אינדקס מחלות

ואסקוליטיס Vasculitis

תאור

ואסקוליטיס הוא תהליך קליני-פתולוגי המאופיין בתגובה דלקתית בכלי הדם. כתוצאה מן הדלקת בכלי הדם נגרמת היצרות והפרעה בזרימת הדם עם שינויים איסכמיים (נזק לרקמות כתוצאה מאי-הגעת חמצן) ברקמות המקבלות אספקה על ידי כלי הדם הפגועים.

האיסכמיה היא הגורם העיקרי להסתמנות הקלינית של ואסקוליטיס. היות שכל כלי דם, עורק או וריד, בגודל שונה ובמיקום שונה יכול להיפגע בתהליך הדלקתי, והיות וכל איבר עלול להיפגע בשל כך, התסמונות הקליניות של ואסקוליטיס כוללות מגוון רחב של מחלות, שחלקן בעלות קווים ייחודיים ומאפיינים ברורים המאפשרים להבדיל ביניהן, ואחרות בעלות אפיונים קליני-פתולוגיים חופפים.

הגורם המרכזי והראשוני לוואסקוליטיס הוא היווצרות תצמידים של אנטיגן ונוגדן (מכלולים חיסוניים) השוקעים בדופנות כלי דם והמעוררים תהליך דלקתי שמשתתף בו מרכיב המשלים. תהליך דלקתי זה מאופיין בגיוסם של תאי דלקת כגון ניטרופילים, לימפוציטים ואאוזינופילים. התהליך מביא לשחרורם של אנזימים (כגון קולגנאזה ואלסטאזה) הגורמים נזק לרקמה ונמק מלווה היצרות של כלי הדם ואיסכמיה של האיבר המקבל אספקה באמצעות כלי הדם הנגועים.

סוג האנטיגן והנוגדנים קובעים את אופי הפגיעה וההסתמנות הקלינית של הוואסקוליטיס. כיום, ברוב המצבים לא ניתן לזהות את האנטיגן המחולל. לעומת זאת זוהו בשנים האחרונות שורה של נוגדנים הקשורים להתפתחות הוואסקוליטיס שהם נוגדנים המכוונים כנגד מרכיבי הציטופלסמה של התאים הניטרופילים (ANCA), ובאופן ספציפי כנגד האנזים פרוטאינזה 3 ומיאלו-פר-אוקסידזה (MPO).

ד"ר מנחם רתם

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007


סימפטומים


סיבות וגורמי סיכון


תופעות נלוות וסיבוכים