אינדקס מחלות

קרוהן Crohn's disease

תאור

מחלת קרוהן היא מחלת מעי דלקתית כרונית הפוגעת בכל מערכת העיכול, מהפה ועד פי הטבעת. התהליך הדלקתי החד והכרוני המערב את כל שכבות דופן המעי, אינו המשכי אלא מתאפיין באזורים בריאים המתחלפים באזורים חולים.

הסיבה להיווצרות המחלה איננה ידועה. מדובר כנראה בשילוב של גורמים החוברים יחדיו באדם החולה - גורמים תורשתיים (מוטציה בחלבון NOD-2 בכרומוזום 16), סביבתיים (עישון, זיהומים בילדות) וחיידקי המעיים. גורם חיצוני כלשהו מביא לאיבוד האיזון במערכת ובעקבותיו לתהליך הדלקתי הכרוני. מחלת קרוהן שכיחה יותר ביהודים אשכנזים ושיא הופעתה בעשור השלישי לחיים.

המחלה מסתמנת בארבע צורות להן ביטויים קליניים שונים. ההסתמנות הדלקתית תתבטא בכאבים בבטן ימנית תחתונה המלווים בשלשול, חום וירידה במשקל. ההסתמנות החסימתית תתבטא בכאב ונפיחות הבטן לאחר ארוחות, נטייה לעצירות, בחילות, הקאות וירידה במשקל. התנקבות מחופה תתבטא בתסמינים הדומים לאלה המופיעים בדלקת בתוספתן או דלקת בסעיף, וכאשר יש נצור (חיבור) בין לולאת מעי לאיבר אחר (כיס שתן או דרכי מין) או לעור - אזי התלונה תהיה על הפרשה מהפתח לעור, לדרכי השתן או המין וייתכן גם על סימני זיהום. בדיקות המעבדה יעידו על תהליך דלקתי כרוני - שקיעת דם מוחשת, חוסר דם או חסר בחלבונים.

המחלה יכולה לערב גם איברים מחוץ למעי, כגון עור, מפרקים, עיניים, אבני כליה, אבני מרה והפרעות שונות בכבד. קיים סיכון גדול יותר לחלות בסרטן המעי הגס או הדק.

פרופ' רמי אליקים

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007


סימפטומים

התסמינים המלווים  מחלת קרוהן יכולים לנוע ממתונים מאוד לחריפים ביותר, הם יכולים להתפתח בהדרגה או להופיע בפתאומיות וללא כל אזהרה מוקדמת. להלן כמה תסמינים אופייניים:

שלשול. הדלקת אשר נוצרת בעקבות מחלת קרוהן גורמת לתאים הנמצאים באזורים הנגועים בדפנות המעיים להפריש כמויות גדולות מאוד של מלחים ומים. מכיוון שהמעיים אינם יכולים לספוג לחלוטין את עודפי הנוזלים הנוצרים, מתפתחים שלשולים. עוויות מעיים חזקות תורמות גם הן ליציאות רכות מאוד. במקרים המתונים יותר, ייתכן כי היציאות יהיו פשוט רכות מן הרגיל ובתדירות גדולה יותר מאשר בדרך כלל. אולם בני אדם החולים במחלה בצורה חמורה יכולים לסבול מתריסר יציאות על בסיס יום-יומי, עד כדי השפעה הן על איכות השינה והן על הפעילות היום-יומית.
 
כאבי בטן ועוויות. הדלקת והכיבים הנוצרים עלולים לגרום לחלק מדפנות המעיים להתנפח עד שבסופו של דבר תיווצר רקמה צלקתית במקום. דבר זה עלול להשפיע על התנועה של תכולת המעי דרך המעיים דבר אשר יכול להוביל לכאבים ועוויות. 

מחלת קרוהן בדרגה מתונה גורמת בדרך כלל לתחושת אי נוחות קלה עד מתונה, אך ככל שהמקרה חמור יותר, כך תהייה המחלה מלווה בכאבים חזקים יותר אשר יכולים להיות מלווים בבחילות והקאות. 

