אינדקס מחלות

קדחת דנגי Dengue fever

תאור

קדחת דנגי היא מחלה נגיפית המועברת בעקיצת יתוש וזו כיום את המחלה הנגיפית השכיחה ביותר המועברת בדרך זו. מאגר המחלה (הנגיפים) הוא באדם ועקיצת היתוש מעבירה זאת מאדם לאדם, לכן המחלה שכיחה יותר באזורים עירוניים וצפופי אוכלוסייה.

הנגיף שייך למשפחת ה-Flaviviruses, בדומה לקדחת הנילוס המערבי, לדלקת מוח יפנית, לקדחת צהובה. לנגיף הדנגי יש ארבעה סוגים הממוספרים מ-1 עד 4 אשר מקורם הגיאוגרפי היה שונה, אך עם ריבוי הנסיעות בעולם התפזרו כל זני הדנגי באזורים האנדמים בעולם.

המחלה שכיחה מאוד בדרום מזרח אסיה, ביבשת אמריקה היא קיימת בדרום אמריקה ובמרכזה, בקריביים, ולאחרונה מתפשטת אף לדרומה של ארצות הברית. המחלה קיימת גם באפריקה אך פחות שכיחה שם.

בישראל המחלה התקיימה בטבריה בשנות ה-20 של המאה ה-20, אך נעלמה לחלוטין. בשנים האחרונות יש עלייה ניכרת במספר חולי הדנגי המאובחנים בארץ, אך כל המקרים נרכשו בחו"ל. רובם של מקרי הדנגי בישראלים מקורם במזרח הרחוק, והם ישנם בעיקר בישרלים ששהו בתאילנד, במיוחד באיים בדרום תאילנד. הודו היא כמקום ההידבקות השני בדנגי בקרב מטיילים ישראלים. המחלה מועברת על ידי עקיצת יתוש, ולכן נפוצה יותר לאחר עונת גשמי המונסון בקיץ.

זיהום קודם במחלה נותן הגנה חיסונית רק נגד הזן שכבר התרחש זיהום בו, אך לא נגד הזנים האחרים. יתרה מזאת, התיאוריה המקובלת היא שזיהום נישנה בזן אחר יכול להחמיר ההשפעות הקשות של המחלה.

פרופ' אלי שוורץ

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007


סימפטומים

סימני קדחת דנגי הם חום פתאומי וכאבים חזקים בשרירים או בגב, המתחילים 8-5 ימים לאחר עקיצת היתוש. החום נמשך 7-5 ימים ולעיתים מופיעה תפרחת מגרדת בכל חלקי הגוף בסוף תקופת החום. המחלה ברוב המקרים מלווה בחוסר תיאבון קיצוני ובחולשה קיצונית. בשיעור קטן של המקרים יש גם דימומים (מהפה, מהאף, מהעור ומהמעיים), ולעיתים רחוקות גם מצב של ירידת לחץ-דם עד כדי הלם (Dengue hemorrhagic fever, Dengue shock syndrome). בדרך כלל המקרים הקיצוניים של קדחת דנגי הם מקרים של הידבקות נישנית בזן שונה של הנגיף ולא בזיהום הראשוני.


סיבות וגורמי סיכון


תופעות נלוות וסיבוכים