אינדקס מחלות

התמכרות לאופיאטים Opioid abuse and dependence

תאור

אופיאטים יעילים מאד בהקלה על כאבים כרוניים וכאבים חריפים, אבל חומרים אלו טומנים בחובם גם את הסכנה להתמכרות. כמות המכורים להרואין (סוג של אופיאט) בארצות הברית היא גבוהה מאז שנות ה90 ועל פי ההערכות מדי שנה נחשפים אליו כמאה אלף איש נוספים.

מלבד שיכוך הכאבים, האופיאטים משפיעים על מערכת העצבים המרכזית בה הם גורמים לירידה במנעד הרגשי והתחושתי ולתחושת אופוריה. מורפין הוא האב- טיפוס של האופיאטים ולו יש נגזרות רבות. התמכרות לאופיאטים מוגדרת כשימוש מתמשך באופיאטים למרות פגיעה משמעותית מבחינה קוגנטיבית, התנהגותית ופסיכולוגית. שימוש חוזר גורם להסתגלות לאופיאט, תופעות גמילה או לשימוש באופיאט ללא יכולת שליטה.

  כיצד פועלים האופיאטים?

מערכת העצבים אחראית על התחושות והרגשות וכן היא המערכת המתווכת את הפעולות המוטוריות הרצוניות והלא רצוניות בגופינו. האופיאטים פועלים על קולטנים שנמצאים על פני העצבים וגורמים לשינויים באותות המועברים על ידי העצבים.

לצד ההשפעות ה"רצויות" של האופיאטים הכוללות: תחושת אופוריה, הפגת חרדות ושיכוך כאבים ישנם גם השפעות לא רצויות כמו ירידה בדחף הנשימתי שמובילה לירידה בקצב הנשימות ובנפחם, עצירות במערכת העיכול, התכווצות של האישונים למצב הנקרא "אישוני סיכה", דיכאון וירידה במצב ההכרה וכן לשינויים ארוכי טווח בפעילות מערכת העצבים המובילה לתופעת הגמילה.

אופיום הינו חומר הגלם הראשוני המופק מצמח הפרג, ויש עדויות לכך שבחומר זה השתמשו כבר לפני אלפי שנים. מורפיום הינו חומר מזוקק יותר מאשר האופיום והשימוש בו ובהרואין הופיע כבר במאה ה19 והיה בשימוש נרחב בזמן מלחמת האזרחים בארצות הברית.

הרואין: חומר זה היה בשימוש נרחב בשנות ה60 אולם לאחר מכן השימוש בו פחת לאור המודעות הגבוהה לסכנה שהוא טומן בחובו. בשני העשורים האחרונים ההרואין חזר לשימוש נרחב ועל פי ההערכות בארצות הברית בלבד כ2.4 מיליון בני אדם הודו כי התנסו בשימוש בהרואין ומאה ושלושים אלף מתוכם הינם משתמשים פעילים. השפעתו נמשכת למשך כשש שעות מרגע החדרתו לזרם הדם.

ישנם מספר דרכים בהם משתמשים בהרואין: שאיפה לאף – הסנפה, הזרקה לווריד – הסכנה הגדולה ביותר למנת יתר ועישון של החומר.

התמכרות:

השפעות ההתמכרות על המכור ועל החברה הם רבות ומגוונות וכוללות בין היתר:

 
  • באחד המחקרים הראו כי הסיכון חמות בקרב המכורים גדול פי 63 לעומת בני מינם וגילם שאינם משתמשים בסמים. כמו כן הסיכוי למות גבוה יותר משמעותית בקרב אלו שאינם נמצאים תחת מעקב וטיפול. שני הגורמים המובילים למוות בקרב במכורים הינם מנת יתר ופגיעה פיזית טראומטית.
  • שימוש בסמים שאינם נקיים ובטכניקות הזרקה לא סטריליות מוביל לזיהומים.
  • שיעור ההדבקה במחלות המועברות בדם כמו הפטיטיס B ו-C או מחלת האיידס עולה בקרב המכורים.
  • בקרב המכורים אחוז תאונות הדרכים גבוה בצורה משמועתית לעומת אלו הנמצאים בגמילה ומשתמשים בתחליף הסם מתדון.
  • המכורים עוברים על החוק במעשי גניבה, שוד וכדומה במטרה לממן את מקור הסמים.
  • עלות המכורים לחברה גבוהה מאד ועלותה מוערכות בעשרות מיליוני שקלים בשנה וכוללת את מעשי הפשיעה של המכורים, חוסר הפריון התעסוקתי שלהם, התחלואה המוגברת בה צריכה מערכת הבריאות לטפל והתמיכה הסוציאלית במכורים.
  • שימוש ארוך טווח גורם לתחושת כאב מוגברת מכל גירוי קל מצב הנקרא "היפראלגזיה".   
                   


סימפטומים


סיבות וגורמי סיכון


תופעות נלוות וסיבוכים