הימצאות דם בצואה.
המזון אשר נע בדרכי המעיים יכול לגרום לרקמה המודלקת לדמם, או שייתכן שהמעיים ידממו מעצמם. במקרה כזה אפשר להבחין בסימני דם בצבע אדום בהיר על דפנות האסלה, או בעקבות דם אדום כהה יותר ביציאות שלך, אך הדימום יכול להיות גם סמוי.

כיבים.
מחלת קרוהן מתחילה בצורת פצעים קטנים ומפוזרים על פני דפנות המעיים. בסופו של דבר פצעים אלה הופכים לכיבים גדולים אשר חודרים עמוק אל תוך – ולעיתים אף דרך – דפנות המעיים. יכולים להופיע גם כיבים בפה הדומים בצורתם לפטרת הפה.

חוסר תיאבון ואיבוד משקל.
כאבי בטן, עוויות והדלקת המתפתחת בדפנות המעיים יכולים להשפיע הן על מצב התיאבון והן על היכולת לעכל ולספוג את המזון. 

פיסטולות ומורסות (אבצסים).
הדלקת אשר נוצרת כתוצאה ממחלת קרוהן עלולה לנוע דרך דפנות המעיים אל תוך איברים פנימיים אחרים, כגון שלפוחית השתן או הנרתיק, וליצור חיבור חריג ביניהם המכונה פיסטולה. הדבר יכול להוביל גם להיווצרות מורסה (אבצס), פצע נפוח המלא במוגלה. הפיסטולה יכולה גם לחדור דרך העור. מקום נפוץ מאוד להיווצרות פיסטולה מסוג זה הינו האזור שסביב לפי הטבעת. כאשר דבר זה נוצר הוא מכונה פיסטולה של חיץ הנקבים.

בני אדם אשר סובלים ממחלת קרוהן בדרגה חמורה עלולים לסבול מחום ועייפות כמו גם מבעיות אחרות אשר אינן קשורות בהכרח למערכת העיכול, כמו דלקת פרקים, דלקות עיניים, הפרעות בעור ודלקות בכבד או בדרכי המרה. ילדים הסובלים ממחלת הקרוהן עלולים לסבול מעיכובים בגדילה ועיכובים בהתפתחות המינית.

המסלול של מחלת קרוהן משתנה מאדם לאדם. יכולות להיות תקופות ארוכות שאינן מלוות בתסמינים כלשהם, או תקופות חוזרות ונשנות של כאבי בטן ושלשולים היכולים לעיתים להיות מלווים בחום או בדימומים.


סיבות וגורמי סיכון

אין ודאות לגבי הגורם המפעיל את הדלקת של מחלת קרוהן, אך החוקרים אינם מאמינים עוד כי מתח נפשי ותזונה הם האשמים העיקריים, למרות ששני הגורמים הללו יכולים להחמיר את התסמינים. במקום זאת כיום מתמקדים בגורמים הבאים:

המערכת החיסונית. ייתכן מאוד שסוג מסוים של נגיף או חיידק הם הגורם למחלת הקרוהן. כאשר המערכת החיסונית מנסה להדוף פלישה של יצורים מיקרוסקופיים, מערכת העיכול הופכת דלקתית. ייתכן שהיצור המיקרוסקופי שהוא הגורם להתפתחות מחלת הקרוהן הוא Mycobacterium avium subspecies paratuberculosis (או MAP), סוג של חיידק אשר גורם למחלות מעיים בעיקר אצל בקר.

החוקרים בדקו ומצאו כי חיידק ה- MAP נמצא בדמם של מרבית בני אדם החולים במחלת קרוהן אך נמצא לעיתים נדירת בלבד בדמם של בני אדם החולים בכוליטיס כיבית. אין הוכחה חותכת כי חיידק ה- MAP הוא הגורם למחלת קרוהן. חלק מן החוקרים מאמינים כי פגם גנטי כלשהו מעורר תגובה חריגה כלפי החיידק בבני אדם מסוימים.

רוב החוקרים מאמינים כי בני אדם החולים במחלת קרוהן מפתחים אותה בעקבות תגובה חריגה של המערכת החיסונית שלהם לסוג מסוים של חיידק הנמצא במעיים דרך קבע.

