אינדקס מחלות

הפרעת התנהגות Conduct Disorder

תאור


אווה, אשת קריירה אמריקאית מצליחה ונשואה באושר, מתקשה להתמודד עם התנהגותו של בנה, קווין. בגיל 5 הוא ירה באקדח מים על אנשים זרים וסירב להפסיק. בגיל 12 פירק את אחד הברגים באופניו של שכנו וגורם לו להיפצע. בגיל 15 הוא ביצע טבח המוני בבית ספרו.

סיפורו של קווין אינו אמיתי אלא לקוח מספרה של ליונל שרייבר, "חייבים לדבר על קווין", המתאר באופן מרתק ומעמיק את חווית ההתמודדות עם ילד הסובל מהפרעת התנהגות קשה ביותר.

הפרעת התנהגות הינה הפרעה שכיחה אשר ברב המקרים, כמובן, אינה מסתיימת ברצח. עם זאת, ילדים הסובלים מהפרעת התנהגות מעורבים בהתנהגויות אגרסיביות ועברייניות רבות, אשר מביאות לפגיעה בתפקודם ולקשיים רבים בקרב סביבתם הקרובה.

תסמינים קליניים

ילדים עם הפרעת התנהגות מאופיינים בהתנהגות אגרסיבית הפוגעת בזכויותיהם של אחרים וכוללת אלימות, גניבות, הפרת חוקים והוראות מבוגרים וכן הלאה.
ילדים אלו מתקשים ליצור קשרים חברתיים ונוטים להיות אגוצנטריים ומניפולטיביים בקשרים המעטים בהם הם כן מעורבים. הם אינם חשים אמפתיה לצורכיהם ורגשותיהם של אחרים ואף אינם חשים חרטה לאחר שהם פוגעים באדם אחר.

שכיחות ההפרעה

הפרעת התנהגות הינה הפרעה שכיחה: 6-16% מהבנים ו2-9% מהבנות מתחת לגיל 18 סובלים מההפרעה, כאשר היא נפוצה במיוחד בקרב ילדים להורים אלכוהוליסטים או להורים עם אישיות אנטי סוציאלית.

אבחנה על-פי ה- DSM

אבחנה של הפרעת התנהגות ניתנת כאשר מתקיימים הקריטריונים הבאים:

• מתקיים דפוס מתמשך וחוזר של התנהגות המפרה באופן ברור את זכויות האחר או את נורמות ההתנהגות התואמות את גיל הילד, כאשר דפוס זה מתבטא בקיומם של שלושה או יותר מהקריטריונים הבאים (הקריטריונים מתקיימים בשנה המקדימה את קבלת האבחנה ולפחות אחד מהם נוכח בחצי השנה שטרם האבחון):

o אגרסיביות כלפי אנשים או בעלי חיים: איומים והפחדות של אחרים, מעורבות בקטטות אלימות, שימוש בכלי נשק מסוכנים, הפגנת אכזריות פיסית כלפי בע"ח או אנשים, גניבה בנוכחות הקורבן (שוד, סחיטה וכד'), אילוץ אדם אחר למגע מיני.
o הרס רכוש: הצתת אש המכוונת לגרימת נזק משמעותי או הריסת רכוש של אחרים באופן מכוון.
o גניבה או הונאה: פריצה לבית או רכב, שימוש בשקרים ורמאות, גניבות של חפצים.
o הפרה משמעותית של חוקים: שוטטות מחוץ לבית בניגוד להוראת ההורים מתחת לגיל 13, בריחה מהבית בלילה (לפחות פעמיים, או פעם אחת אך למשך זמן), היעדרות תכופה מבי"ס מתחת לגיל 13.

• בעיות ההתנהגות מביאות לפגיעה משמעותית בתפקוד בתחום החברתי, הלימודי או התעסוקתי.

• במקרה ומדובר באדם מעל גיל 18, הוא אינו עונה לקריטריונים של הפרעת אישיות אנטי סוציאלית.

