ערוץ הורות ומשפחה

המדריך להורה המודאג: כך תדריכו את ילדכם לשימוש בטוח באינטרנט

בריונות רשת, פדופיליה ואובדן הפרטיות הם רק חלק מהסכנות הכרוכות בשימוש באינטרנט. כהורים, כיצד ניתן להדריך את הילד לשימוש בטוח? ואיפה עובר הגבול בין פיקוח לבין חדירה לפרטיות? מומחית מסבירה

שבוע גלישה בטוחה ומניעת אלימות ברשת מצוין השבוע ברחבי הארץ. לפי המשרד לביטחון פנים, היום הלאומי לגלישה בטוחה ברשת מוקדש מידי שנה להעלאת המודעות בקרב הורים, אנשי מקצוע, ילדים ובני נוער, בארץ ובעולם, לשימוש נבון ואחראי באינטרנט, לצד העלאת המודעות לסכנות הכרוכות בכך, למניעת בריונות ואלימות, לחשיבות של הגנת הפרטיות של האחר ולשמירה על צנעת הפרט. יוזמה זו מבורכת שכן כהורים מדובר בנושא שמעסיק אותנו רבות ומדיר שינה מעינינו.  


קראו עוד: כיצד לזהות דיכאון אצל ילדים ובני נוער


האם כהורים אנו יכולים להגן על ילדינו מ"סכנות האינטרנט"?

בעבר הונחו הורים להוציא את המחשב הביתי מחדרו הפרטי של הילד ולמקמו במקום ציבורי, בו תהיה להם שליטה ונגישות לתכנים אליהם הוא נחשף. כיום, כשכל ילד מחזיק "מחשב אישי" בצורת סמארטפון בכיס, הנחיה זו כבר לא רלוונטית. מגיל צעיר ביותר ילדינו נחשפים לאפליקציות זדוניות ולתכנים לא ראויים, ועל אף קיומם של כלים מגוונים לסינון ומעקב, אין לנו יכולת ממשית למנוע מילדינו חשיפה לתכנים אלה לאורך זמן, ואין לנו את היכולת לפקח באופן מלא על השימוש בהם. מצד אחד, עלינו להיפרד מאשליית השליטה שיש לנו, ומצד שני, מוטלת עלינו האחריות להיות מעורבים ולהעניק לילדינו ביטחון והכוונה.


האם צריך למנוע מהילד גישה לאינטרנט?

גם ההורים בימינו מבלים שעות רבות מול מחשב, טאבלט וסמארטפון, בין אם ברשתות החברתיות ובין אם לצורכי עבודה, אך כאשר ילדיהם עושים כמותם, הם מצקצקים בלשונם ומתייחסים לאינטרנט כבעל אופי שלילי ומסוכן. האינטרנט בפני עצמו אינו שלילי או חיובי: הוא משאב אדיר שהנגיש מקורות ידע עבור הקהל הרחב, והוא בעל שימושים חיוביים רבים בהקשר של פיתוח ורכישת ידע. יחד עם זאת, כשאנו מריצים חיפוש פשוט באינטרנט אנו חווים באופן אוטומטי תחושה של "הצפה". כבוגרים, יש לנו את הכלים והיכולת להתמודד עם הצפה זו. יש לנו מיומנויות סינון מתקדמות שפיתחנו עם השנים ויכולת להבחין בין עיקר לטפל, ובמקרה הטוב יש לנו מודעות לסכנות השונות הכרוכות בשימוש בו.


כהורים, התפקיד שלנו הוא לתווך לילדינו את העושר שמביא עמו האינטרנט וללמדם שימוש נכון ובטוח בכלי חשוב זה. לא נשיג למידה זו באמצעות הגבלה בלבד, שכן הגבלת זמן החשיפה לאינטרנט אינו מבטיח כלל וכלל הגנה בפני חשיפה לתכנים לא ראויים, אלא רק מצמצם את משך החשיפה אליהם. הגבלת זמן השהות מול המסכים נועדה אך ורק לשם יצירת אורח חיים מאוזן המשלב באופן מידתי בין לימודים, חברים, חוגים, בילוי משפחתי, מנוחה, קריאה, ספורט, טלוויזיה, מחשב וכד'. 


גלישה באינטרנט: מגיל צעיר הילדים נחשפים לתכנים לא הולמים


אם כך, מה כן ניתן לעשות כדי להגן על ילדינו?


1. תקשורת ובניית אמון הדדי

בראש ובראשונה עלינו לבנות עם ילדינו מערכת יחסים פתוחה וטובה המאפשרת שיח אמיתי, פתוח וכנה. עליהם לבטוח בנו ולדעת שהם יכולים לספר לנו הכל מבלי שנגיב בשיפוטיות או בבהלה מוגזמת. לשם כך עלינו להימנע מלהיות צדקנים יתר על המידה, ולהבין שהסקרנות הבסיסית שלהם טבעית. אין לנו יכולת או צורך לשלוט בה, אלא לקבל אותה כהגיונית ולתת לה מענה הולם ומבוקר. אם, למשל, נקבל את זה שהם ככל הנראה ייחשפו לפורנו בגיל צעיר יותר מכפי שהיינו רוצים, נוכל להתמודד עם זה באופן אפקטיבי יותר. במקום לנסות למנוע משהו שהוא בלתי ניתן למניעה, נוכל לנהל שיח חינוכי שיספק מענה אמיתי לשאלות שצפות בעקבות הצפייה. כאן המקום שלנו כהורים להפיג חששות ולהסביר שהתוכן הנצפה אינו מציאותי ונוטה להגזמה פרועה. בכך ילדינו יחוו אותנו כהורים נגישים, שפויים, שאפשר לסמוך עליהם ולהיעזר בהם בעת הצורך (גם אם זה קצת מביך).


