אינדקס מחלות

שתן דמי (דם בשתן) Hematuria

תאור

דם בשתן (שתן דמי) או המטוריה (המט = דם ואוריה = שתן, ביוונית) הוא מצב של נוכחות כדוריות אדומות בשתן.
די בכמות של 5 מ"ל דם לליטר שתן, כדי שהשתן ייצבע בוורוד או אדום. מצב זה נקרא המטוריה מאקרוסקופית. לעומת זאת, יש מצבים שבהם צבעו של השתן נראה רגיל, אך בבדיקה מיקרוסקופית או כימית מתגלות כדוריות דם אדומות. מצב זה נקרא המטוריה מיקרוסקופית.
אצל נשים חשוב שבדיקת השתן תיעשה כאשר הן אינן בתקופת המחזור, כי לעיתים מגיע הדם מהנרתיק ומתערבב בשתן. בכל מקרה, שתן דמי מעיד על מחלה בדרכי השתן. הגבול העליון התקין הוא 3 כדוריות דם לשדה בדיקה של מיקרוסקופ. מעל ערך זה, מדובר בממצא חריג. אם כדוריות הדם מופיעות בשתן בצורה מעוותת או בקבוצות (גלילים), בדומה לאשכול ענבים, או אם בשתן יש בנוסף לכדוריות האדומות הפרשה של חלבון, ניתן לומר שמקור הדימום הוא בכליות (בדרך כלל כתוצאה מדלקת כליות) ולא בשופכנים, ואף לא בשלפוחית או בשופכה. לפעמים צבע השתן ורוד-אדום, אך לא מוצאים כדוריות דם בבדיקה מיקרוסקופית, הסיבה יכולה להיות תרופות כמו סדורל (צבע תפוז), או מחלות כמו הרס שרירים או אחרי אכילת סלק.

הסיבות השכיחות להופעת שתן דמי: שתן דמי אינו ממצא נדיר ויכול להופיע אצל עד 10% מהאוכלוסייה. דם בשתן יכול לנבוע מדימום מכל איבר לאורכה של מערכת השתן, החל בכליות, בהמשך משתי הצינוריות שמנקזות שתן מהכליות ונקראות שופכנים, משלפוחית השתן, ולבסוף מבלוטת הערמונית שמתנקזת לצינור המנקז שתן משלפוחית השתן ונקרא שופכה. כמו כן יכול הדימום להיות בשופכה עצמה.
כדי להקל על סיווג המחלות הרבות שבהן קיים שתן דמי, ניתן לסווגן לשתי קבוצות:
שתן דמי שמלווה בכאבים ושתן דמי שאינו מלווה בכאבים.

ד"ר שטרוך שמעון


סימפטומים


סיבות וגורמי סיכון

א. הסיבות השכיחות לשתן דמי שמלווה בכאבים:
1. אבנים בכליות או לאורך דרכי השתן. הכאב יכול להיות במותניים להקרין לפין או לשק האשכים;
2. דימום עקב חבלה באזור המותניים בדרך כלל או באגן. יכול לנבוע מחבלה קהה, או ממכשיר חד שפגע בכליות או בשופכנים או בשלפוחית השתן;
3. זיהום בדרכי השתן, בדרך כלל זיהום מנגיפים בשלפוחית השתן, בעיקר אצל נשים, יכול לגרום לשתן דמי. לזיהום מתלווים תסמינים כמו חום, צריבה ותכיפות במתן השתן.

ב. סיבות לשתן דמי שאינו מלווה בכאבים:
1. גידולים ממאירים בכל איבר לאורך מערכת השתן החל מגידול בכליה, בשלפוחית השתן או גידול בערמונית;
2. הגדלה לא ממאירה של בלוטת הערמונית;
3. דלקות בכליה המכונות בשם הכולל גלומרולנפריטיס, לפעמים מקור התהליך הדלקתי הוא במחלות מערכת החיסון, כמו זאבת אדמנתית, או דלקות של כלי דם המכונות ואסקוליטיס, ומערבות איברים שונים בגוף כמו ריאות, מערכת העצבים;
4. דימום בציסטות (שלפוחיות) שפירות בכליה;
5. דימום בשתן כתוצאה מהפרעות במערכת הקרישה כמו באי-ספיקה בכבד, צמקת הכבד או ליקמיה;
6. תרופות: שכיח מאוד בתרופות נוגדי קרישה, כמו אספירין וקומדין, אך יכול להיגרם גם מתרופות אחרות;
7. מחלות מלידה כמו המחלה ע"ש ון-היפל-לנדאו;
8. מחלת אנמיה חרמשית (נדירה מאוד בארצנו);
9. דימום בשתן אצל אצנים לאחר ריצה ממושכת או בעקבות מאמץ גופני מתמשך.
לעיתים אין מוצאים את מקור הדימום במיוחד אם הוא מיקרוסקופי, במקרים אלו מקורו בדרך כלל מהכליה ואין מדובר במחלה כלל.


תופעות נלוות וסיבוכים