אינדקס מחלות

אי-נקיטת שתן, דליפת שתן Urinary incontinence

תאור

אי-נקיטת שתן (אנ"ש) מוגדרת כדליפת שתן לא רצונית. בסקרים נישנים בחצי הכדור המערבי נמצא כי 35%-10% מכלל האוכלוסייה הבוגרת סובלת מאי-נקיטת שתן בדרגות שונות. שיעור אי-נקיטת השתן במבוגרים החוסים במוסדות שונים כבתי אבות, דיור מוגן, ומחלקות סיעודיות מגיע לכדי 50%.
במהלך שני העשורים האחרונים יש עלייה חדה בשכיחות הלוקים בתופעה בקרב האוכלוסייה הבוגרת בעיקר בשל שתי סיבות עיקריות:
1. עלייה במודעות לבעיה זו.
2. עלייה במספר הקשישים ושיעורם בקרב כלל האוכלוסייה.

לאי-נקיטת שתן השפעה רחבה בהרבה מעבר להיבט ההיגייני של הבעיה. אי-נקיטת שתן משפיעה כמעט על כל היבט בחייו של המטופל הסובל מבעיה זו, ובכלל זה תפקודו בעבודה, בבית, תפקודו המיני, פעילותו הגופנית ומצבו הנפשי והבריאותי.
הלוקים באי-נקיטת שתן נוטים לסבול יותר מחרדות, דימוי עצמי נמוך, תחושת בושה ואשם. בנוסף, נוטים להימנע מקשרים חברתיים ומצמצמים את פעילותם הגופנית החיונית בגיל המבוגר.

ד"ר מיכאל גרוס


סימפטומים


סיבות וגורמי סיכון

גורמי סיכון המחמירים את הבעיה הם: משקל-יתר, עישון, סוכרת וקושי בניידות. בעיקר באוכלוסיית הגיל המבוגר יש לשקול גורמים הפיכים העשויים לגרום לאי-נקיטת שתן.
זיהום - זיהום בדרכי השתן יכול להביא לאי-נקיטת שתן. לעיתים איבוד השתן הוא הסימן המבשר על קיום הזיהום.
טיפול בתרופות - טיפולים תרופתיים שונים יכולים להוביל לאי-נקיטת שתן הן מבחינת הרכב התרופה והן מבחינת עיתוי מתן התרופה.
דליפת שתן יכולה לנבוע בשל ליקויים במערכות השתן עצמה. מערכת השתן התחתונה מורכבת משתי יחידות הפועלות בהתאמה, השלפוחית - שבה נאגר השתן, והשופכה - על מערכת הסוגרים שבה. דליפת שתן עשויה לנבוע מתפקוד לקוי של השלפוחית או השופכה. תכופות הבעיה משולבת.


תופעות נלוות וסיבוכים