תתי סוגים של ההפרעה

הפרעות ההתנהגות מסווגות לפי גיל הופעת הסימפטומים:

• פריצה בילדות: לפחות אחד מהקריטריונים מופיע לפני גיל 10.
• פריצה בהתבגרות: קריטריונים להפרעה אינם נצפים לפני גיל 10.

גורמים להפרעה

לא ניתן להצביע על גורם יחיד המביא להיווצרות הפרעת התנהגות ונראה כי היא נגרמת משילוב של גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים ופסיכו-סוציאליים.

• גורמים פסיכו-סוציאליים: לסביבה בה גדל הילד השפעה משמעותית על היווצרותה של הפרעת התנהגות. הורות נוקשה ושימוש באלימות פיסית ומילולית חמורה יכולים להביא להתפתחות התנהגות אגרסיבית ובלתי מסתגלת. בנוסף, הורים לילדים עם הפרעת התנהגות נוטים להיות מזניחים ואף לסבול בעצמם מהפרעות נפשיות כגון הפרעות פסיכוטיות, הפרעת אישיות אנטי סוציאלית והתמכרות לחומרים שונים. ילד הגדל בתנאים אלו נמצא בסיכון מוגבר אף יותר במידה וגם סביבת המחייה הרחבה יותר בעייתית ומאופיינת בעוני ובהיעדר מערכות תמיכה ומסגרות יציבות.

• גורמים ביולוגיים: לא קיימות עדויות רבות לגבי השפעתם של גורמים ביולוגיים על היווצרות ההפרעה, אך נראה כי תפקוד לקוי של מערכת העצבים המרכזית ממלא תפקיד ביצירת הפרעת התנהגות. כמו כן, ילדים עם הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות הינם פגיעים יותר לפיתוח הפרעות התנהגות על רקע היעדר טיפול הורי הולם.

טיפול בהפרעה

ילדים עם הפרעת התנהגות מועדים לפיתוח הפרעות מצב רוח והתמכרויות לחומרים שונים וכן עשויים להיות מעורבים בהתנהגות עבריינית חמורה. על כן, קריטי לטפל בהפרעת ההתנהגות וסיכויי ההצלחה גוברים ככל שניתן הטיפול בשלב מוקדם יותר.

עקב ריבוי הסימפטומים נהוג לטפל בבעיות ההתנהגות במספר מישורים במקביל:

הדרכת הורים/ הדרכת הסביבה: טיפולים אלו מכוונים ליצירת מערכת סביבתית אשר תצליח להגביל את ההתנהגות הבעייתית, וכן לאימון הסביבה בהשמת גבולות ובפיקוח על התנהגות הילד. במקרים בהם ישנן בעיות התנהגות קשות במיוחד, עשויות מסגרות חוץ ביתיות (כמו פנימייה) להביא לשיפור משמעותי בהתנהגות הילד.

• טיפול פסיכותרפי: טיפול פסיכותרפי יכול לחדד את מודעותו של הילד לתוקפנותו ולתוצאותיה ולשפר את מיומנויותיו בהתמודדות עם קשיים ותסכולים. מאחר ומדובר בשינוי דפוסי התנהגות בסיסיים, התחלת הטיפול בגיל מוקדם משפרת את תוצאותיו באופן משמעותי.

טיפול תרופתי: טיפולים אנטי פסיכוטיים וטיפול בתרופות מייצבות כמו ליתיום וטגרטול עשויים להפחית את רמת התוקפנות של הילד. כמו כן, עשויות תרופות מקבוצת ה-SSRI דוגמת פרוזאק ופקסיל להפחית את הרגזנות, האימפולסיביות והתנודתיות במצבי הרוח הנלווים פעמים רבות להפרעה.


סימפטומים


סיבות וגורמי סיכון


תופעות נלוות וסיבוכים