אינדקס מחלות

צרבת Heartburn

תאור

צרבת (Heartburn) היא תופעה נפוצה בעולם המערבי, שכמעט כל אחד חווה צרבת לפחות פעם בחייו. הצרבת מתבטאת בכאבים צורבים ותחושת בעירה לאורך קנה האכילה (הוושט) במרכז החזה. 


הצרבת נגרמת כשתוכן הקיבה "חוזר" לתוך הוושט. מכיוון שרירית הוושט לא מותאמת לרמת חומציות שיש בקיבה, נוצרת דלקת באזור ומופיעה תחושת בעירה, שהיא הצרבת. בדרך כלל, השריר הטבעתי שנמצא בין הוושט לקיבה מונע חזרה של האוכל או מיצי קיבה אל הוושט. אך במקרים ששריר זה נחלש, למשל בגלל אכילה מוגזמת של שוקולד, קפאין, אלכוהול או מאכלים שומניים, יש הופעה מוגברת של צרבות.

צרבת עלולה לנבוע מריפלוקס או מכיב קיבה

תחושת צרבת יומיומית עלולה לרמוז על בעיה רפואית רצינית 


אם תחושת הצרבת חולפת מהר ומופיעה רק מדי פעם, היא לא צריכה להדאיג באופן מיוחד. אך אם הצרבת חוזרת על בסיס יומיומי, היא עלולה להצביע על בעיה חמורה, שמצריכה טיפול רפואי. אך צרבת כרונית, המופיעה לעיתים קרובות או אפילו על בסיס יומיומי עלולה להוות סימן למחלת ריפלוקס (החזר קיבתי-ושטי)  (gastroesophageal reflux disease GERD), בה מיצי קיבה ולעיתים אף מיצי מרה, חודרים בחזרה לתוך הוושט.


מרבית האנשים יכולים להתמודד עם הרגשת הצרבת בעזרת שינויים באורח החיים ובתזונה ובאמצעות תרופות. אולם במידה והצרבת היא חריפה מאוד, תרופות אלה יכולות לספק הקלה זמנית או חלקית של התסמינים המלווים צרבת.


סימפטומים

התסמינים של הצרבת כוללים תחושת בעירה וכאב באזור החזה, מתחת לעצם החזה, שיכול לעלות אפילו עד לגרון. הצרבת עלולה להחמיר כשרוכנים קדימה, בשכיבה או בזמן אכילה. הצרבת גם עלולה להיות תכופה יותר ולהחמיר בשעות הלילה.


סיבות וגורמי סיכון

בזמן הבליעה, סוגר הוושט התחתון - טבעת שרירים שממוקמת מסביב לחלק התחתון של הוושט – משתחרר, נותן למזון ולמשקה לעבור דרכו אל הקיבה ונסגר שוב לאחר מכן.

אם הסוגר נפתח מעצמו או שהשריר שלו נחלש, מיצי הקיבה יכולים לנוע חזרה במעלה הוושט ולגרום לצרבת. הזרימה חזרה של חומצות הקיבה ואיתה גם הצרבת מחמירות בשכיבה או התכופפות קדימה.

בדרך כלל, צרבת המופיעה בתדירות גבוהה עלולה להוות סימן מקדים למחלת הרפלוקס GERD או בקע סרעפתי (כשחלק מהקיבה נדחף אל עבר חלל החזה התחתון). במידה והבקע הוא גדול מאוד, הוא יכול להחמיר את התסמינים של הצרבת על ידי החלשה נוספת של סוגר הוושט בתחתית צינור הבליעה.


גורמים נוספים להחמרת הצרבת כוללים גם:

•          סוגים מסיימים של מזון, כגון מזונות עתירי שומן, מזונות פיקנטיים, שוקולד, קפאין, בצל, רוטב עגבניות, משקאות תוססים, נענע ומנטה 

•          שתיית אלכוהול או עישון סיגריות

•          ארוחות דשנות 

•          שכיבה מיד עם סיום הארוחה 

•          נטילת תרופות מסוימות, כגון תרופות הרגעה, תרופות נוגדות דלקת, תרופות נגד דיכאון ותרופות חוסמות סידן לטיפול בלחץ דם גבוה 


הפרעות בעיכול עקב מצבים הבאים עלולים להגדיל את הסיכון לצרבת:

עודף משקל.
משקל עודף גורם להפעלת לחץ נוסף על הקיבה והסרעפת (שריר גדול שמפריד בין חללי החזה והבטן) ולגרום לפתיחת הסוגר  הוושטי התחתון, כך שמיצי הקיבה יוכלו לעלות בחזרה אל הוושט, ולצרבת. אכילה של ארוחות דשנות או עתירות שומנים יכולות לגרום לצרבת באופן דומה. 