ככל שניצור שיח משמעותי זה עם ילדינו בגיל צעיר יותר, כך תהיה לכך השפעה רבה יותר. ילדים בגיל בית ספר יסודי עדיין פתוחים להקשיב וללמוד מהוריהם, בעוד שבגיל חטיבת ביניים ותיכון פתח ההזדמנויות צר במידה ניכרת. על כן, המלצתי החד משמעית היא להיות מודעים לחשיבות הרבה בהכוונה בגיל הצעיר, לפני שנהיה מאוחד מידי. בגיל חטיבת ביניים ותיכון עלינו לסמוך על כל מה שנתנו להם עד כה, לפקח מרחוק ולקוות לטוב. 


2. הדרכה לשימוש נכון בסמארטפון

אחת ההזדמנויות החשובות ביותר להדריך את ילדינו, היא ביום שבו אנו מעניקים להם סמארטפון אישי. חשוב ביותר להבין שלא מדובר בשיחה חד פעמית של "עשה ואל תעשה", אלא לימוד מתמשך שמתפתח עם הזמן והמיומנות של הילד/ה. עלינו להקפיד בחודשים הראשונים  ללוות אותם באופן צמוד יותר ולפקח על השימוש במכשיר, ממקום של הדרכה והכוונה. 


3. הקבלה לעולם האמיתי

כמו כן, נדריך את ילדינו שכל אותם קודים שתקפים "בעולם האמיתי" תקפים גם בעולם הווירטואלי. כלומר, בדיוק כפי שלא נקלל, נשפיל, ננהיג חרם או נחשוף איברים פרטיים בציבור - לא נעשה זאת באמצעות אפליקציות ורשתות חברתיות. בדיוק כפי שלא נדבר עם זרים ברחוב - לא נענה לשיחות או מסרים ממספר שאנחנו לא מזהים ולא נמסור פרטים אישיים. חשוב לציין שפרטים אישיים אינם רק שם, כתובת, טלפון וכד'. כשמדובר בילדים, פרטים אישיים הם: בית הספר בו הוא לומד, החוגים אליו הוא הולך, התחביבים שלו, מי החברים שלו, סדרות הטלוויזיה האהובות עליו, אם הוא לבד בבית בשעות הצהרים, אם הוא חוזר לבד מבית הספר או שאוספים אותו וכד'. ילדים בטוחים שכל עוד לא אמרו את שמם, נתונים אלה הם אנונימיים. חשוב להבהיר להם כיצד ניתן בקלות לבנות פרופיל שלם מנתונים "תמימים" אלה. 


4. פיתוח מודעות לפרופילים בדויים

נושא חשוב נוסף שיש להתעכב עליו הוא פרופילים בדויים. ילדים נוטים להאמין למראה עיניים. כלומר, אם יהיה פרופיל ובו תמונה של ילד/ה בני גילם, הם לא בהכרח יחשדו באמיתות הפרופיל. חשוב להסביר להם את החשיבות של אישור חברות ויצירת קשר אך ורק עם מי שהם מכירים באמת גם "בחיים האמיתיים". כשילדינו נחשפים לראשונה לאפליקציה חדשה עלינו ללוות אותם בחודשים הראשונים של השימוש בה, בדיוק כפי שאנחנו מלווים נהג חדש בתחילת דרכו.


איפה עובר הגבול בין כיבוד הפרטיות של הילד/ה לבין פיקוח? 

לכל ילד/ה יש זכות בסיסית לפרטיות. יחד עם זאת חלה עלינו אחריות הורית שאיננו יכולים להתנער ממנה. הדרך הטובה לנהל זאת, היא על ידי יצירת מערכת יחסים המאפשרת לנו הצצות לתוך עולמם. חשוב לא לפספס אף הזדמנות להצצה לגיטימית. כמו כן, עלינו להיות ערניים לנורות אזהרה כגון: אם הילד/ה נסוג מפעילויות שנהג/ה ליהנות מהם בעבר, אם הוא/היא מסתגרים ומתנתקים שעות רבות בחדרם, אם חל שינוי קיצוני ומתמשך במצב הרוח של הילד/ה או חל שינוי קיצוני בהרגלי אכילה. מצבים אלו מחייבים ברור מעמיק. 


לסיכום, אמנם אין לנו שליטה ממשית על התכנים אליהם ילדינו נחשפים ברשת, אך יש לנו את היכולת והאחריות לצייד אותם בכלים להתמודד עם הסכנות השונות. חשוב לזכור שההכוונה אינה בגדר שיחה חד פעמית, אלא תהליך מתמשך שמתפתח עם הזמן, ומבוסס על מערכת יחסים נגישה ופתוחה עם ילדינו. 


קראו עוד: כך אתם מלמדים את הילדים לאכול באופן רגשי