אינדקס מחלות

אנפילקסיס Anaphylaxis

תאור

אנפילקסיס הוא הסתמנות קלינית של תגובת רגישות-יתר לגורם זר בדרגת חומרה קשה. אנפילקסיס טיפוסי מתאפיין בהתפתחות פתאומית של תגובה רב-מערכתית בעלת תסמינים מסכני חיים בעקבות חשיפה לגורם זר, שחשיפות קודמות אליו לא גרמו לשום תגובה חריגה.

המונח אנפילקסיס הוטבע לראשונה ב-1902 על ידי החוקרים פורטיאר וריכט. השניים הזריקו מספר פעמים, בהפרשי זמן, ארס לכלבים, בכמות קטנה שאין בה כדי להרוג. באחת הפעמים גרמו החוקרים למותם הפתאומי של הכלבים, שלא כתוצאה מהפעילות הרעלנית של הארס. מאחר שמטרתם הראשונית היתה ליצור פרופילקסיס (ביוונית: פרו - בעד, פילקסיס - הגנה), אצל הכלבים, הרי שלמצב ההפוך של חוסר הגנה ניתן המונח אנפילקסיס (ביוונית: אנא - ללא). למעשה, החוקרים גרמו ליצירת ריגוש אימונולוגי אצל הכלבים עקב ההזרקות הנישנות ובסופו של דבר, הזרקה נוספת גרמה לתגובה הקשה שהסתיימה במוות.

אנפילקסיס טיפוסי מופיע כתגובה קיצונית של הגוף להיקשרות שבין האנטיגן, הגורם הזר, לנוגדן מסוג IgE המצוי על תאי הפיטום והבזופילים. ההיקשרות גורמת לשחרור מיידי של חומרים כימיים שונים מתאים אלה. חומרים אלה, שהעיקרי שבהם הוא היסטמין, גורמים בהמשך להופעת התסמינים הללו, זמן קצר לאחר החשיפה לאנטיגן.

אנפילקסיס, Anaphylaxis


כאשר ההיחשפות לאנטיגן היא דרך מערכת הדם, לדוגמה במתן תרופה בעירוי, האנפילקסיס יכול להופיע תוך  שניות. כאשר מערכת העיכול נחשפת ראשונה לאלרגן, לדוגמה באכילת מזון, האנפילקסיס, עלול להופיע גם אחרי מספר שעות, בשל הזמן הנדרש לספיגת המזון מתוך המעי לדם.

אנפילקסיס טיפוסי המערב נוגדני IgE קיים בתגובות רגישות-יתר למזון (סוגי המזון ששכיח ביותר שמעוררים תגובה כזאת הם חלב, ביצה, בוטנים, שומשום, אגוזים, דגים ופירות ים), תרופות (פניצילין) ועקיצות דבורים וצרעות. קיימות גם תגובות רגישות-יתר בעלות הסתמנות קלינית דמוית אנפילקסיס ש-IgE אינו מעורב במנגנון היווצרותן.

תגובות אלה, מכונות "אנפילקטואידיות" (דמוי אנפילקסיס). הגורמים השכיחים להן כוללים חומרי ניגוד המוזרקים בצילומי רנטגן, תרופות (אספירין, אופטלגין), תוספי מזון כימיים (סולפיט, מונוסודיום-גלוטמט) ועירויי דם ותוצריו.

ההבדל העיקרי בין שני סוגי התגובות הוא שבאנפילקסיס טיפוסי ניתן לבצע תבחיני עור או בדיקת דם שיאפשרו זיהוי הגורם לאנפילקסיס, בעוד שבתגובות האנפילקטואידיות, בדיקות אלה, חסרות ערך ולכן לא נעשה בהן שימוש. קיימים גם גורמים נוספים לאנפילקסיס שלא בעקבות חשיפה לחומר זר, אלא לגורם פיזיקלי, כמו קור, חום או מאמץ.

האנציקלופדיה הישראלית  לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007


סימפטומים

התסמינים יכולים לכלול אחת או יותר ממערכות הגוף:

בעור - תפרחת, אודם, נפיחות, בצקת, תחושת חום וגרד.
בריריות - נזלת, התעטשויות, גרד בעיניים, חך ואף, אודם בלחמיות, גודש אפי.
בדרכי הנשימה - שיעול, ליחה, קשיי נשימה, צפצופים, צרידות, מחנק.
במערכת העיכול - כאבי בטן, שלשולים, הקאות, בחילות.
במערכת דרכי המין - כאבי בטן תחתונה.
במערכת כלי הדם - חולשה, סחרחורת, ירידת לחץ-דם, הפרעות קצב בלב, אובדן הכרה.
במערכת העצבים - כאבי ראש, פרכוסים.
תסמינים חמורים באחת המערכות החיוניות עלולים לגרום למוות.


סיבות וגורמי סיכון


תופעות נלוות וסיבוכים