אינדקס מחלות

הפרעה מוחית עקב הפרעה בתפקוד הכבד hepatic encephalopathy

תאור

הפרעה זו נקראת גם אנצפלופתיה של הכבד והיא קיימת בדרך כלל אצל אנשים הסובלים משחמת של הכבד. היא באה לידי ביטוי בפגיעה בתפקוד המוחי שאינה מוסברת על ידי מחלה נוירולוגית אחרת. הפגיעה יכולה לבוא לידי ביטוי בשינוי באישיות, פגיעה קוגניטיבית או שקיעה במצב ההכרה. המחלה נגרמת ממעבר של דם למוח ללא סינון של הכבד ולכן היא יכולה להופיע גם אצל אנשים שאינם סובלים משחמת של הכבד אך מסיבה אחרת חלק גדול מהדם אינו עובר סינון של הכבד.

על פי הערכות כ- 70% מחולי שחמת הכבד סובלים ממידה כלשהי של אנצפלופתיה כבדית.
 


סימפטומים

את האנצפלופתיה הכבדית מדרגים על פי החומרה מ-0 עד 4 כאשר 0 זה מצב בו אין סימפטומים בכלל ו-4 זה תרדמת ללא תגובה אפילו לכאב. הסימפטומים המופיעים כוללים:

•    ריח נשימה פירותי מתקתק.

•    שינוי בדפוס השינה.

•    שינו באורח החשיבה.

•    בלבול קל.

•    נטייה לשכוח דברים.

•    שינויים באישיות ובמצב הרוח.

•    ירידה בכושר הריכוז.

•    פגיעה בשיפוט.

•    החמרה בכתב היד או קושי בביצוע פעולות עדינות עם הידיים.

ובמצבים קשים יותר:

•    תנועות לא נורמאליות דמויות רעד של הידיים (asterxis)

•    חוסר שקט ועוררות יתר עד לכדי פרכוסים.

•    חוסר התמצאות.

•    התנהגות לא נאותה עם שינויים קיצוניים באישיות.

•    דיבור איטי ולא מובן.

•    תנועות איטיות ומגושמות.

•    בשלב סופי- תרדמת עמוקה.

הסימפטומים יכולים להופיע באופן חריף בגלל הפרעה ספציפית ולחלוף או שהם יכולים להיות כחלק ממחלה כרונית של הכבד ולהחמיר באיטיות.


סיבות וגורמי סיכון

ההפרעה נגרמת בעקבות מחלה הפוגעת בתפקוד הכבד או מצב הגורם לכך שהדם "עוקף" את הכבד ולא עובר סינון דרכו. הגורם הישיר שיוצר את האנצפלופתיה אינו ברור באופן ודאי אך קיימות מספר תיאוריות שמסבירות את המצב. באופן תקין הכבד יודע להפוך חומרים רעילים שמיוצרים על ידי הגוף או מגיעים אליו מבחוץ (כמו תרופות למשל) לחומרים שאינם רעילים אותם ניתן להפריש מהגוף דרך הכליה אל השתן. כאשר הכבד פגוע חומרים רעילים אלו מצטברים בגוף וגורמים לפגיעה במערכות השונות ובמיוחד במוח.

אחד החומרים הרעילים שמצטברים בגוף וידוע שקיים קשר ישיר בין רמתם הגבוהה לבין הופעת האנצפלופתיה הוא האמוניה. האמוניה מיוצרת על ידי הגוף בתהליך פירוק החלבונים ובעזרת הכבד היא הופכת למולקולה פחות רעילה שמופרשת בשתן- שתנן. תיאוריה נוספת תולה את האנצפלופתיה בהצטברות של חומר אחר המשפיע על המוח – GABA.

מצבים שונים בנוסף למחלת הכבד מחמירים את האנצפלופתיה:

-    התייבשות.
-    ארוחה המכילה כמות גדולה של חלבונים.
-    הפרעות בריכוז האלקטרוליטים שונים ובמיוחד אשלגן בעקבות הקאות או שימוש במשתנים.
-    דימום במערכת העיכול.
-    זיהומים.
-    הפרעה בתפקוד הכליות.
-    רמות חמצן נמוכות.
-    תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית כמו ברביטורטים או בנזודיאזפינים.
 


תופעות נלוות וסיבוכים

הסיבוכים שמופיעים בעקבות האנצפלופתיה הם בצקת  מוחית ונזק קבוע למוח עד למצב של הרניאציה של המוח. בנוסף ישנה עליה בסיכון לסבול מאלח דם, אי ספיקת כליות, כשל נשימתי והפרעה בתפקוד המערכת הקרדיווסקולרית.