תורשה. כ- 20 אחוזים מבני האדם החולים במחלת הקרוהן הם בעלי אבות, אחים או ילדים שחולים גם הם במחלה. שינוי גנטי בגן המכונה NOD2/CARD15 נמצא אצל מרבית בני האדם החולים במחלת הקרוהן והוא גורם להופעת התסמינים הראשונים בגיל מאוד צעיר בנוסף לסיכוי גבוה מאוד להישנות המחלה לאחר טיפול ניתוחי בה. החוקרים ממשיכים לחקור שינויים גנטיים אשר יכולים להיות המפתח למחלת הקרוהן.

מחלת הקרוהן פוגעת במספר זהה של נשים וגברים. גורמי הסיכון כוללים:

גיל.  מחלת קרוהן עלולה להתפרץ בכל גיל, אך סביר יותר שתפתח את התסמינים הראשונים בגיל צעיר. מרבית בני האדם מאובחנים כלוקים במחלת קרוהן בין הגילאים 20 ל-30.

מוצא אתני. למרות שבני אדם ממוצא לבן הם בעלי הסיכויים הגבוהים יותר לחתות במחלה, היא יכולה להופיע בכל קבוצה אתנית. ליהודים ממוצא אירופי סיכוי של פי ארבעה עד חמישה לחלות במחלה מאשר בני אדם ממוצא אחר.
 
היסטוריה משפחתית. רמת הסיכון גבוהה יותר לאנשים עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה, כגון הורה, אח או ילד, אשר חולים במחלה. אח או אחות החולים במחלת קרוהן מעלים את הסיכון לפתח את המחלה פי 30.

מקום מגורים. מגורים ממושכים באזור עירוני או אזור הקרוב לאזור תעשייה מגדילים את הסיכוי שתופיע מחלת קרוהן. מכיוון שמחלת הקרוהן נפוצה יותר אצל בני אדם המגוררים בערים גדולות ובאזורים מתועשים, ייתכן שאחד הגורמים למחלה הוא גורם סביבתי.

תזונה. תזונה העשירה בשומנים, או מזון מעובד יכולה להיות גורם משפיע נוסף. בני אדם המתגוררים באקלים בחלקו הצפוני של כדור הארץ נוטים לחלות במחלה יותר מאשר בני אדם המתגוררים באזורים אחרים.

עישון. הסיכון של מעשנים לחלות במחלת קרוהן גבוהה יותר משל לא-מעשנים. אצל חולים שמעשנים הטיפולים  פחות יעילים, ואף יכולים לגרום להחרפת המחלה.

תרופות. למרות שהגורם וההשפעה שלה עדיין לא הוכחו לגמרי עד כה, מחקרים דיווחו כי ישנו קשר בין השימוש בתרופה איזוטרטינואין להתפתחות דלקות מעיים דלקתיות.


תופעות נלוות וסיבוכים

מחלת קרוהן עלולה להוביל לסיבוכים הכוללים חסימת מעיים, כיבים ופיסטולות. כאשר ישנה התפתחות של פיסטולות פנימיות, ייתכן כי המזון יפסח על פני חלקים של המעי הגס שהינם הכרחיים לספיגת המזון. אחת התוצאות האפשריות היא תת-תזונה.

פיסטולות חיצוניות עלולות לגרום לתיעול תוכן המעיים על פני העור, ובמקרים אחדים הפיסטולות עלולות להזדהם וליצור מורסה (אבצס), מצב רפואי אשר יכול להיות מסכן חיים במידה והוא אינו מטופל כראוי.

הסיכוי של חולים במחלת קרוהן לחלות במחלת סרטן המעי הגס גבוהה יותר. למרות רמת הסיכון המוגברת, כ- 90 אחוזים מכלל בני האדם החולים במחלות מעיים דלקתיות אינם מפתחים סרטן כלל. נמצא כי תרופות המדכאות את המערכת החיסונית שנוטלים החולים יכולות להיות קשורות לתחלואה בסרטן.