אינדקס מחלות

פצע לחץ Pressure sore

תאור

פצע לחץ הוא פצע או כיב הנוצר בדרך כלל כתוצאה מלחץ מקומי, בחולים המרותקים למיטה או לכיסא גלגלים. פצעי הלחץ נוצרים לרוב באזורים שבהם מופעל לחץ מול עצם במצב שכיבה או ישיבה. לדוגמה, באגן, בעצם הזנב או בגולגולת. פצעי לחץ שכיחים בכ-10% מהחולים המאושפזים בבתי חולים. 60% מפצעי הלחץ מופיעים בחולים מעל גיל 70. בבתי אבות, השכיחות משתנה, אך יכולה להגיע עד 50%.
באופן תקין מערכת העצבים מגינה בפני לחץ מקומי ממושך, אך באנשים עם הפרעות בתחושה, או משותקים, מנגנון זה לא קיים. במידה והלחץ מתמשך - אספקת הדם לרקמה נפגעת ולאחר זמן נוצרים נמק של האזור והתכייבות. התופעה נראית גם בניתוחים ממושכים, בחולים בתרדמת ובחולים ששכבו זמן ממושך ללא תזוזה. גורמים נוספים התורמים להיווצרות פצע לחץ הם הפרעות בתחושה, סוכרת, מצב תזונתי ירוד, זיהום מישני, בצקת, לחות וחוסר איוורור של הרקמה.
הזמן עד להיווצרות נזק בלתי הפיך לרקמה יכול להיות בן שעות ספורות בלבד, בתלות במיקום, בלחץ המופעל ובגורמים נוספים. באופן כללי, ככל שהלחץ המופעל יהיה גדול יותר, הזמן עד ליצירת פצע הלחץ יהיה קצר יותר.
דרגות פצעי הלחץ
פצעי הלחץ מסווגים לדרגות לפי עומק הפצע:
דרגה 1 - אודם בעור בלבד, שעה לאחר הקלת הלחץ.
דרגה 2 - היווצרות שלפוחית או חתך שטחי.
דרגה 3 - כיב המגיע עד לרקמות עמוקות מתחת לעור (שומן ושריר).
דרגה 4 - פצע לחץ המערב עצם או פרק.
בחולים כרוניים פצעי הלחץ הם בעיקר בדרגות 4-3.

עקרונות הטיפול בפצעי לחץ
- מניעה היא הטיפול החשוב ביותר, גם בחולים כרוניים המרותקים למיטה שנים רבות אפשר למנוע פצעי לחץ! מניעת הלחץ נעשית על ידי שינויי תנוחה חיצוניים וכן באמצעות מיזרנים ומיטות מיוחדות לפיזור הלחץ. קיימים התקנים מיוחדים לכיסאות גלגלים ומיטות בעלות מנגנון שינויי לחץ אוטומטי. מסירות וחינוך של הצוות הסיעודי, מכשור מתאים, וכן שמירה על מצב תזונתי ובריאותי תקין, יכולים למנוע היווצרות פצעי הלחץ ברוב המקרים. תשומת לב מיוחדת צריכה להינתן לחולים העומדים בפני ניתוחים ממושכים על ידי ריפוד האזורים המועדים.
- בפצע לחץ בדרגה 1, מספיקה בדרך כלל, הקלת הלחץ לריפוי עצמוני של הפצע בתוך מספר ימים.
- בפצע לחץ בדרגה 2, הקלת הלחץ, שמירה על היגיינה מקומית ותוספת של משחה אנטיביוטית (כגון Bacitracin 1%, Cr. Povidine-iodine, Ung.Mupirocin, Ung. Fuscidin) להגנה בפני זיהום מישני תביא לריפוי בתוך שבועיים.
- בפצע לחץ בדרגה 3, הטיפול חייב לכלול הטריית הרקמות הנימקיות (בדרך כלל באופן ניתוחי, אך לעיתים, אפשר לטפל בתכשירים סופחי נוזלים, כגון Kaltostat®, או ברימות (תולעים מיוחדות המעכלות את הרקמה הנימקית). לאחר הטרייה וטיפול מקומי פצעים קטנים (מ-0 עד קוטר 3 ס"מ לערך) יעברו ריפוי עצמוני תוך מספר שבועות. פצעים גדולים יותר יחייבו ניתוח לסגירה של הפצע על ידי השתלת עור, או העברת מתלה רקמה מקומי לסגירת הפצע.
- בפצעי לחץ בדרגה 4, הטריית העצם או המיפרק המעורבים היא חלק מהטיפול הניתוחי. לאחר סילוק כל הרקמות הנימקיות, מעבירים רקמה חדשה לאזור (בדרך כלל, שריר) הנחוצה כדי למלא את החלל הנוצר ולרפד את האזור.
הצלחת הטיפול בפצעי לחץ תלויה בפוטנציאל השיקומי של החולה. באופן כללי, חולה הממשיך להיות מרותק למיטתו, בסביבתו הקודמת, ימשיך להפעיל לחץ על האזור המנותח עד ל"הופעה מחודשת" של פצע הלחץ. שיעורי ההישנות של פצעי הלחץ משתנים בין 16% עד 70%, תלוי בפוטנציאל השיקומי, במיקום פצע הלחץ, בגיל החולה ובגורמים האחרים שתרמו להיווצרותו.
ד"ר דין עד-אל


סימפטומים


סיבות וגורמי סיכון


תופעות נלוות וסיבוכים