר אוריאל כ"ץ
ד"ר אוריאל כ"ץ קרדיולוגיה
5.0
( 15 חוות דעת )
"רופא מקצועי מהשורה הראשונה ובנוסף רגיש, סבלני ומכיל הכל. ללא ספק הרגשנו שהיינו בידיים טובות!"
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
באנר

עדיין מתלבטים?
השאירו פרטים להתייעצות עם פרופ' חנוך הוד

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו