אינדקס מחלות

גידולים בגרון Larynx tumors

תאור

נהוג לסווג את הגידולים בגרון לשתי קבוצות: לגידולים שפירים ולגידולים ממאירים.
גידולים שפירים ניצול-יתר של מיתרי הקול, כגון דיבור מאומץ, מקצועי או צעקות, עלול לגרום ליצירת יבלות על פני המיתרים. הסימן למחלה היא צרידות, ובבדיקה מאבחנים קישריות קטנות במרכז החלק הרוטט של שני המיתרים. בשלבים מוקדמים של המחלה הטיפול המומלץ הוא הפסקת הדיבור ותרגילים להקניית דיבור נכון. לעיתים יש צורך לכרות את היבלות בניתוח.
פוליפ על מיתר הקול מופיע כממצא יחיד, מחובר למיתר על ידי גבעול. גם הוא גורם לצרידות ויש לכורתו.
שילוב של עישון ודיבור רב עלול להביא ליצירת בצקת פוליפואידית של המיתרים הגורמת לצרידות ולעיתים אף לקשיי נשימה. גם במקרה דנן הניתוח הוא הטיפול היחיד.
גידול שפיר נוסף, שכיח יותר בקרב ילדים הוא פפילומה, והוא נגרם על ידי נגיף. הטיפול הוא כריתה באמצעות לייזר או בשיטות חדשניות כמו טיפול פוטודינמי (Photodynamic therapy).
לעיתים נוצרת רקמת גירעון בחלק הסחוסי של המיתרים על ידי גירוי מכני לאחר צינרור הקנה, זו הגרגירומת (גרנולומה), או בעקבות גירוי של חזרת מיץ הקיבה (Reflux) הגורם לגידול המכונה Contact ulcer.
הטיפול בניתוח ובתרופות סותרות חומצה.
גידולים ממאירים: סרטן של הגרון הוא השני בשכיחותו בין גידולי הראש והצוואר. ב-95% מהמקרים הסרטן הוא קשקשי ופוגע בבני גיל 70-60. שכיחותו פי ארבעה בקרב גברים מאשר נשים לעומת פי 15 לפני כ-45 שנה. השינוי ביחס השכיחות נובע מהעלייה בהרגלי העישון של נשים בסוף המאה הקודמת. עישון כבד הוא גורם הסיכון המכריע בהופעת הסרטן, ושתיית אלכוהול מכפילה את הסיכון אצל אדם מעשן.
סרטן הגרון שכיח באזור מיתרי הקול (75%). בחלקי הגרון שמעליהם נדיר יותר ונדיר מאוד בחלק הגרון שמתחתם. הסימן הבולט לסרטן במיתר הקול הוא צרידות ולכן יש להקפיד על בדיקת מיתרי הקול באמצעות מראָה או סיב-אופטי כאשר הצרידות נמשכת מעל לשבועיים. סרטן בחלק הגרון שמעל המיתרים עלול לגרום לכאבים ולהפרעות בליעה, ובחלק שמתחתם לקשיי נשימה. גילוי מוקדם של הסרטן הוא המפתח להצלחת הטיפול. בשלבים מוקדמים (T1, T2) הטיפול יכול להיות בניתוח או על ידי טיפול בהקרנה ותוצאותיו מצוינות: החלמה מלאה ב-95%-75% מהמקרים. בשלבים מאוחרים (T3, T4) כאשר הסרטן מפושט, או שנמצאו גרורות לקישריות לשד צוואריות, הטיפול מצריך כריתה חלקית או שלמה של הגרון, עם כריתת קישריות לימפה צווארית, במישלב עם הקרנה. בשנים אחרונות מנסים לטפל, בשלבים מתקדמים של המחלה, באמצעות הקרנה וכימותרפיה על מנת למנוע כריתה שלמה של הגרון. שרידות החולים בשלבים מאוחרים של המחלה אינה עולה על 50%.
חולים לאחר כריתת הגרון אינם יכולים לדבר, אלא לאחר לימוד דיבור דרך הוושט או על ידי החדרת תותב מיוחד המחבר את הוושט עם קנה הנשימה.

פרופ' ה' צ' יואכימס


סימפטומים


סיבות וגורמי סיכון


תופעות נלוות וסיבוכים