אינדקס מחלות

לישמניאזיס Leishmaniasis

תאור

לישמניאזיס היא מחלה הנגרמת על ידי טפיל הלישמניה ומועברת בעקיצה של זבוב החול. באזורים גיאוגרפים שונים יש טפילי לישמניה שונים וכן זני זבוב חול שונים המעבירים את המחלה. המאכסן של המחלה אף הוא משתנה ובדרך כלל מדובר במכרסמים שונים. העברת המחלה מתרחשת כאשר זבוב החול עוקץ את החיה הנגועה ובהמשך עוקץ את האדם. עם העקיצה מוחדר הטפיל לתאים המקרופגים בעור ומתחיל להתרבות שם.

הסתמנויות קליניות של המחלה:

1. מחלה בעור - Cutaneous leishmaniasis
2. מחלה בעור ובריריות - Mucocutaneous leishmaniasis
3. מחלה באיברים פנימיים, ויצרלית - Visceral leishmaniasis

מקובל לסווג את הופעת המחלה גם לפי פיזור גיאוגרפי. לישמניאזיס של "העולם הישן" הכוללת בעיקר לישמניאזיס בעור ולישמניאזיס ויצרלית. לישמניאזיס של "העולם החדש" הכוללת בעיקר את הלישמניאזיס בעור ובריריות וכן לישמניאזיס ויצרלית.

לישמניאזיס בעור ובריריות (Mucocutaneous leishmaniasis): לישמניאזיס הרווחת ביבשת אמריקה, בעיקר בג'ונגלים של האמזונס בדרום אמריקה. זן הלישמניה העיקרי הגורם לכך הוא L. braziliensis. ההסתמנות הראשונה של המחלה היא כיב(ים) בעור באזור העקיצה. הכיב בדרך כלל עמוק, ומתפתח מספר שבועות לאחר העקיצה. ניתן לראות לעיתים פיזור בדרכי הלימפה המקומיות, עם תפיחות של קישריות לימפה אזוריות. המיוחד בטפיל לישמניה זה הוא יכולתו להתפשט גם לחלל הפה והאף, לגרום שם לכיבים ולהרס העצם (מחיצת האף, החך), ובכך לגרום לתחלואה קשה.

הטיפול חייב להיות מערכתי (ולא טיפול מקומי לכיב בלבד). התרופה המקובלת היא אנטימוניום ומשך הטיפול כשלושה שבועות. עיקר התחלואה בקרב מטיילים ישראלים היא באלו המטיילים באמזונס בבוליביה באזור Madidi National Park.

רוב העקיצות מתרחשות בזמן החשיכה, ולכן ביגוד ארוך שרוולים ותכשירים דוחי יתושים עשויים לצמצם את שכיחות המחלה.

לישמניאזיס ויצרלית (Visceral Leishmaniasis) או קאלא-אזאר (Kala-Azar) - קדחת שחורה בשפה ההינדית): מחלה מערכתית הנגרמת על ידי טפיל הלישמניה ונקראת כך עקב היווצרות פיגמנטים כהים על העור. עיקר המחלה מתבטאת בחום גבוה ובירידה ניכרת במשקל. ללא טיפול היא מסתיימת במוות. בדרך כלל יימצאו שריעות טחול וכבד משמעותיים מלווים באנמיה, ירידה במספר תאי הדם הלבנים ועלייה בחלבוני הדם הגלובולינים.

הזנים שונים מאלה הגורמים ללישמניאזיס בעור. הזנים העיקריים הם L. infantum (אשר קיים באזורנו, לרבות ישראל), L. chagasi (בדרום ובמרכז אמריקה), L. donovani (באפריקה ובתת-היבשת ההודית). המחלה מועברת בעקיצת זבוב חול, ומאגר הטפילים נמצא בכלבים ובבני אדם.

הטיפול נעשה בהתרופות אנטימוניום, או אמפוטריצין B.

פרופ' אלי שוורץ

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007


סימפטומים


סיבות וגורמי סיכון


תופעות נלוות וסיבוכים