אינדקס מחלות

מחלות מולדות של האף והסינוסים Congenital diseases of the nose and sinuses

תאור

המחלות המולדות של האף והסינוסים 

מבין המחלות המולדות של האף והסינוסים (מערות האף או הגתות) השכיחה ביותר היא נזלת אלרגית. תסמיני נזלת אלרגית כוללים נזלת, מימית-רירית, שיכולה להפוך לסירוגין למוגלתית עקב מחלת סינוסים מישנית, גודש באף והתעטשויות מרובות. לעתים, נזלת אלרגית מלווה גם בדמעות ובתחושת דגדוג באף או בחך.


מחלה מולדת אחרת של האף והסינוסים, שמקורה תורשתי והיא נפוצה למדי, היא פוליפוזיס. במחלה זו מתפתחים פוליפים, שהם גידולים שפירים של הרירית שבסינוסים של האף. הפוליפים חוסמים את הסינוסים ופורצים לחללי האף. רבים מהלוקים בפוליפוזיס מופיעה גם נזלת אלרגית. הפוליפוזיס יכולה להיות חלק ממחלה סינו-ברונכיאלית, שעלולה להתפתח לאסתמה (גנחת הסימפונות). לחלק מחולי פוליפוזיס גם רגישות-יתר לסליצילטים. 

מחלות מולדות של האף והסינוסים


מחלות מולדות נוספות שמערבות את האף והסינוסים, שגם המקור שלהן גנטי, הן ציסטיק פיברוזיס (הלייפת הכיסתית CF) והפרעות בתפקוד הריסניות (Ciliary dysfunction). אך מחלות אלה נפוצות פחות בהרבה.


מומים מולדים באף והסינוסים

הנפוצים ביותר מבין המומים מולדים של האף והסינוסים הם סטייה של מחיצת האף, עיוות של האף החיצוני או השילוב שלהם. ליקויים מולדים אחרים שגורמים להפרעות באף ובסינוסים הם עיוותים במבנה הלסת, שגורמים להיצרות חללי האף, וליקויים של תבניות תוך-אפיות כגון של קונכיות אמצעיות, עד כדי חסימת האף או חסימת פתחי הגתות.


מומים אחרים משמעותיים הם שסעי השפה ושסעי החך. שסע החך כולל בדרך כלל חסר של החלק הגרמי האחורי של מחיצת האף (הוומר), ובמקרים רבים - סטייה של מחיצת האף. השפה השסועה עלולה לערב את הנחיריים ואת כנפי האף ולגרום לעיוות קשה שלהם.

סינוסיטיס בילדות

סינוסיטיס (דלקת גתות האף) היא מחלה שכיחה ביותר בילדות. הסיבות לכך שדלקת גתות האף נפוצה ביותר בילדים היא התכיפות הגבוהה של זיהומים בדרכי הנשימה העליונות והיצרות של מעברי האף ושל מבוכי הניקוז של הגתות. 
לאחרונה התעוררה השערה, שמחייבת התייחסות מיוחדת לסינוסיטיס בגיל הילדות: האם סינוסיטיס "חבוי" (Occult or silent) גורם לתחלואה של האוזניים, להגדלת (היפרטרופיה) השקדים והאדנואידים, ואף למחלות ריאה כאסתמה או ברונכיטיס? שהרי התחלואה יכולה להיגרם על ידי טפטוף של הפרשה מוגלתית שמסביב לפתחי החצוצרות של האוזניים ומעליהם, מחלקו האחורי של האף ללוע אפי ופומי. לכן הגישה ש"לכל הילדים יש נזלת" חייבת להשתנות. המשמעות של הפרשה מוגלתית ממושכת מהאף היא דלקת זיהומית ממושכת של הסינוסים. ההפרשה המוגלתית איננה נוצרת ברצפת האף, אלא שהיא תוצר של תסיסת ההפרשות עומדות בחללים, דהיינו הסינוסים. 

אצל ילדים קטנים ידוע שהסינוסים האתמואידיים (נמצאים משני צידי האף, מתחת לערובות העיניים) מעורבים בכך, ואלו הם הסינוסים בעלי חשיבות רבה לבריאות של הסינוסים הגדולים בהמשך החיים. סינוסיטיס כרוני יכול לגרום לנזק בלתי הפיך לרירית הסינוסים. כלומר, ייתכן שדי בסינוסיטיס הנמשך מעל שלושה חודשים, כדי לגרום לנזק כזה. ייתכן שאם אכן יינתן טיפול תוקפני, בהתייחס לסיכון שדלקת הסינוסים בילדות עלולה להתפתח למחלות שונות בבגרות, מספר הילדים הלוקים בנזלת מוגלתית והמבוגרים החולים בסינוסיטיס יקטן. 


הניתוח שמבוצע כיום לשם טיפול בסינוסיטיס, שהטיפול השמרני בו כשל, מתבסס על ניתוח אנדוסקופי תפקודי שבו פותחים את תבניות הכברה (האתמואידיות), מנקים אותן ומפנים על ידי כך את הגישה לשאר הסינוסים. במהלך הניתוח פותחים ומרחיבים את פתח סינוס הלסת; פותחים גם את פתחי הסינוסים שבמצח והספנואיד, וכורתים רקמות חולות החוסמות אותם. כך בתצפית ישירה זוכה כל חולה לטיפול הספציפי הדרוש לו. 

ניתוחים אלו, המבוצעים דרך האף באמצעות מכשור מיוחד, מחליפים ניתוחים פחות יעילים שבוצעו בעבר. הם מתבצעים במבוגרים באילחוש מקומי ובילדים בהרדמה כללית. הצלחתם של הניתוחים הללו היא מעל 80% הן בילדים והן במבוגרים. יש לציין את הגישה האנדוסקופית בניתוח של הסינוסים של המצח, שמחליפה את גישת הניתוח החיצוני. הגישה הכירורגית לסינוס היתד, הממוקמת באמצע בסיס הגולגולת, היתה בעייתית במיוחד. אך באמצעות הניתוח האנדוסקופי נפתרה גם בעיה זו.


ד"ר יהודה פינקלשטין


סימפטומים


סיבות וגורמי סיכון


תופעות נלוות וסיבוכים