אינדקס מחלות

מחלת ריאות כרונית של פג Bronchopulmonary dysplasia

תאור

דיספלזיה ברונכופולמונרית היא מחלת ריאות כרונית אופיינית לפגים שטופלו בחמצן ובהנשמה בלחץ חיובי. מחלה זו תוארה לראשונה בשנת 1967 על ידי נורטווי (Northway). עם התפתחות הטכנולוגיה וההנשמה המלאכותית ביילודים החלו להתגלות מקרים שנבעו מסיבוכיה.

מחלת ריאות כרונית של הפג שכיחה בעיקר בקרב פגים שנולדו במשקל נמוך מ-1200 גר' בשבוע שלפני השבוע ה-30 להריון. התפתחות של תהליך דלקתי (Chorioamnionitis) כאשר היילוד עדיין ברחם, מעלה את הסיכוי ללקות במחלה זו.

תינוקות הלוקים במחלת ריאות כרונית נמצאים בסכנה מוגברת ללקות במחלות בדרכי הנשימה, בעיקר בשנתיים הראשונות לחייהם. מזהם שכיח הוא נגיף RSV (Respiratory Syncytial Virus).

ד"ר זיוונית ארגז


סימפטומים


סיבות וגורמי סיכון

הסיבות להתפתחות נזק כרוני לריאת הפג קשורות בחוסר בשלות של רקמת הריאה ובנטייתה לתמט עקב חסר בסורפקטנט. הסורפקטנט הוא חומר המורכב משומנים ומחלבונים אשר מתחיל להיווצר סביב השבוע ה-22 להריון. הסורפקטנט מצפה את בועיות הריאה ומסייע להתפשטותה ולשמירת נפח נשימה תקין. הטיפול באמצעות הנשמה מלאכותית, ומתן סורפקטנט לריאות הפג דרך קנה הנשימה שלו, העלו בשנים האחרונות את סיכויי ההישרדות של פגים כבר מהשבוע ה-24 לערך להריון. עם הזמן הפג מייצר כמות מספקת של סורפקטנט וניתן לגמול אותו בהדרגה ממכשיר ההנשמה ומהוספת חמצן לאוויר הנשאף על ידו.


תופעות נלוות וסיבוכים

לחץ ההנשמה המסייע לגייס בועיות נשימה בריאה שאינה בשלה, גורם לה לעיתים נזקים מכני ודלקתי. הנזקים עלולים להיגרם מלחץ ההנשמה (Barotrauma) ומנפח ההנשמה (Volutrauma). הנזק לרקמת הריאה עלול לגרום לקרעים בבועיות ובסימפונות הסופיים, לדליפת אוויר לחלל שבין הרקמות להתפתחות מחלה בין-רקמתית של הריאה (Interstitial lung disease), ובהמשך - למחלת ריאות כרונית. החמצן המסייע לחילוף חומרים יעיל ברקמות, גורם גם הוא נזק על ידי יצירת רדיקלים חופשיים. רדיקלים אלו גורמים נזק כרוני לריאת הפג שבה המנגנונים נוגדי החמצון טרם הבשילו.
הנזק עלול להימצא בכל חלקי מערכת הנשימה. בקנה ובסימפונות הראשיים ניתן למצוא בצקת, נמק, התכייבויות, ובהמשך - רקמת גרעון והצטלקות, ופגיעה קשה ניכרת בסימפונות. באלו מתרחש תהליך של חסימה המלווה בהצטברות של חלקי תאים ותאי דלקת המייצרים את הסימפונות. בועיות הריאה שחלקן נמצא במהלך המחלה החדה בתמט, עוברות גם הן תהליך של הרס ועיוות המתפתח לנפחת הריאה (Emphysema).