אינדקס מחלות

הרפס סימפלקס Herpes simplex virus

תאור

נגיף השלבקת הפשוטה (הרפס סימפלקס) מכיל DNA וכולל שני סוגים: נגיף השלבקת הפשוטה מסוג 1 (הרפס סימפלקס מסוג 1, HSV-1) ומסוג 2 (הרפס סימפלקס מסוג 2, HSV-2) הדומים אך לא זהים אנטיגנית, ונבדלים בתבנית הצמיחה בתרבית תאים, באפידמיולוגיה ובביטוי הקליני. האדם הוא המאכסן היחיד. מהלך המחלה לאחר ההידבקות דומה, ללא קשר לסוג או למיקום האנטומי.

ההידבקות מתרחשת בעקבות מגע הדוק בין ריריות או בין עור סדוק לבין ריריות, דרך נגעים בעור, או הפרשות שמכילות את הנגיף. הנגיף מתרבה בתאי האפיתל.

הזיהום בראשיתו יכול להיות תסמיני, תלוי בכמות הנגיפים שהועברו בהדבקה. לרוב הכמות המועברת קטנה ולכן רוב הזיהומים ההתחלתיים הם אי-תסמיניים (הנבדק אינו מודע לכך שנדבק). מאתר הזיהום הראשוני, מהגר הנגיף אל הגנגליונים הטריגמינלים או הסקרליים, עובר למצב רדום ונותר שם למשך שנים, לעיתים אף לכל החיים.

גירויים שונים כגון זיהום אחר, חבלה, קרינה על-סגול (חשיפה לשמש), ואולי גם מצב דחק רגשי או שינויים הורמוניים, יכולים לעורר את הנגיף. הנגיף משתפעל ונע בחזרה לשטחי העור והרירית המעוצבבים על ידי אותם עצבים. הפרשת הנגיף על פני העור או הריריות בעקבות שיפעולו, יכולה להיות תסמינית או בלתי תסמינית (בשני המקרים המחלה מדבקת).

כ-95% ו-10% עד 15% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל נחשפים להרפס סימפלקס מסוג 1 ולהרפס סימפלקס מסוג 2, בהתאמה. נגיף הרפס סימפלקס יכול לזהם כל אזור אנטומי, אבל הזיהום שכיח יותר בשני מוקדים: הפה והלוע, שם המזהם הוא לרוב הרפס סימפלקס מסוג 1, ואיברי המין שם היסטורית הרפס סימפלקס מסוג 2 הוא הנפוץ, אך לאחרונה הרפס סימפלקס מסוג 1 שכיח יותר גם באזור זה.

זיהום התחלתי תסמיני יכול להיות קשה יותר מאשר האירועים הנישנים שעוצמת ביטויים ושכיחותם פוחתת עם הזמן. בפה ובלוע ההידבקות מתרחשת לרוב בקרב ילדות, והסימנים כוללים שלפוחיות, כיבים ודלקת חניכיים. באירועים הנישנים הנגעים מופיעים בצורה קלה יותר על השפתיים וסביב הפה. בשלבקת של איברי המין ההידבקות במגע מיני (כולל אוראלי-גניטלי - פה-איברי מין).

אירוע תסמיני ראשון מתאפיין בשלפוחיות או כיבים בעיקר בפות ובצוואר הרחם, בפין ובסביבתו, או בפי הטבעת (בעקבות מגע אנאלי). תופעות אחרות (שכיחות יותר אצל נשים) כוללות ביטויים עצביים אזוריים (גורמים לאצירת שתן, עצירות, הפרעות בתחושה, ועוד) ודלקת מעטפות המוח שתחזיתה טובה.

האירועים הנישנים, התסמיניים, מצומצמים יותר בהיקפם ובפרק הזמן שהם נמשכים, ושכיחים יותר כשהגורם הוא הרפס סימפלקס מסוג 2. ביטויים קליניים אחרים כוללים דלקת מוח (לרוב על ידי הרפס סימפלקס מסוג 1), זיהום מערכתי (כולל במוח) ביילוד בעקבות הדבקה בלידה - תחזיתם חמורה, וכן שלבקת קרנית העין, שלבקת האצבע, ועוד.

פרופ' מיכאל דן

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007


סימפטומים


סיבות וגורמי סיכון


תופעות נלוות וסיבוכים