אינדקס מחלות

סכיסטוזומיאזיס Schistosomiasis

תאור

מחלה הנגרמת על ידי טפילים מקבוצת ה-Trematodes. היא שנייה רק למלריה מבחינת ההשלכות החברתיות-כלכליות והבריאותיות שלה. המחלה אנדמית ב-74 מדינות ומעריכים כי כ-200 מיליון איש בעולם נושאים את הטפיל. מתוכם כ-20 מיליון לוקים במחלה בצורתה החדה ו-120 מיליון נוספים חשים בתסמינים. מרבית החולים נמצאים באפריקה ומיעוטם בדרום אמריקה ובמזרח הרחוק. מרבית המטיילים הישראלים שנדבקו במחלה רחצו באגם מאלאווי. עד תחילת שנות ה-50 ניתן היה למצוא חולים במחלה גם בארצנו.

חמישה זני סכיסטוזומה גורמים למחלה באדם: מאנסוני, המאטוביום (בילהרציה), ג'אפוניקום, מקונגי, ואינטרקאלאטום. הטפיל מתאפיין במחזור חיים ייחודי שבו בשלב החיים הבוגרים קיימים שני מינים והנקבה מטילה כ-300 ביצים ליום. כאשר מגיעות הביצים (בגודל 55x145 מיקרון) למקווה מים מתוקים, הן בוקעות ומתוכן יוצאים Miracidia בעלי שוטוניות. המיראצידיה מדביקים חלזונות ספציפיים ולאחר 6-4 שבועות של התרבות בוקעים בצורת Cercaria. הצרקריה מסוגלת לחדור מבעד לעור האדם, הופכת לסכיסטוזומולה ונודדת לריאות. לאחר שהות קצרה בריאות, נודד הטפיל דרך מערכת העיכול לתחנתו הסופית, לכלי הדם במעי או לסביבת שלפוחית השתן. התולעים הבוגרות, שמשך חייהן 10-5 שנים, מתמקמות בכלי הדם המובילים לכבד או לשלפוחית השתן.

הידבקות בטפיל מתרחשת לאחר שחייה במקווה מים מתוקים המזוהם בצרקריות. בשלב ראשון לאחר ההידבקות חשים גרד קל בעור, בשלב הבא מופיע שיעול לכמה ימים מלווה בחום. השלב הסופי תלוי בסוג הספציפי של הטפיל. בבילהרציה מופיעים תסמינים הקשורים במערכת השתן, כגון צריבה ודימום בשתן, וחסימה של השופכנים. בשלבים מאוחרים יותר נקשרה המחלה לסרטן שלפוחית השתן. בסכיסטוזומיאזיס של מערכת העיכול עיקר הפגיעה בכבד. זו נגרמת על ידי הביצים המוסעות לוורידי הכבד וגורמות לצמקת ולחסימת כלי הדם.

פרופ' ישראל פוטסמן

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007


סימפטומים


סיבות וגורמי סיכון


תופעות נלוות וסיבוכים