אינדקס מחלות

שיגדון (גם גאוט או צינית) Gout

תאור

מתעוררים באמצע הלילה בתחושה כאילו הבוהן בכף הרגל עולה באש. היא חמה, נפוחה ורגישה עד כדי כך שאפילו משקל הסדין הוא בלתי נסבל. בעיות אלו עלולות להצביע על התקף חמור של שיגדון (בשם אחר גאוט או צינית) – או דלקת פרקים גאוטית – סוג של דלקת מפרקים, שמתאפיינת בהתקפים פתאומיים של כאב חריף, אדמומיות ורגישות במפרקים.

שיגדון הוא הפרעה מורכבת שעלולה לתקוף כל אחד. גברים נוטים יותר מנשים ללקות בשיגדון, אך נשים נוטות לפתח את המחלה במיוחד בגיל המעבר, לאחר הפסקת הווסת.

למרבה המזל, ניתן לטפל במצב של גאוט וקיימות דרכים להורדת הסיכון להישנות המחלה.

תרופות לטיפול בשיגדון:
נורופן
ארקוקסיה


סימפטומים

הסימנים והתסמינים של דלקת פרקים גאוטית כמעט תמיד חריפים, הם מופיעים באופן פתאומי – לעתים קרובות בלילה – וללא אזהרה מוקדמת. הם כוללים:

כאב עז במפרקים
. שיגדון בדרך כלל משפיע על המפרק הגדול של הבוהן בכף הרגל, אולם הוא עלול להשפיע גם על מפרקים אחרים בכפות הרגליים, בקרסוליים, בברכיים, בידיים ובאגן הירכיים. 

במידה ולא מטפלים בו, הכאב נמשך בדרך כלל חמישה עד עשרה ימים ואז חולף. אי הנוחות שוככת באופן הדרגתי, תוך שבוע עד שבועיים, בסופו של התהליך המפרק חוזר למראהו הרגיל ואינו כואב.

דלקת ואדמומיות. המפרק שנפגע, או המפרקים שנפגעים מתנפחים, מאדימים והופכים רגישים.


סיבות וגורמי סיכון

שיגדון מתרחש כאשר גבישים של חומצת שתן שמצטברים סביב המפרק, גורמים לדלקת ולכאב עז של התקף שיגדון. גבישים של חומצת שתן נוצרים אצל אנשים שרמת חומצת השתן בדמם גבוהה. 

הגוף מייצר חומצת שתן כחלק מתהליך הפירוק של פורינים, חומרים שנמצאים באופן טבעי בגוף ובמזונות מסוימים כמו איברים פנימיים, אנצ'ובי, הרינג, אספרגוס ופטריות.

בדרך כלל, חומצת השתן מתמוססת בדם ועוברת דרך הכליות אל השתן. אולם יש מקרים בהם הגוף מייצר כמות גדולה מידי של חומצת שתן, או שהכליות מפרישות מעט מידי חומצת שתן. במצבים כאלו חומצת השתן מצטברת בצורת גבישים חדים דמויי מחט בתוך המפרק או ברקמות שסביבו, כתוצאה מכך נגרמים כאב, דלקת ונפיחות.

אנשים שרמת חומצת השתן בגופם גבוהה, נוטים יותר לפתח גאוט. 

שגדון, גאות, כאב בפרקים, כאבי פרקים, שיגדון חוזר



גורמים שמעלים את רמת חומצת השתן בגוף כוללים:

גורמים הקשורים בסגנון החיים
. שתייה מופרזת של אלכוהול. 

בעיות רפואיות
. יתר לחץ דם, סוכרת, רמות גבוהות של שומן וכולסטרול בדם (היפרליפידמיה) והיצרות של העורקים (הסתיידות העורקים). 

תרופות מסוימות
. שימוש בחומרים משתנים המכילים תיאזיד – נפוצים בטיפול ביתר לחץ דם – ואספירין במינון נמוך, עלול להעלות את רמת חומצת השתן. כך גם נטילה של תרופות נוגדות דחייה, על ידי אנשים שעברו השתלת איברים. 

היסטוריה משפחתית של שיגדון
.

גיל ומין
. שיגדון נפוץ בקרב גברים יותר מאשר בקרב נשים. גברים נוטים לפתח שיגדון בגיל צעיר יותר – בדרך כלל בין 40 ל- 50, בעוד שאצל נשים סימנים ותסמינים של גאוט מתפתחים על פי רב בגיל המעבר.


תופעות נלוות וסיבוכים

אצל אנשים הלוקים בדלקת פרקים שידגונית עלולים להתפתח סיבוכים חמורים יותר כגון:

          שיגדון חוזר. 
          שיגדון מתקדם.
          אבנים בכליות.