אינדקס מחלות

בולימיה Bulimia Nervosa

תאור

בולימיה נרבוזה שייכת לקבוצה של הפרעות אכילה ומאופיינת על ידי התקפים נשנים של בולמוסים של אכילה, על ידי התנהגויות למניעת עלייה במשקל ודימוי עצמי המושפע ממשקל הגוף וצורתו.

הבולמוס מתואר כהתקף של זלילה בלתי מבוקרת שבו הלוקה בהפרעה אוכל/ת כמויות גדולות של מזון בזמן קצר, עם תחושה של אובדן שליטה והיעדר בקרה על האכילה. לאחר הזלילה חשים אשמה, לכלוך וחשש מעלייה במשקל. הדרכים שנוקט/ת החולה על מנת להימנע מעלייה במשקל הן: הקאה, צריכה מוגברת של משלשלים, תרופות משתנות, חוקנים או צום ופעילות גופנית מופרזת. אבחון ההפרעה נקבע אם ההתקפים של האכילה המוגזמת וההתנהגויות הנלוות מופיעים לפחות פעמיים בשבוע ובמשך שלושה חודשים. משקלם של הלוקים בהפרעה זו תקין בדרך כלל עם נטייה להשמנה בניגוד לאנורקסיות. סיבוכים אפשריים הם הפרעות במאזן המלחים בגוף עם הפרעות בקצב הלב, פגיעה בשיניים ובבלוטת הרוק, הפרעות במחזור החודשי, חסכים תזונתיים ובמקרים קשים קרעים בוושט ומוות.

תחלואה נפשית נלווית

בדרך כלל מצטרפות הפרעות באישיות כמו אימפולסיביות, אי-יציבות רגשית, דיכאון, התמכרויות למיניהן, גניבות, יחסים בין-אישיים בלתי יציבים, אי-יציבות בעבודה ובהתמודדות עם מסגרות, והתנהגויות של פגיעה עצמית.

שכיחות התופעה

3%-1% בקרב נערות מתבגרות ונשים צעירות. השכיחות אצל גברים (צעירים) מגיעה לכדי עשירית מהשכיחות בקרב נשים.

מהלך ההפרעה

הגיל הטיפוסי שבו מופיעה הבולימיה לראשונה הוא גיל ההתבגרות ותחילת הבגרות, בדרך כלל אחרי ניסיון ממושך של שנים לשמור על דיאטה. מחצית הלוקים בהפרעה זו מחלימים ממנה, אך גם מתוכם כשליש ישובו וילקו בהפרעה במשך ארבע השנים שלאחר ההחלמה. אם נלווית הפרעה באישיות, מהלך המחלה מסובך וקשה יותר.

טיפול

מומלץ טיפול התנהגותי-קוגניטיבי הממוקד על חזרה להרגלי אכילה תקינים, ועל למידה כיצד לשמור על משקל גוף תקין, על סילוק מחשבות שליליות וחיזוק מוקדים של הערכה עצמית השונים מאלה הקשורים למשקל ולהופעה החיצונית. כמו כן לומדים המטופלים כיצד להתמודד עם רגשות שליליים כמו חרדה ותסכול שלא באמצעות אוכל. משלבים גם טיפול בתרופות, בדרך כלל באמצעות מעכבי קליטה של סרוטונין (SSRI), בעיקר פלואוקסטין (פרוזק) במינון גבוה. הטיפול בתרופות מפחית את הדחף לאכילה.


סימפטומים

בני אדם אשר לוקים במחלת בולמיה:

·         נכנסים לעיתים תכופות להתקפי זלילה. הם צורכים כמויות גדולות של מזון תוך פרק זמן קצר מאוד, לעיתים תוך שעתיים או פחות. במהלך התקף הזלילה הם חשים אובדן שליטה מוחלט ואין ביכולתם להפסיק את הזלילה.

·         עוסקים בתהליכים של טיהור הגוף על מנת להיפטר מן המזון אותו אכלו ובכדי למנוע עלייה במשקל גופם. ייתכן והם יגרמו לעצמם להקיא, לעסוק באופן מוגזם בפעילות גופנית, או שהם ישתמשו לרעה בחומרים משלשלים, חוקנים, כדורי מים (תרופות משתנות) או מגוון תרופות אחרות.

·         יבססו את התחושות שלהם כלפי עצמם על פי משקל גופם ומראם החיצוני.


סיבות וגורמי סיכון

.כל הפרעות האכילה הן בעיות סבוכות, והמומחים אינם יודעים בוודאות מהו הגורם להן. אולם, ייתכן כי הן נגרמות כתוצאה ממכלול של גורמים משפחתיים, גורמים חברתיים ותכונות אישיות. 

סביר להניח כי תלקה במחלת בולמיה במידה ו:

·         בני אדם אחרים במשפחתך סובלים מהשמנת יתר, או שהם לוקים בהפרעת אכילה זו או אחרת, או בהפרעות של מצב הרוח, כגון דיכאון או חרדה.

·         אתה עוסק בפעילות או מקצוע אשר דורשים ממך שמירה מבנה גוף מסוים, כגון בלט, דוגמנות או התעמלות.

·         אתה באופייך אדם אשר שואף לשלמות בכל עת ובכל תנאי, לעולם אינך חש טוב מספיק עם עצמך, או שאתה נוטה לדאוג לעיתים קרובות.

·         אתה מתמודד עם אירועים מלחיצים אשר מלווים במתח רב בחייך, כגון הליך גירושין, מעבר לעיר חדשה או בית ספר חדש, או אובדן של אדם שהיה יקר לך.

בולמיה נפוצה יותר להופיע בקרב:

·         בני נוער ומתבגרים. בדומה להפרעות האכילה האחרות, בדרך כלל בולימיה מתחילה בשנות ההתבגרות המוקדמות. אולם היא יכולה להופיע גם בגילאים מאוחרים יותר.

·         נשים. כ- 10 מתוך כל 11 בני אדם אשר לוקים בבולימיה הן נשים. אולם גברים או נערים יכולים לסבול ממנה גם כן.

בעוד שמחלת בולימיה נוטה להופיע בגיל ההתבגרות, היא נמשכת בדרך כלל הרחק אל תוך הגילאים המבוגרים יותר ומדובר במחלה ארוכת טווח.



תופעות נלוות וסיבוכים

סיבוכים אפשריים לבולימיה נרבוזה הם הפרעות במאזן המלחים בגוף עם הפרעות בקצב הלב, פגיעה בשיניים ובבלוטת הרוק, הפרעות במחזור החודשי, חסכים תזונתיים ובמקרים קשים קרעים בוושט ומוות.