אינדקס מחלות

הזעת יתר Hyperhidrosis

תאור

הזעת יתר היא מצב של הזעה ניכרת מעבר לכמות הנדרשת לבקרת חום הגוף. מצב זה, מתפתח בדרך כלל בילדות, או בהתבגרות, אך יכול להופיע בכל גיל. כל אזור בגוף האדם יכול להיות מושפע, אולם האזורים השכיחים הם כפות הידיים והרגליים ובתי השחי. הזעת יתר יכולה להופיע בשלוש צורות: כללית, מקומית, וכתגובה רגשית (מערבת את כפות הידיים והרגליים ובתי השחי).

במתבגרים ובמבוגרים צעירים השכיחות היא כ-6%-1% מהאוכלוסייה בעולם המערבי. גברים ונשים לוקים בהזעת יתר באופן שווה.

הזעת יתר כללית עלולה להתפתח מסיבה לא ידועה, או כתוצאה של הסיבות הבאות:

1. הפרעה באיזון מערכת העצבים האוטונומית.
2. מחלות של חילוף חומרים, כגון יתר פעילות של בלוטת התריס, סוכרת, שיגדון (Gout), גיל המעבר בנשים.
3. מחלות חום.
4. נטילת תרופות, כגון חוסמי קולטני ביתא (פרופנולול-דרלין), פיזוסטיגמין, פילוקארפין, תרופות נוגדות דיכאון תלת-ציקליות.
5. שתיית אלכוהול.
6. מחלות גידוליות כגון מחלת הודג'קין, פיאוכרומוציטומה.

הזעת יתר מקומית עלולה להתפתח עקב

1. תגובה נפשית אשר משפיעה בדרך כלל על כפות הידיים והרגליים ובתי השחי, אך אינה משפיעה באופן מפושט על כל הגוף.
2. הפרעות בהתפתחות מערכת העצבים הסימפתטית, האחראית על בקרת הפרשת הזיעה, במקום מסוים בגוף האדם.
3. הפרעה במספר, או בחלק מבלוטות הזיעה, ליחידת שטח עור, על פני הגוף.
4. כלי דם בלתי תקינים.

תרופות לטיפול בהזעת יתר:
בוטוקס
דיספורט

ד"ר דרור דיקר

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007


סימפטומים


סיבות וגורמי סיכון


תופעות נלוות וסיבוכים