אינדקס מחלות

אסתמה במבוגרים Bronchial asthma

תאור

אסתמה היא מחלה הגורמת להיצרות משתנה של הסימפונות בתגובה לגירויים שונים. אסתמה איננה מחלה פסיכוסומטית. מדובר בדלקת כרונית, שאינה זיהומית, של דופן הסימפונות, הגורמת לרגישותם היתרה לגירויים. גירוי הסימפונות הרגישים מיצר את קוטרם. ההיצרות נגרמת בשל התכווצות שרירי הדופן, הפרשת ריר, בצקת הדפנות, ובמשך הזמן גם התעבות מרכיבי הדופן והצטלקותה. היצרות הסימפונות פוגמת באיוורור בועיות הריאה ועלולה להשפיע על רמת החמצן ועל רמת דו-תחמוצת הפחמן בדם. האדם חש קוצר נשימה שחומרתו תלויה בחומרת ההיצרות.

אסתמה שכיחה בקרב שני המינים ויכולה להופיע לראשונה בכל גיל, מתינוק ועד קשיש. השכיחות בעולם נמצאת בקו מתמיד של עלייה. בישראל כ-4% מכלל האוכלוסייה חולים באסתמה ובקרב גילאי 14-13 השכיחות מגיעה ל-7%. אסתמה היא המחלה הכרונית השכיחה ביותר אצל ילדים.

אסתמה שכיחה יותר באנשים עם בני משפחה החולים במחלה, אף כי התורשה אינה מוחלטת, כלומר, אינה מתבטאת בהכרח בכל בני המשפחה.

אם מטפלים בחולה האסתמה כיאות, סכנתה מועטה. חולי אסתמה שאינם מטופלים חשופים לסיכונים. התקף קשה יכול לגרום לקרע של הריאה (אוורת בית החזה) ואף למוות מחנק. שיעור התמותה מאסתמה ירד בשנים האחרונות עקב הטיפול הגובר במשאפי סטרואידים. אדם שעבר התקף מסכן חיים, חייב לשאת על גופו בקביעות, ובאישור רופא מומחה, מזרק אוטומטי המכיל אדרנלין להזרקה עצמית בעת חירום.

לרוב המחלה אינה נעלמת לחלוטין ואין הבראה. המחלה עשויה לחלוף עם ההתבגרות אצל כשליש מהילדים החולים בה.

חולה אסתמה המקבל טיפול יעיל במחלה יכול לצפות לשיפורים הבאים:

- שנת לילה רצופה, ללא שיעול מעורר
- בית חזה "חופשי" בהשכמה
- פעילות גופנית מלאה ואיכות חיים כשל בריאים
- הפחתה עד להפסקה בצריכת ונטולין/בריקלין
- טיפול בתרופות ללא השפעות לוואי משמעותיות

חולה שמצבו אינו כזה, מחלתו אינה מאוזנת כראוי.


סימפטומים

קשיי נשימה במנוחה או במאמץ, מלווים בדרך כלל בשיעול יבש או בליחה צמיגה, לעיתים גם בשריקות ובצפצופים, בתחושת חנק או בתחושה של בית חזה "תפוס". ההפרעות מחמירות בדרך כלל בשעות הלילה ולפנות בוקר. כל הסימנים או חלקם יכולים להוות ביטוי לאסתמה. לעיתים מסתמנת המחלה רק בהתקפי שיעול מטריד וממושך.


סיבות וגורמי סיכון

הסיבות אינן ברורות עדיין. ככל הידוע נכללים בהן הן מרכיבים תורשתיים והן השפעות סביבתיות הגורמות לרגישות החריגה של הסימפונות.

הגירויים שמגבירים את הדלקת בסימפונות מגוונים. הם כוללים אלרגנים (אבק בית, שיער בעלי חיים, שרידי מקקים, אבקת פריחה של עצים ועשבים), אוויר קר, מאמץ גופני, רוגז, התרגשות וצחוק, כימיקלים וחומרים אחרים בסביבת העבודה, עשן סיגריות או ריחות חזקים, זיהום נגיפי ולעיתים תרופות שונות. נזלת אלרגית או סינוסיטיס, ועליית מיץ קיבה לתוך הוושט אף הם גורמי החמרה שכיחים ויש לטפל בהם במקביל, כדי לאזן את האסתמה ככל שניתן.


תופעות נלוות וסיבוכים