אינדקס מחלות

אפילפסיה Epilepsy

תאור


מחלת הנפילה, או אפילפסיה, הינה הפרעה בהעברת האותות החשמליים בתוך המוח. למרות שנהוג לחשוב כי מחלת הנפילה גורמת תמיד להתקף של תנועות בלתי רצוניות ולאובדן ההכרה, המחלה היא בעצם רב גונית מאוד. המקרים של הופעת התסמינים – הידועים כהתקף כיפיון – הם לרוב מרומזים, וגורמים לתחושות משונות, רגישות יתר והתנהגות מוזרה. אחדים אשר יש להם אפילפסיה פשוט בוהים בחלל לזמן מה כאשר הם בזמן התקף, בעוד שחולים אחרים סובלים מעוויות ופרכוסים נרחבים.

בערך כאחד מתוך מאה בני אדם בארצות הברית סבל מהתקף כיפיון בלתי מוסבר במהלך חייו. אולם, הופעת התקף כיפיון בודד אינו מצביע על אפילפסיה. בני אדם רבים – ילדים הסובלים מחום מאוד גבוה לדוגמא – עלולים לסבול מהתקף כיפיון חד פעמי. אך אם עברת שני התקפי כיפיון, הסיכוי שתסבול מהתקף נוסף עולה בצורה משמעותית. נדרשים כשני התקפי כיפיון לפחות על מנת לאבחן את אפילפסיה.

התפרצות מחלת הנפילה מתרחשת בדרך כלל בזמן הילדות או אצל אנשים מבוגרים מעל לגיל 65, יחד עם זאת המחלה יכולה להתפרץ בכל גיל. טיפול נכון יכול לשחרר אותך מן ההתקפים, או לכל הפחות לצמצם את תדירות ההתקפים ואת עוצמתם. לילדים רבים אשר מחלת הנפילה אפילו נרפאים ממנה עם התבגרותם.

תרופות לטיפול באפילפסיה:
קלונקס


סימפטומים

מחלת הנפילה נגרמת על ידי פעילות בלתי סדירה של תאי המוח, ולכן התקפי הכיפיון עלולים לפגוע בכל פעילות המתואמת על ידי המוח. התקף כיפיון יכול לגרום לבלבול זמני, אובן מוחלט של ההכרה, בהייה בחלל הריק או תנועות טלטול בלתי נשלטות של הידיים והרגליים.

התסמינים משתנים על פי סוג ההתקף. ברוב המקרים, אדם שיש לו התקפי אפילפסיה נוטה לפתח את אותם התסמינים בכל פעם, כך שהתסמינים המלווים כל התקף יהיו דומים מאחד למשנהו. אך ישנם גם חולים אשר להם סוגים שונים של התקפים, אשר מלויים בתסמינים שונים בכל פעם.

הרופאים נוטים לסווג את ההתקפים כחלקיים או ככלליים, וזאת בהתבסס על הצורה שבה מתחילה הפעילות הבלתי סדירה של המוח. במידה וההתקף מופיע כתוצאה מפעילות בלתי סדירה רק בחלק אחד של המוח, ההתקף נקרא התקף חלקי או התקף ממוקד. התקפים אשר כוללים פעילות בלתי סדירה בכל חלקי המוח נקראים התקף כללי. במקרים אחדים, ההתקף יכול להתחיל בחלק אחד של המוח ולהתפשט לאחר מכן לכל רחבי המוח.

התקף חלקי

התקף חלקי פשוט. ההתקף אינו מביא לכלל אובדן ההכרה. ההתקף עלול להביא לידי שינוי רגשי או להביא לידי שינוי בצורה, בריח, בטעם או בצליל של דברים מוכרים.

התקף חלקי מורכב. התקפי אפילפסיה ברמה זו מביאים לשינוי במצב התודעתי, ומביאים לאובדן ההכרה למשך זמן מסוים. התקפים חלקיים מורכבים מביאים לבהייה בחלל הריק ולתנועות ללא מטרה מסוימת – כמו שפשוף הידיים, צקצוק שפתיים, תנועות ידיים, הוצאת קולות או תנועות בליעה.

התקף כללי

התקף אי נוכחות (Petit Mal). התקף זה מאופיין על ידי בהייה בחלל הריק, תנועות גוף מרומזות והתדרדרות זמנית בהכרה.

התקף עוויות. התקף זה מופיע בצורת תנועות חדות של הידיים והרגליים.

התקף טוני קלוני Tonic-clonic (Grand Mal). סוג ההתקף החזק ביותר, התקפים אלה מאופיינים על ידי אובדן ההכרה, קישיון ורעד הגוף, מלוווים לעיתים בנשיכה של הלשון או אובדן השליטה על הסוגרים.


