אינדקס מחלות

תסמונת מטבולית Metabolic syndrome

תאור

התסמונת המטבולית (או ) תוארה לראשונה בסוף שנות ה-80 על ידי Reaven אף כי דיווחים על קיומה הופצו עוד קודם לכן על ידי פרופ' מיכאלה מודן ז"ל מישראל.

התסמינים המרכיבים תסמונת שכיחה זו רבים. הנפוצים ביניהם הם סוכרת מסוג 2 או הפרעה בסבילות לסוכר, השמנה מרכזית או אנדרואידית (השמנה בטנית), יתר-לחץ-דם, הפרעה בשומני הדם המאופיינת בעלייה בתלת-גליצרידים, ירידה ברמת "הכולסטרול הטוב" (HDL) ועלייה ברמת "הכולסטרול הרע" (LDL), עלייה בחומצת שתן בדם, הפרשה מוגברת של חלבון בשתן, נטייה לקרישיות-יתר והפרעה בתפקוד של האנדותל. כמו בכל תסמונת אחרת, התסמינים הללו אינם בהכרח מתקיימים בעת ובעונה אחת אצל החולה. לעיתים, חלק מהם מופיע מוקדם יותר או מאוחר יותר וחלקם אינם מופיעים כלל.

הסיכון הממשי ללוקים בתסמונת המטבולית הוא להיפגע בכלי הדם הגדולים. האיברים העיקריים הנפגעים בשכיחות רבה אצל אנשים אלה, הם בעיקר העורקים הכליליים בלב, העורקים התרדמניים בצוואר, ועורקי המוח. מסיבה זו, עיקר התחלואה והתמותה הקשורות בתסמונת המטבולית הן מחלות לב איסכמיות, החל מתעוקת בית חזה, אוטם חד בשריר הלב, הפרעות בקצב הלב ועד אי-ספיקה בלב; ואירועים במוח החל מאירוע חולף וקל במוח ועד אירועים קשים וקטלניים.

המכנה המשותף לתופעות של תסמונת זו הוא שמצב מתמשך של תנגודת לאינסולין, מהווה קרקע פורייה להתפתחות התסמונת. מצב של תנגודת לאינסולין, מלווה בעלייה ניכרת בריכוז האינסולין בדם (היפראינסולינמיה), ובמרוצת השנים מופיע חלק ניכר מתסמיני התסמונת. בכך תומכת העובדה כי לריכוזי אינסולין אנדוגני כה גבוהים יש יכולת לגרום לטרשת, להשמנה, לעלייה בלחץ-הדם ולהפרעה בשומני הדם.

אינסולין בריכוז חריג עלול להשפיע על פעילות מערכת העצבים הסימפטתית ועל ספיגת הנתרן בכליה, ובכך לגרום לעלייה בלחץ-הדם, לעלייה בייצור התלת-גליצרידים בכבד, ועל ידי כך להפרעה בשומני הדם ולשגשוג של שריר חלק בעורקים, תהליך העלול להחיש את טרשת העורקים. מבחינה סטטיסטית, נמצא קשר ישיר בין היפראינסולינמיה לבין הופעת המחלה הקרדיו-ואסקולרית, וממצא זה מחזק אף הוא את התיאוריה.

על מנת להסיר ספק, ראוי להבהיר, כי קשר הדוק בין היפראינסולינמיה אנדוגנית ומתמשכת לבין הופעת מחלות לב וכלי דם, לא הוכח לגבי האינסולין האקזוגני (קבלת האינסולין בזריקות). ממחקר ה-UKPDS (המחקר המקיף והארוך ביותר שבוצע במהלכו מעקב אחר חולי סוכרת מסוג 2) עלה כי אין החמרה מבחינת מחלות לב וכלי דם בקרב חולי סוכרת מסוג 2 המטופלים באינסולין, בהשוואה לאלה שמטופלים בטבליות שונות נגד סוכרת. זאת ועוד, במחקר ה-DIGAMI נמצא כי מתן אינסולין במקום טבליות נגד סוכרת, לחולי סוכרת מסוג 2 העוברים אוטם בשריר הלב, עשוי להוריד באופן משמעותי את שיעורי התחלואה והתמותה ממחלת לב במעקב של שנה אחת.
שכיחות התסמונת המטבולית, על גווניה השונים, גבוהה ביותר בקרב אוכלוסיית המדינות המערביות כולל ישראל, ולפי הערכות שונות היא נעה בין 20% ל-30% מהאוכלוסייה.


סימפטומים

התסמינים הנפוצים הם סוכרת מסוג 2 או הפרעה בסבילות לסוכר, השמנה מרכזית או אנדרואידית (השמנה בטנית), יתר-לחץ-דם, הפרעה בשומני הדם המאופיינת בעלייה בתלת-גליצרידים, ירידה ברמת "הכולסטרול הטוב" (HDL) ועלייה ברמת "הכולסטרול הרע" (LDL), עלייה בחומצת שתן בדם, הפרשה מוגברת של חלבון בשתן, נטייה לקרישיות-יתר והפרעה בתפקוד של האנדותל. התסמינים אינם בהכרח מתקיימים בעת ובעונה אחת אצל החולה.


סיבות וגורמי סיכון

אלה גורמי הסיכון העיקריים לתסמונת מטבולית:

היקף מותניים  של  102 ס"מ בגברים, 88 ס"מ בנשים
רמת טריגליצרידים שווה או מעל ל-150 מ"ג/ד"ל
רמת  פחותה מ-40 מ"ג/ד"ל בגברים, או פחותה מ-50 מ"ג/ד"ל בנשים
לחץ-דם שווה או מעל ל-85/130 מ"מ כספית
רמת גלוקוז בצום שווה או מעל ל-110 מ"ג/ד"ל

כל אחד מן התסמינים שהוזכרו, מהווה גורם עצמאי ובלתי תלוי להתפתחות טרשת עורקים, על אחת כמה וכמה, כאשר הם מופיעים ביחד באותו אדם ולאורך זמן.


תופעות נלוות וסיבוכים