אינדקס מחלות

הרפס גניטלי Genital herpes

תאור

הרפס גניטלי (של איברי המין) הוא מחלה מדבקת נפוצה, שמועברת בעת קיום יחסי מין ופוגעת הן בגברים והן בנשים. התסמינים של הרפס גניטלי כוללים: כאב, פריחה, גרד ורגישות באזור אברי המין.


קראו עוד:  

תמיד חוזר – האם אפשר להיפטר מהרפס?

הרפס הפה והשפתיים


הגורם להרפס גניטלי הוא וירוס הרפס סימפלקס (Herpes Simplex HSV), שחודר לגוף דרך סדקים קטנים בעור או ברקמות ריריות. הדרך הנפוצה ביותר להדבקה בהרפס גניטלי הוא מגע מיני, לרבות מגע מיני אוראלי. 


הרפס גניטלי נגרם על ידי וירוס הרפס סימפלקס

הרפס גניטלי נגרם על ידי וירוס הרפס סימפלקס, שהדבקה בו מתרחשת בעת קיום יחסי מין


הרפס גניטלי הוא זיהום חוזר ונשנה ולמרות שישנם טיפולים אנטי-ויראליים, שמסייעים להקל על הסימפטומים ולדכא את התפרצותם, אין להרפס גניטלי מרפא. לכן, המחלה עלולה גם לגרום למבוכה ולמצוקה נפשית. עם זאת, העובדה שאדם לוקה בהרפס של אברי המין אין משמעה שעליו להימנע מקיום יחסי מין או מקיום מערכות יחסים. בני זוג שאחד מהם לוקה בזיהום, יכולים להימנע מהידבקות בהרפס סימפלקס על ידי נקיטת אמצעי הגנה מסוימים.


סימפטומים

רוב הלוקים בזיהום בווירוס הרפס סימפלקס (HSV) אינם חשים כלל בתסמינים משום שהם קלים עד כדי כך, שאינם מורגשים כלל. 

תסמינים של הרפס גניטלי כוללים בין היתר:

·          גבשושיות קטנות אדומות ושלפוחיות או פצעים פתוחים (ארוזיות) באזורים הסמוכים לאיברי המין ולפי הטבעת.

·          כאב או גרד סביב אזור איברי המין, הישבן ופנים הירך.


לרוב, התסמין הראשון של הרפס גניטלי - כאב או גרד - מתחיל מספר שבועות לאחר קיום יחסי מין עם בן זוג הלוקה בזיהום. לאחר מספר ימים עלולות להופיע גבשושיות אדומות קטנות או שלפוחיות. לאחר מכן הן מתבקעות והופכות לפצעים פתוחים, שדולפים או מדממים. בסופו של דבר הפצעים מגלידים ומחלימים. מתן השתן עלול להיות מלווה בכאב בתקופה בה מופיעים הפצעים. כמו כן יתכנו כאב ורגישות באזור איברי המין עד שהזיהום יחלוף. 

במהלך ההתקף הראשון, יתכנו תסמינים הדומים לשפעת, כמו כאבי ראש, כאבים בשרירים וחום. בנוסף עלולה להופיע גם נפיחות בבלוטות הלימפה במפשעה.

אצל נשים הפצעים יכולים להופיע באזור הנרתיק, באזור החיצוני של איברי המין, בישבן, בפי הטבעת או בצוואר הרחם. אצל גברים הפצעים יכולים להופיע על הפין, האשכים, הישבן, פי הטבעת, הירך או בתוך השופכה (צינור המחבר בין שלפוחית השתן לפין).


הישנות התקפים של הרפס גניטלי

חזרת הרפס גניטלי משתנה מאדם לאדם, כך שהתסמינים עלולים להופיע שוב ושוב במשך שנים, עד 40 שנה מההתקף הראשון. יש אנשים שחווים מספר רב של התקפים מידי שנה. אולם אצל חולים רבים תדירות ההתקפים יורדת במשך הזמן. בדרך כלל, ההתקף הראשון הוא הקשה ביותר, אך יש אנשים שאינם חווים התקף נוסף לעולם. 


גורמים שעלולים לעורר התקף הרפס גניטלי כוללים:

·          מתח

·          מחזור חודשי

·          חולשה של המערכת החיסונית כתוצאה משימוש בתרופות כמו סטרואידים או כימותרפיה או כתוצאה מזיהומים כמו איידס.

·          מחלה

·          ניתוח

·          חיכוך, דוגמת זה שנוצר כתוצאה מקיום יחסי מין נמרצים

·          עייפות


סיבות וגורמי סיכון

קיימים שני זנים של וירוס הרפס סימפלקס, שעלולים לגרום להרפס גניטלי:

HSV
מסוג 1 (1-HSV). סוג זה גורם בדרך כלל לפצעים סביב הפה, אם כי הוא יכול להתפשט אל אזור איברי המין בעת קיום יחסי מין אוראלים.

HSV
מסוג 2 (2-HSV). זהו הסוג הגורם להופעת הרפס גניטלי. הוא מועבר בעת קיום יחסי מין או מגע עם אזורי עור נגועים. 2-HSV הוא נפוץ מאד ומדבק מאד, כך שבמקרים מסוימים, הדבקה עלולה להתרחש גם כשאין פצעים.

מאחר והווירוס מת במהירות כשהוא נמצא מחוץ לגוף, כמעט ובלתי אפשרי להידבק בזיהום דרך שימוש בשירותים, מגבות או חפצים אחרים בהם השתמש אדם הלוקה בזיהום.


תופעות נלוות וסיבוכים

לרוב, הרפס גניטלי אינו גורם לסיבוכים בלתי הפיכים חמורים, מלבד הפצעים, בקרב מבוגרים בריאיםהסיבוכים שעלולים להופיע הם:


התפתחות מחלות אחרות שמועברות במגע מיני
. אנשים הלוקים בהרפס של איברי המין, נמצאים בסיכון גבוה יותר להעביר מחלות או לחלות במחלות אחרות המועברות דרך מגע מיני, כולל איידס.

הדבקה בהרפס גניטלי של ילודים במהלך הלידה. יולדת שיש לה פצעים פתוחים, עלולה להעביר את הזיהום לילוד בזמן שהוא עובר דרך תעלת הלידה. אצל ילודים הרפס של איברי המין עלול לגרום לנזק מוחי, עיוורון או מוות. אמהות שחוות התקף הרפס גניטלי ראשון בסמוך ללידה, עלולות להעביר את הזיהום לתינוקותיהן ברמת הסתברות גבוהה.