אינדקס מחלות

מחלת הפה והגפיים (הפה והטלפיים) Hand foot and mouth disease

תאור

מחלת הפה והגפיים היא מחלת ילדים נפוצה וקלה לרוב, למרות שמה המפחיד. זוהי מחלה ויראלית מדבקת שמאופיינת בפצעים בפה ובפריחה על כפות הידיים והרגליים. המחלה שכיחה יותר בקרב פעוטות וילדים עד גיל חמש שנים, אך יכולה להופיע גם בקרב בני נוער ומבוגרים. 

מחלת הפה והגפיים (הפה והטלפיים)


רבים מבלבלים בין מחלת הפה והגפיים לבין מחלת "הפה והטלפיים" (hoof and mouth disease) בגלל השם הדומה, אך אין קשר בין שתי המחלות. האחרונה נגרמת על ידי וירוס שונה ופוגעת בחיות משק. מקרי הדבקה של בני אדם במחלת הפה והטלפיים - נדירים מאד. 


סימפטומים

תקופת הדגירה של ווירוס הפה והגפיים נמשכת בין שלושה לבין שבעה ימים.


לרוב, הסימפטום הראשון שמופיע הוא חום. לאחר מכן יכולים להתפתח כאבי גרון, כאב בטן, אובדן תיאבון, חוסר שקט (במיוחד אצל תינוקות וילדים קטנים) ותחושת כללית לא טובה.


לאחר יום-יומיים יתחילו להופיע הסימפטומים האופייניים: שלפוחיות וכיבים אדומים וכואבים על הלשון, החניכיים והחלק הפנימי של הלחיים ופריחה אדומה על כפות הידיים והרגליים. הפריחה אינה מגרדת, אך היא עלולה להיות מלווה בשלפוחיות קטנות. לעיתים הפריחה תתפשט גם אל הברכיים והישבן.


סיבות וגורמי סיכון

מחלת הפה והגפיים נגרמת על ידי וירוסים, שאחד העיקריים הוא וירוס קוקסקי (coxsackievirus A16) . הווירוס חודר דרך הפה בעקבות חשיפה להפרשות ממערכת הנשימה, השלפוחיות או הצואה. ההדבקה עלולה להתרחש כתוצאה ממגע קרוב, החלפת חיתול, שימוש בכלי אוכל של מישהו חולה או נגיעה בחפצים או משטחים שזוהמו על ידי הווירוס.

מחלת הפה והגפיים נפוצה במיוחד בגני ילדים, שבהם יש חשיפה להפרשות של ילדים אחרים. לרוב אצל ילדים גדולים יותר מגיל 10 כבר יש נוגדנים למחלה. אך, עדיין, מחלת הפה והגפיים עלולה להופיע גם אצל מתבגרים ומבוגרים.

מחלת הפה והגפיים מדבקת ביותר בשבוע הראשון למחלה. אך אפשר להידבק גם במשך מספר שבועות לאחר ההחלמה, כי הווירוס עדיין נמצא במערכת העיכול. לעיתים, הדבקה בנגיף לא תגרום למחלה, במיוחד אצל מבוגרים, אך הם בכל זאת עלולים להפיץ את הווירוס ולהדביק אחרים.


תופעות נלוות וסיבוכים

בדרך כלל, מחלת הפה והגפיים היא מחלת חום קלה, שחולפת מעצמה בתוך ימים ספורים. עם זאת במקרים נדירים יתכנו סיבוכים, הנפוץ ביותר הוא התייבשות. בגלל שהפצעים כואבים, החולים נמנעים מלאכול ולשתות ועלולים לאבד נוזלים, במיוחד אם המחלה מלווה בחום גבוה. יש להקפיד על שתייה מספקת. במקרה של התייבשות חמורה, יש להגיע לבית חולים כדי להכניס עירוי תוך ורידי של נוזלים.


הזיהום בווירוס קוקסקי עלול לגרום גם סיבוכים נדירים ומסכני חיים: דלקת קרום המוח נגיפית (חום, כאב ראש, נוקשות בצוואר או כאב גב), שיתוק דמוי פוליו או דלקת המוח.