אינדקס מחלות

דלקת זיהומית של קרום פנים הלב Endocarditis

תאור

דלקת פנים הלב (Infective endocarditis) נובעת מזיהום חיידקי של שכבת תאי האנדותל שבלב. הנגע האופייני, הקרוי וגטציה (Vegetatoin) מורכב ממצבורי טסיות, פיברין, תאי המערכת החיסונית וחיידקים. מסתמי הלב מעורבים בשכיחות הגבוהה ביותר בהליך הזיהומי. הזיהום נובע מפריצת חיידקים לזרם הדם מהפה (חניכיים, שיניים!), מערכת העיכול או מכל מקור החשוף לזיהום חיצוני והתיישבותם על אנדותל פגוע מראש.

שכיחות המחלה עומדת על 11.6-5.9 מקרים לכל מאה אלף איש, כאשר יש מגמת עלייה בשכיחות - ייתכן עקב שימוש-יתר בסמים. המחלה שכיחה יותר בגברים. ב-75%-55%, מדובר באנשים עם מחלות לב אורגניות קודמות (מומים מלידה, כגון צניחת המסתם המיטרלי או מחלות נרכשות כגון מחלת לב רימטית), וב-25%-7% לחולים עם מסתמים תותבים. חשוב לציין כי ב-30% מהחולים, אין רקע קודם ברור.

במסתמים טבעיים הזיהום יכול להיגרם על ידי מגוון חיידקים. המובילים בהם: סטרפטוקוקים, סטפילוקוקים, אנטרוקוקים ומתגים גרם-שליליים.

באנשים שמזריקים סמים לווריד, הסיכון לדלקת פנים הלב גדול פי 7 בהשוואה לחולים עם מחלות לב מלידה או עם מסתמים תותבים. הזיהום פוגע בעיקר במסתמי הלב הימני. המזהם העיקרי הוא סטפילוקוק (Staph. aureous).

בעיקר בששת החודשים שמייד לאחר ניתוח השתלת מסתמים תותבים הסיכון לאנדוקרדיטיס מוגבר. בתקופות שלאחר מכן, השכיחות המדווחת היא 0.3-0.2 לשנה. בשנה הראשונה לאחר הניתוח, הזיהום שכיח יותר בתותבים מכניים. אך לאחר מכן, השכיחות גבוהה - דווקא בתותבים הביולוגיים. המזהמים העיקרים הם סטפילוקוקים, מתגים גרם-שליליים ופטריות.

שיעור התמותה בחולי אנדוקרדיטיס נע בין 16% ל-27%. עיקר התמותה בחולים מבוגרים עם מחלות כרוניות. הישרדות החולים עם מסתמים טבעיים המגיעים לניתוח עומדת על 85%. במסתמים תותבים מדווחת תמותה של 60% בזיהום מוקדם ו-40% בזיהום מאוחר.

הישנות מדווחת ב-4%-2% מהחולים. מקובל לתת טיפול אנטיביוטי מונע לפני כל פעולה היכולה לחשוף את החולה לזיהום בחיידקים (טיפולי שיניים, בדיקות פולשניות של מערכות העיכול, ריאות וכליות).


סימפטומים

ב-80% מהחולים, התסמינים מופיעים כשבועיים לאחר הזיהום. בשאר, משך הזמן יכול להיות ארוך. התסמין האופייני הוא חום, בדרך כלל מלווה בתסמינים בלתי סגוליים כגון הזעות, ירידה במשקל, וחולשה. בבדיקה גופנית תימצא על פי רוב איוושה חריגה. כמו כן, יכולים להימצא הגדלת טחול, וסימנים מערכתיים (Petechia, Splinter hemorrhage) או עדות לתסחיפים מהלב לחלקי הגוף השונים ובפרט למוח. במידה והזיהום גרם נזק מכני משמעותי לשסתומים, יכולה להתפתח הסתמנות קלינית של אי-ספיקת לב. ב-15% מהחולים, יש פגיעה בכליות על רקע תגובת מערכת החיסון לזיהום.


סיבות וגורמי סיכון


תופעות נלוות וסיבוכים