אינדקס מחלות

תסמונת המוליטית-אורמית Hemolytic uremic syndrome

תאור

תסמונת המולטית-אורמית מאופיינת באי-ספיקת כליות חדה, תמס דם (המוליזה), ותרומבוציטופניה
(מיעוט טסיות בדם).
ברוב המקרים הגורם הוא רעלן המופרש מחיידקי א' קולי במהלך זיהום במעיים. מחוללים אחרים הם חיידקים שונים (שיגלה, סלמונלה, קמפילובקטר וסטרפטוקוקוס), או נגיפים (קוואסקי, אקו, אינפלואנזה, וריצלה, HIV ו-EBV). לעיתים רחוקות התסמונת עלולה להופיע על רקע של יתר-לחץ-דם או זאבת אדמנתית מערכתית (SLE).

תסמונת זו שכיחה בעיקר בקרב תינוקות וילדים מגיל חצי שנה עד גיל 4. כשבוע לפני הופעת התסמונת לוקים החולים בשלשולים, בהקאות, בחום ובכאבי בטן (דלקת המעיים). במיעוט המקרים תיתכן דלקת בדרכי הנשימה העליונות.

פרופ' עמי באלין


סימפטומים

התסמונת מסתמנת בצורה חדה. החולים מתלוננים על חולשה, על עייפות, על אי-שקט ועל מיעוט במתן שתן. בבדיקתם בולטים חיוורון (האנמיה), בצקת (בשל מיעוט במתן שתן), דימומים בעור (בשל התרומבוציטופניה), הגדלת הטחול והכבד ואי-שקט ניכר. חום הגוף תקין או גבוה. תיתכן פגיעה במערכת העצבים ב-30%-20% מהחולים, ומתבטאת בעיקר בפרכוסים.


סיבות וגורמי סיכון

הגורם לתסמונת הוא פגיעה בדופן כלי הדם הקטנים בכליות. בעקבות נזק זה נוצרים קרישי דם קטנים, הסופחים אליהם את הטסיות (התרומבוציטים). כדוריות הדם האדומות העוברות בכלי דם אלה, ניזוקות ונהרסות. כך (בשל הרס הכדוריות) מתקבל מצב של תרומבוציטופניה ואנמיה המוליטית. הפגיעה בכלי הדם מובילה לאי-ספיקת כליות.


תופעות נלוות וסיבוכים