אינדקס מחלות

פוליו Polio virus

תאור

נגיף הפוליו הוא הנציג הבולט ביותר של קבוצת נגיפי האנטרו (Enteroviruses). לנגיף גנום RNA חד-גדילי חיובי, הוא חסר מעטפה שומנית ובקפסיד שלו ארבעה חלבונים (VP4-1) כשכל אחד מהם מופיע ב-60 עותקים. לנגיף שלושה זנים (Serotypes) שונים: פוליו 1, 2 ו-3.

נגיף הפוליו הוא הגורם למחלה הקשה שיתוק הילדים (Poliomyelitis). מחלה זו הנגרמת על ידי כל אחד משלושת זני הנגיף, מתועדת כבר משחר ההיסטוריה ומאז ועד המאה ה-19 הפך הנגיף להיות אנדמי בעולם כולו. הנגיף תקף תינוקות וילדים רכים שהפרישו אותו בצואה, כך נוצר מאגר שלו בטבע, ובצורה כזו נדבקו בעבר עוד ועוד תינוקות.

שני גורמים מנעו בעבר פריצתן של מגפות. הנוגדנים של האם שעברו לילודיהן והגנו עליהם (שהרי האימהות עצמן נחשפו בילדותן לנגיף); והעובדה שרוב ההידבקויות בנגיף, בתינוקות ובילדים רכים הם תת-קליניים. אם היו מקרי מחלה ומוות בודדים הללו "נבלעו" בשיעור התמותה הגבוה של תינוקות שהיה אז ממילא.

המצב השתנה במאה ה-20, בעיקר בארצות המפותחות שבהן שופרו ההיגיינה האישית והציבורית, והוקמו מערכות ביוב עירוניות. פחות ופחות תינוקות נחשפו לנגיף, וכשגדלו ונדבקו בנגיף בהיותם נערים, לא היו מוגנים על ידי נוגדנים. המחלה בגילאים אלה התבטאה בשיתוק ולעיתים אף במוות. תקופת הדגירה של המחלה נעה בין 4 ל-35 יום, אך פרק הזמן השכיח הוא בין שבוע לשבועיים. היא מתחילה כמחלת חום רגילה ורק בשלבים מאוחרים יותר תוקפת המחלה את מערכת העצבים המרכזית, לעיתים בצורה קלה ולעיתים מחמירה המחלה וגורמת לשיתוק.

כיום קיימים שני תרכיבי חיסון נגד המחלה. האחד תרכיב מנגיף מומת - תרכיב סאלק (Salk (Vaccine תרכיב זה מכונה גם Inactivated Polio Vaccine - IPV, והשני תרכיב מנגיף חי מוחלש (תרכיב ממויר), שפותח על ידי סייבין (Sabin), והוא מכונה Oral Polio Vaccine - OPV. שני התרכיבים מכילים את שלושת הזנים של הנגיף, ושניהם ניתנים לתינוקות מספר פעמים במרווחי זמן שונים, כדי לקבל כייל נוגדנים גבוה ככל האפשר נגד כל זני הנגיף. חיסונים אלה גרמו להיעלמות כמעט מוחלטת של המגפות, ואם יש התפרצויות של מחלה במקומות שונים, ניתן לדכאן במהירות על ידי הגברת חיסון האוכלוסייה שבסיכון.

ד"ר פנחס פוקס

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007


סימפטומים


סיבות וגורמי סיכון


תופעות נלוות וסיבוכים