אינדקס מחלות

טכיקרדיה Tachycardia

תאור

מקור השם טכיקרדיה יווני, טאכי = מהיר, קורדיס = לב. דופק מהיר מוגדר כרצף של יותר משלוש פעימות מאותו מקור, במהירות העולה על 100 פעימות לדקה במבוגר, ויותר מ-150 בילד.

קצב הלב מוכתב על ידי פעילות חשמלית אוטומטית בקישרית הסינו-אטריאלית הממוקמת בחלקו העליון של הפרוזדור הימני, מווסתת על ידי מערכת העצבים האוטונומית ובלוטות ההפרשה הפנימית, המתאמות את תפוקת הלב (מכפלת נפח הפעימה במהירות הדופק לדקה) לצורך נתון.

קצב של לב בריא גבוה בזמן מאמץ, התרגשות ומתח, במחלת חום, ובירידה בנפח הדם וברמת ההמוגלובין.
קצב מהיר שאינו קשור למצבים אלה מופיע בדרך כלל בזמן מחלות לב. היות והלב הפגוע אינו יכול להעלות את נפח הפעימה, הוא מנסה לשמור על תפוקתו על ידי האצת מהירות הדופק.

הטכיקרדיה היא תוצאה של התפרצות מוקדים אוטומטיים, ו/או קיום מסלולי הולכה בעלי תכונות שונות, הנפגשים ויוצרים מעגל חשמלי המאפשר מהירויות דופק עד כ-300 לדקה. מסלולים ומוקדים אלה הם מולדים או נרכשים.
קיום מספר רב של מסלולים עלול ליצור רפרוף פרוזדורים או חדרים (ע"פ מיקום המסלולים), המוגדר כדופק של 600-250 פעימות לדקה עד לפרפור (מהירות של מעל 600 פעימות לדקה). כאשר דופק מהיר זה מופיע בחדרי הלב ונמשך מעל מספר שניות, מופיעים כשל המודינמי, איבוד הכרה ומוות.


סימפטומים

הדופק המהיר הוא בדרך כלל התקפי (רצפים של דופק מהיר בין תקופות ארוכות של מהירות תקינה). כל רצף מתחיל ומסתיים באופן פתאומי והוא מוגדר על פי מקורו. מהקישרית הסינו-אטריאלית, במצבי לחץ ומאמץ, מהקישרית הפרוזדורית-חדרית, בזמן הרעלת דיגוקסין, מהפרוזדורים, בדרך כלל בגלל ירידה בחמצון הדם, או במצבי עומס נפח ולחץ (הפרעה במסתמי הלב), ומהחדרים - לאחר אוטם שריר הלב.


סיבות וגורמי סיכון


תופעות נלוות וסיבוכים