אינדקס מחלות

חסר חיסוני Immunodeficiency

תאור

המערכת החיסונית בנויה ממרכיבים שונים ופגיעה בהם גורמת להפרעה בתפקוד המערכת. ההפרעות יכולות להיות בעלות משמעות קלינית קלה (לדוגמה: חסר במולקולת IgA), או פגיעה מסכנת חיים (לדוגמה: חסר חיסוני משולב, SCID).

ניתן לסווג את החסרים החיסוניים על פי מספר קטגוריות. בחלק מהמקרים הפגם הוא כמותי, כלומר חסר של תאים החשובים למערכת (ניוטרופניה מכל סיבותיה), ובאחרים הפגם איכותי, כלומר חסר בפעילות מסוימת על התאים (הפרעה ביכולת הריגת החיידק על ידי הניוטרופילים, CGD).

חסר חיסוני ראשוני (מולד) מתגלה לרוב בחודשי החיים הראשונים עקב זיהומים קשים. כאשר החסר נובע מפגיעה בלעדית ביכולת ייצור הנוגדנים על ידי תאי B, זיהומים בחיידקים ייתכנו לאחר גיל חצי שנה (היעלמות נוגדני האם). לעומת זאת כאשר הפגיעה היא בזרוע התאים (תאי T), זיהומים מנגיפים ומפטריות יופיעו כבר בשבועות הראשונים לחיים. בעזרת שיטות של גנטיקה מולקולרית נמצא הבסיס התורשתי לחלק גדול מהמחלות, מה שסייע להבין את תהליך התהוות המחלה. בנוסף ניתן לאבחן את המחלה בשלבים הראשונים של החיים העובריים (בסביבות השבוע ה-10 להריון).

חסר חיסוני יכול להתפתח גם באופן משני בכל גיל במהלך החיים. הסיבה השכיחה ביותר לכך היא נטילת תרופות לדיכוי מערכת החיסון הניתנות לחולי סרטן. במקרים אלו מדובר בחסר חיסוני החולף לאחר הפסקת הטיפול באמצעות התרופה "המזיקה". חסר חיסוני נרכש מסוג אחר הוא הנובע מנגיף שעלול לדכא את המערכת החיסונית עקב פגיעה נגיפית באחד התאים. בעשורים אחרונים נתגלה נגיף האיידס (HIV) כגורם לתסמונת הכשל החיסוני הנרכש (AIDS). שילוב של תרופות הביא לכך שהחולים בתסמונת זו ממשיכים לחיות עוד עשרות שנים.

פרופ' עמוס עציוני

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007


סימפטומים


סיבות וגורמי סיכון


תופעות נלוות וסיבוכים