אינדקס מחלות

היפרדות זגוגית Posterior Vitreous Detachment

תאור

הזגוגית היא נוזל סמיך, כמו ג'לי, שממלאת את החלל האחורי של העין.

בהיפרדות של הזגוגית, הפנים האחוריות של הזגוגית (PVD) נפרדות מחיבורה לרשתית ועוברות קדימה. תנועה זו כשהיא פתאומית עלולה לגרום למשיכה ברשתית, והמשיכה עלולה להסתיים בדימומים או בקרעים ברשתית.

גורמים: רוב הקרעים ברשתית נגרמים על ידי PVD עצמוני או לאחר חבלה.

כיום, בשיטות המודרניות של ניתוח הירוד (קטרקט), השכיחות של PVD נמוכה בהרבה לעומת השיטות הקודמות. קופסית אחורית של העדשה שלמה, כפי שהיא מושגת בשיטות פקואמולסיפיקציה או Extracapsular Cataract Extraction - ECCE, מהווה מחסום יעיל לחומצה היאלורונית. פליטה של החומצה ההיאלורונית מהעין משאירה את סיבי הקולגן ללא תמיכה, וחלה נטייה להיפרדות של הזגוגית.

התהליך של PVD מתחיל עם סיינרסיס (Syneresis) של הזגוגית המרכזית (הזגוגית נעשית נוזלית יותר). בשלב מסוים מופיע פתח בפנים האחוריות של הזגוגית, ואז עוברת הזגוגית הנוזלית לחלל הפוטנציאלי מאחורי הזגוגית, ומפרידה במהירות את הזגוגית האחורית מהרשתית. בדרך כלל הזגוגית נשארת מחוברת בבסיס הזגוגית ולפעמים גם לראש עצב הראייה.
ניתוק בזגוגית עלול לגרום לקרעים ברשתית כתוצאה ממשיכת הזגוגית באזורים שהזגוגית מחוברת היטב לרשתית. השכיחות של PVD: השכיחות של היפרדות הזגוגית עולה לפי אורך העין והגיל. PVD קיים אצל 27% מהאנשים בין גיל 69-60, ובקרב 63% מבני גיל 70.

דימום בזגוגית הוא סימן אזהרה. ל-15%-10% מן החולים שלקו ב-PVD חד ותסמיני יש קרע ברשתית. לעומת זאת, לחולים שלקו ב-PVD ודימום זגוגית, יש כ-70% סיכוי שייווצר קרע ברשתית, בהשוואה לשכיחות הנמוכה בחולים בלי דימום בזגוגית המגיעה ל-4%-2% בלבד.

ד"ר צבי דיסטניק


סימפטומים

תסמינים של PVD באים לידי ביטוי בתופעה האנטופטית (Entoptic phenomenon) של הבזקי אור  וברקים, והחולים רואים "נקודות שחורות וסיבים" אשר זזים עם תנועות העיניים.
הבזקי אור נגרמים על ידי גירוי מכני של הרשתית במשיכה ויטרו-רטינלית. ה"נקודות השחורות" הן עכירויות בזגוגית כמו דם, תאי עצב מסוג גליה שנתלשו מעצב הראייה או קבוצות של סיבי קולגן. צילם של כולם מופיעים על פני הרשתית. הדימום מופיע מקרע של כלי דם ברשתית.


סיבות וגורמי סיכון


תופעות נלוות וסיבוכים