אינדקס מחלות

מיקלעת עצבי היד Brachial plexus

תאור

המיקלעת הברכיאלית מהווה מארג סבוך של התפצלויות והתכנסויות של סיבי עצב שמקורם בשורשי השדרה בצוואר, ה-8-5, ובשורש הגבי הראשון. עצבי הגף העליון, והעצבים המעצבבים את שרירי חגורת הכתף מקורם במיקלעת הברכיאלית. המיקלעת כוללת עד 160,000 סיבי עצב והיא נמשכת מהצוואר הצידי אל תוך בית השחי, לאורך כ-15 ס"מ. מבחינה אנטומית סמוכה המיקלעת לשרירי הצוואר, לצלע הראשונה לפסגת הריאה, לעצם הבריח, לעורק התת-בריחי ולמיפרק הכתף. עקב גודלה ומורכבותה של המיקלעת, והסמיכות האנטומית למבנים כה רבים, קיימת שכיחות גבוהה יחסית של תסמונות שמקורן בפגיעה בחלקי המיקלעת.

בסיווג הפגיעות במיקלעת מבחינים בין פגיעות פתוחות הנגרמות על ידי פציעות חודרות או בעקבות ניתוחים, לבין פגיעות סגורות. מתוך הפגיעות הסגורות חשוב לציין את נזקי המתיחה הנובעים מתאונות ומנפילות. נזקים אלו עשויים להיות הפיכים, אך במקרים קשים במיוחד, מוצאי השורשים עלולים להיתלש ואז השיתוק יהיה בלתי הפיך. פגיעה דומה מתרחשת לעיתים בעת לידה מורכבת, אשר מעורבים בה לרוב הסעיפים העליונים או העליונים והאמצעיים של המיקלעת. ההסתמנות ביילוד במקרים אלו היא בשיתוק הגף מייד לאחר הלידה ובשיפור חלקי בהמשך (שיתוק ע"ש Erb).

פגיעות לחץ שכיחות הרבה יותר באנשים הלוקים בנירופתיות תורשתיות ובמיוחד בנירופתיה תורשתית עם נטייה לשיתוק עקב לחץ. תיתכן גם פגיעה דלקתית של המיקלעת (Neuralgic amyotrophy) המסתמנת בכאב בכתף ובעקבותיו חולשה ודלדול בשרירי הגף. מקובל לטפל במחלה זו באמצעות סטרואידים ובמרבית המקרים המצב הפיך.
תסמונת אחרת היא תסמונת מוצא בית החזה שבה נוצר לחץ עצבי על המיקלעת ממבנים סמוכים כמו צלע בצוואר או התעבות שרירים.

פרופ' יצחק ווירגין


סימפטומים

פגיעות במיקלעת הברכיאלית יסתמנו על פי רוב בחולשה ובדלדול שרירים בגף העליון, בפיזור החורג מתחומי העצבוב של עצב יחיד. לעיתים קרובות, מופיע גם כאב באזור הצוואר והכתף, ותיתכן הפרעה בתחושה בהתאם למיקום הפגיעה.


סיבות וגורמי סיכון


תופעות נלוות וסיבוכים

פגיעות במיקלעת הברכיאלית שאינן חבלתיות, עלולות להיגרם מהסננה של גידולים ממאירים (לרוב בהתפשטות ישירה מגידולי פסגת הריאות או מקישריות לימפה בבית השחי), מנזקי קרינה או מלחץ ממושך כגון נשיאת תרמיל כבד לאורך זמן.