אינדקס מחלות

רטינופתיה סוכרתית Diabetic retinopathy

תאור

רטינופתיה סוכרתית היא סיבוך של כלי דם קטנים של רשתית העין, האופייני למחלות סוכרת מסוג 1 וסוכרת מסוג 2 כאחד. שכיחות הרטינופתיה קשורה למשך הסוכרת. לאחר 20 שנה מאז לקו בסוכרת, כל החולים (כמעט) עם סוכרת מסוג 1, ובלמעלה מ-60% עם סוכרת מסוג 2, תתפתח רטינופתיה בדרגה זו או אחרת.


קראו עוד:  בדיקת סוכר בדם ופענוח תוצאותיה


רטינופתיה סוכרתית מהווה סכנה לכושר הראייה. בקרב חולים שלקו בסוכרת מסוג 1, ניתן היה לשייך 86% ממקרי העיוורון לרטינופתיה סוכרתית, בעוד שבקרב החולים שלקו בסוכרת מסוג 2, שבה שכיחות גם מחלות עיניים אחרות, רק שליש ממקרי העיוורון היו תוצאה של רטינופתיה סוכרתית. ככלל רטינופתיה סוכרתית נחשבת לגורם השכיח ביותר למקרי עיוורון חדשים בקרב גילאי 47-24.

רטינופתיה מסכנת ראייה איננה מופיעה כמעט אצל חולי סוכרת מסוג 1 ב-5-3 השנים הראשונות של המחלה, ואף לא לפני גיל ההתבגרות. משך שני העשורים שלאחר מכן, כמעט כל החולים בסוכרת מסוג 1 לוקים ברטינופתיה.

לאחרונה נמצא כי כ-20% מהחולים שלקו בסוכרת מסוג 2 לוקים ברטינופתיה בזמן האבחון הראשוני של הסוכרת, ואצל רובם מופיעה רטינופתיה בדרגה כלשהי בעשורים שלאחריו.

לרטינופתיה תחילה מהלך מתקדם של חסימת כלי דם, ובהמשך חדירה מוגברת של דופנות כלי דם לסביבה ולבסוף שגשוג של תאים וצמיחת כלי דם חדשים ברשתית ועל פני השטח האחורי של הזגוגית. הריון, גיל ההתבגרות וניתוח ירוד, מאיצים שינויים אלה.

אובדן ראייה מישני לרטינופתיה סוכרתית הוא תוצאה של מספר מנגנונים. הפרעות לראייה המרכזית עלולות להופיע בשל בצקת במקולה (אזור הראייה ברשתית). כלי הדם החדשים עלולים לדמם, ובכך להוסיף סיבוך של דמם בזגוגית, או הצטלקות והיפרדות הרשתית.


סימפטומים


סיבות וגורמי סיכון


תופעות נלוות וסיבוכים