אינדקס מחלות

תת-סידן הדם (היפוקלצמיה) בילדים Hypocalcemia in childhood

תאור

הגדרה: ערכי סידן בדם הנמוכים מ-8.8 מ"ג/ד"ל. (ביילודים הערכים נמוכים יותר).
גורמים: תת-פעילות של בלוטת יותרת התריס, תנגודת לפעילות הורמון בלוטת יותרת התריס, חוסר במגנזיום, רככת, טיפול במשתנים, עודף זרחן בדם, שלשול קשה.
ביילודים ייגרמו: פגות, סוכרת אימהית, תשניק היילוד - היפוקלצמיה ביומיים הראשונים לחיים, בנוסף על תת-פעילות של בלוטת יותרת התריס ועודף פעילות של הבלוטה אצל האם.
תזונה עשירה בזרחן (חלב רגיל ללא מיהול) עלולה לגרום להיפוקלצמיה בחודש הראשון לחיים.
ההסתמנות הקלינית: נקבעת בהתאם לריכוזים המוחלטים של סידן ולקצב התפתחות ההיפוקלצמיה. הסף להופעת סימנים ותסמינים תלוי במשתנים נוספים, כמו מידת חומציות הדם וריכוזי האשלגן והזרחן בדם.

ד"ר אלי הרשקוביץ


סימפטומים

סימנים מוקדמים כוללים: תחושות נימול באצבעות הידיים והרגלים ומסביב לפה. התכווצות עצמונית של שרירים (Tetany) מתבטאת בצורה קלה בכיווץ כפות הידיים והרגליים ושרירי הפנים, ובצורה מתקדמת יותר על ידי שירנוק (סטרידור), עווית שרירים ומעורבות של דרכי האוויר.
מעורבות מערכת העצבים המרכזית כוללת: פרכוסים, שינויים ביכולת שכלית, וגריות-יתר (אירטביליות).
הפרעות בלב ומחזור הדם עלולות לכלול: דופק איטי, הפרעות קצב, לחץ-דם נמוך ואי-ספיקת לב. ביילוד השינויים אינם ספציפיים וכוללים: גריות-יתר, הפסקות נשימה (אפנאות), רעידות ופרכוסים.


סיבות וגורמי סיכון


תופעות נלוות וסיבוכים