דלג לתוכן

התקף לב – מתי קורה ואיך מטפלים?

התקף לב, או בשמו הקליני - אוטם שריר הלב הוא מצב בו נגרם נזק לשריר הלב בעקבות חסימה של אחד העורקים המובילים דם מחומצן ללב. עורקים אלו נקראים עורקים כליליים

מאת: פרופ' חנוך הוד
תאריך פרסום: 09/12/2013 תאריך עדכון: 08/05/2019
3 דקות קריאה
פרופ' חנוך הוד בשיתוף עם פרופ' חנוך הוד i פרופ' הוד הוא מבכירי הקרדיולוגים בישראל. משמש כקרדיולוג בכיר במרכז הלב, המרכז הרפואי שיבא תל–השומר. עוסק בטיפול במחלות לב במבוגרים בעיקר טיפול ושיקום חולים לאחר אוטם שריר הלב (התקף לב) חולים הסובלים מתעוקת חזה (אנגינה פקטוריס) חול

התקף לב, או בשמו הקליני - אוטם שריר הלב (Myocardial Infarction), הוא מצב בו נגרם נזק לשריר הלב בעקבות חסימה של אחד העורקים המובילים דם מחומצן ללב. עורקים אלו נקראים עורקים כליליים

בעקבות החסימה, האזור בשריר הלב שמקבל אספקת דם מאותו עורק כלילי שנחסם, עובר נמק ובהמשך נוצרת באזור צלקת. האזור הצלקתי שנפגע מאבד את היכולת להתכווץ ולקחת חלק בפעילות התקינה של שריר הלב, כמשאבה המזרימה דם לאברי הגוף. מכאן גם השם Myocardium Infraction: Myocardium - שריר הלב, Infarction - מות.

הגורמים להתקף הלב

בקרב מעל 90-95% מהחולים הלוקים בהתקף לב, הסיבה העיקרית היא חסימה של עורק כלילי על ידי קריש דם. הקריש נוצר באזור בו העורק חולה ומוצר על רקע תהליך של טרשת עורקים.

בקרב מיעוט מהחולים, התקף הלב נגרם מהתכווצות (עווית) פתאומית של העורקים הכליליים, באזור בו העורק חולה ומוצר, אך לעיתים גם בעורקים שאין בהם הצרות. לעיתים נדירות יותר, האוטם נגרם על ידי תסחיפים של קרישי דם קטנים לעורקים הכליליים או על ידי דלקת של העורקים הכלילים.

סימנים של התקף לב


התקף לב מתאפיין לרוב בכאב לוחץ בחזה, הנמשך מעל 20-30  דקות. לעיתים הכאב מקרין מהחזה לכתפיים, לגב, לצוואר, לידיים, ללסתות או לבטן.

כאב זה יכול להיות מלווה בזיעה, בחילה, הקאה, קוצר נשימה, דפיקות לב, סחרחורות ואף איבוד הכרה. לעיתים, התקף הלב מתרחש לאחר מאמץ קשה או התרגשות נפשית חריגה, אולם לעתים גם במנוחה ויכול אף לקרות תוך כדי שינה.

אבחון התקף לב

האבחון מבוסס על שילוב של תלונות אופייניות של החולה וממצאים אבחנתיים אובייקטיביים נוספים, ביניהם:  

1. אק"ג – רושם את הפעילות החשמלית של הלב ומאפשר ברוב המקרים לאבחן התקף לב בהתהוות, או סימנים של התקף לב ישן. אמצעי זמין, זול, המשמש כלי עיקרי לאבחנה.

2. בדיקות דם - מאפשרות לאבחן נוכחות של אנזימים שונים בדם, כגון CPK ,CPK-MB, או סימנים כגון Troponin, המשתחררים לזרם הדם מאזור שריר הלב שנפגע.

3. בדיקות הדמיה - כמו אקוקרדיוגרפיה או מיפוי לב.  