סיבות וגורמי סיכון

ניתן לקשור סוגים מסויימים של מחלת הנפילה אל פגם בגנים הממונים על האופן שבו תאי המוח מתקשרים האחד עם השני, אך, ידוע כי רק במספר סוגים נדירים במיוחד של המחלה נגרמים כתוצאה מגנים פגומים מסוימים. מלבד זאת נראה כי ייתכן כי חריגות בכל סט של כמה מאות גנים כלשהם יכולים להוות מרכיב מרכזי בהתפתחות מחלת הנפילה. 

למרות שנראה כי צורות מסוימות של אפילפסיה מועברות מדור לדור, תורשה גנטית הינה רק מרכיב אחד היכול לגרום להתפרצות המחלה – אולי מכיוון שבני אדם מסוימים נוטים להיות מושפעים יותר מאחרים מגורמים סביבתיים העלולים לגרום להתקפים.

במקרים רבים, התקף של אפילפסיה יכול לבוא כתוצאה מתאונה, מחלה או טראומה רפואית – כגון שבץ – אשר גורמת לנזק מוחי או מונעת הגעת חמצן אל המוח. במקרים נדירים, הגורם להופעתה של מחלת הנפילה יכול להיות גידול תוך מוחי. בכל מקרה, התקפי אפילפסיה אינה נובעת מגורם התפרצות מסוים הניתן לזיהוי, וזאת אצל כמחצית מן החולים במחלה.

על גורמי הסיכון נמנים:

היסטוריה משפחתית

פציעות ראש

שבץ או מחלות אחרות של כלי הדם

גורמי סיכון אחרים של מחלת הנפילה כוללים בין השאר: מחלות זיהומיות של המוח, כמו דלקת קרום המוח, והופעת פרכוסים מתמשכים בתקופת הילדות כתוצאה מחום גבוה.


תופעות נלוות וסיבוכים

במקרה ומעדת בזמן התקף, ייתכן וקיבלת חבלה בראשך. כמו כן קיים סיכון סביר לטביעה אם קיבלת התקף בזמן שחייה או בזמן רחצה באמבטיה.

התקף של מחלת הנפילה אשר גורם לאובדן ההכרה או לאובדן שליטה עלול להיות מסוכן אם הינך בזמן נהיגה במכונית או בזמן הפעלת מכונות. התרופות שנועדו לרסן את ההתקפים עלולים לגרום לנמנום, וזה עלול להשפיע על יכולות הנהיגה שלך. במדינות רבות בארצות הברית קיימות הגבלות ברישיון הנהיגה שהן תוצאה של היכולת שלך לרסן את ההתקפים.

התקפים של מחלת הנפילה  בזמן הריון מהווים סיכון הן לעובר והן לאם, ומספר תרופות לטיפול בהתקפי אפילפסיה מגבירים את הסיכוי למומים מולדים בעובר. במידה והינך סובלת מהתקפי אפילפסיה ואת שוקלת להיכנס להריון, שוחחי על כך עם הרופא המטפל בך. 

מרבית הנשים שיש להן אפילפסיה יכולות להיכנס להיריון וללדת תינוק בריא, אך ייתכן וידרש מהן לשנות את מינון התרופות ועליהן להיות תחת מעקב מתמיד וצמוד במשך כל תקופת ההיריון. חשוב מאוד לעבוד יחד עם הרופא המטפל ולתכנן יחד איתו את ההיריון שלך.

הופעת סיבוכים מסכני חיים אינם נפוצים במחלה זו, אך הם קיימים. בני אדם אשר לוקים בהתקפים חמורים, מתמשכים וארוכי טווח נמצאים בסיכון מתמיד לפתח נזקים מוחיים תמידיים ואף מוות. בני אדם הסובלים מהתקפי אפילפסיה, בפרט בני אדם אשר המחלה אינה נמצאת תחת ניטור, עלולים למות מוות פתאומי ובלתי מוסבר כתוצאה מהתקף של אפילפסיה.

הסיכון שלך למוות בלתי מוסבר כתוצאה מהתקף עולה במידה ו:

·         ההתקפים החלו אצלך בגיל מאוד צעיר
·         הינך סובל מהתקפים אשר מערבים יותר מאזור אחד במוח
·         הינך ממשיך לסבול מהתקפים למרות הטיפול התרופתי


יש לכם שאלה על אפילפסיה? הכנסו לפורום טיפול באפילפסיה בעזרת נוירופידבק >