בקע סרעפתי.
 בקע סרעפתי (הרניה דיאפרגמטית) הזדקרות חלק מהקיבה לתוך חלל החזה עלולה להחמיר את הצרבת ואף להחליש עוד יותר את השריר הטבעתי של סוגר הוושט התחתון. 

הריון.
 בנוסף ללחץ שמופעל על הקיבה על ידי הרחם המוגדלת, הריון גורם לייצור מוגבר של הורמון הפרוגסטרון. הורמון זה תורם להרפיית  השרירים, כולל השריר של סוגר הוושט התחתון. 

אסטמה.
הרופאים אינם בטוחים לגבי הקשר המפורש הקיים בין אסטמה לתחושת צרבת. ייתכן שהשיעול וקשיי הנשימה המלווים את אסטמה גורמים לשינוי מאזן הלחצים בחזה ובחלל הבטן ומעוררים את זרימת מיצי הקיבה חזרה לתוך הוושט. 

ייתכן שחלק מן התרופות לטיפול באסטמה, שמרחיבות את דרכי הנשימה, גורמות בנוסף גם להרפייה מסוימת של סוגר הוושט התחתון ומאפשרים כך את תופעת הריפלוקס GERD. ייתכן גם שריפלוקס של מיצי הקיבה עלול אף להחריף את תסמיני האסטמה. 


סוכרת. אחד הסיבוכים הרבים המתלווים למחלת הסוכרת היא שיתוק הקיבה (gastroparesis), הפרעה שבה לקיבה נדרש זמן רב להתרוקן. אם תכולת הקיבה נותרת בה זמן ארוך מדי, היא עלולה לעלות חזרה אל הוושט ולגרום לצרבת. 

חסם ביציאה מן הקיבה.
חסימה חלקית, שנוצרת בעקבות צלקת, כיב קיבה או גידול באזור השסתום בין הקיבה לתריסריון (שולט על מעבר המזון מהקיבה למעי הדק) באזור זה עלולה לפגוע בפעילותו התקינה ולהפריע במעבר המזון במהירות הדרושה.

חסימה זו עלולה לגרום למיצי הקיבה להצטבר בקיבה ולזרום חזרה במעלה הוושט. זוהי בעיה רצינית שבנוסף לצרבת, עלולה לגרום גם לכאבי בטן, קשיי עיכול, אבדן משקל, בחילות והקאות. במידה ומבחינים באחד מהתסמינים, יש להתייעץ עם הרופא. 

עיכוב בהתרוקנות הקיבה.
 הפרעות בתפקוד השרירים או בעצבוב הקיבה, עלולות לעכב התרוקנות הקיבה ולגרום לרפלוקס ולצרבת. האטת התרוקנות הקיבה יכולה לנבוע גם מפעילות של תרופות מסוימות, כגון תרופות נרקוטיות, תרופות לטיפול בדיכאון או אנטי היסטמינים. 

הפרעות ברקמות החיבור.
מחלות כגון סקלרודרמה (scleroderma), שגורמות לרקמות השריר להתעבות ולהתנפח, עלולה לגרום גם לכיווץ שרירי מערכת העיכול, לחזרת מיצי הקיבה אל עבר הוושט וכך גם לצרבת.

תסמונת זולינגר – אליסון (
Zollinger – Ellison). תסמונת נדירה זו גורמת לייצור עודף של חומצת קיבה, שמגדילה את הסיכון לריפלוקס קיבתי-וושטי ולצרבת.


תופעות נלוות וסיבוכים

מרבית הצרבות הן תופעה חולפת. במידה ויש לך צרבת  חריפה או כרונית, ייתכן וזהו סימן לכך שהינך סובל מתסמונת GERD. הסיבוכים של ה- GERD כוללים גירוי והופעת דלקת בוושט (esophagitis), היצרות של הוושט (Stricture) ועלייה מזערית ברמת הסיכון שלך לחלות בסרטן הוושט.