סיבוכים של התקף לב

חולים שלקו בהתקף לב עלולים לפתח סיבוכים הנובעים מהנזק שנגרם לרקמת שריר הלב, כגון:

1. סיבוכים חשמליים

א. חסמים חשמליים - הפרעה ביצירת או בהבערת הגירוי החשמלי הדרוש באופן נורמלי לשם התכווצות לב.

ב. הפרעות בקצב הלב - הנובעות מפעילות חשמלית לא סדירה של אותו הגירוי החשמלי. מקורן של ההפרעות בקצב הלב בפרוזדורים של הלב או בחדרי הלב.

2. הפרעות מכניות בתפקוד הלב - פועל יוצא ישיר של הנזק לרקמת שריר הלב, כגון:

א. ירידה בתפוקת הלב עם התפתחות של אי ספיקת לב.

ב. קרע של רקמת שריר הלב - לעיתים נוצר קרע בשריר באזור הנזק לרקמת שריר הלב. מיקום הקרע יכול להיות במחיצה המפרידה בין שני חדרי הלב, באזור השרירים התומכים במסתם המיטרלי המפריד בין הפרוזדורים והחדר השמאלי, או קרע בדופן החופשית של הלב, אז הדם פורץ אל מחוץ לחללי הלב. 

3. פריקרדיטיס (Pericarditis) - דלקת של המעטפת העוטפת את הלב (הפריקרד).

4. קרישי דם: הופעה של קרישת דם בחללי הלב, בעיקר בחלל החדר השמאלי.


טיפול בהתקף לב

בכל מקרה של חשד להתקף לב, יש להזעיק עזרה רפואית בהקדם ולהעביר את החולה תוך השגחה רפואית לבית החולים. הטיפול מורכב ממספר היבטים, בהתאם לחומרת הנזק:

1. טיפול בכאב


2. טיפול להפחתת הנזק לשריר הלב – שיפור מאזן חמצון לרקמת שריר הלב הנמצא בסיכון, על ידי:

א. מנוחה.

ב. מתן חמצן.

ג. מתן תרופות המונעות היווצרות של קריש הדם בעורקי הלב.

ד. מתן תרופות המפחיתות את צריכת החמצן של הלב ומשפרות את אספקת הדם לשריר הלב.

ה. מתן תרופות ממיסות קרישי דם.

ו. הרחבת העורק המוצר או חסום על ידי בלון תוך כדי צנתור.

ז. ניתוח מעקפים על מנת לעקוף את החסימה.

3. טיפול בסיבוכים

א. טיפול בהפרעות חשמליות בקצב הלב.

ב. טיפול באי-ספיקת לב.

4. שיקום וטיפול מונע

א. הסבר לחולה ולבני משפחתו על מהות המחלה, גורמי הסיכון והטיפול בה.

ב. טיפול בגורמי הסיכון: ייעוץ להפסקת עישון, טיפול בסוכרת, יתר לחץ דם, עודף שומנים ועודף משקל.

ג. הדרכה לפעילות גופנית ותזונה נכונה.

חולים לאחר התקף לב חייבים להיות במעקב קרדיולוגי מסודר ותקופתי, בשל השינויים המתרחשים לאחר התקף לב בפעילות החשמלית של הלב ובזרימת הדם לרקמת שריר הלב.


הכתבה בשיתוף עם פרופ' חנוך הוד, קרדיולוג בכיר במרכז הלב, המרכז הרפואי שיבא תל–השומר. הכתבה נערכה על ידי מערכת אינפומד.

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
ד"ר ירון סטנובסקי
ד"ר ירון סטנובסקי קרדיולוגיה
5.0
( 7 חוות דעת )
"מקצועית ונעימה"
פרופ' עמירם ניר
פרופ' עמירם ניר קרדיולוגיה
מנהל היחידה לקרדיולוגית ילדים ומומי לב במבוגר, המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים
ד"ר שירית כזום בייזר
ד"ר שירית כזום בייזר קרדיולוגיה
מנהלת המרפאה לקרדיולוגית ספורט, המערך לקרדיולוגיה, בית החולים בילינסון, מרכז רפואי רבין
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
באנר

עדיין מתלבטים?
השאירו פרטים להתייעצות עם פרופ' חנוך הוד

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו