אינדקס מחלות

זיהום מי שפיר Intra-amniotic infection

תאור

נוזל מי השפיר הוא נוזל עקר (סטרילי), הוא נשמר כך במשך כל ההריון ועד ללידה. חדירת חיידקים נגיפיים ו/או טפילים לשק מי השפיר יכולה לגרום לזיהומו, להדבקת העובר, לירידת מים מוקדמת, ללידה מוקדמת, למחלת חום של האם הידועה גם ככוריואמיוניטיס, ואף לזיהום קשה בעובר היכול לגרום לנכות ואף למות העובר.
שכיחות הזיהום במי השפיר היא 1 עד 5 ל-200 הריונות, שכיחותו עולה בלידות מוקדמות.
ב-40% מהנשים שילדו בלידה מוקדמת נמצא זיהום בשק מי השפיר גם מבלי שיופיעו תסמיני מחלה זיהומית באם. שיעור הזיהומים במי השפיר כגורם ללידה מוקדמת עולה ככל שגיל ההריון צעיר יותר.

פרופ' משה מזור
ד"ר ארז עפר


סימפטומים

זיהום במי השפיר יכול להתבטא במספר צורות. החל מאירועים נישנים של צירים מוקדמים שאינם מגיבים לטיפולים תרופתיים עוצרי צירים, ירידת מים מוקדמת, התפתחות לידה מוקדמת, מחלת חום של האם המלווה בצירים, ורגישות מעל לרחם ללא מקור ברור לחום עד כדי מות עובר בתוך הרחם ואלח דם אצל האם. ככלל, שיעור הזיהום התוך-רחמי גבוה יותר בקרב נשים שאירעה אצלם ירידת מים מוקדמת.
בדיקת החולה יכולה להתפרש כתקינה, או עם רגישות קלה מעל לרחם, או עד כדי הסתמנות של מחלה זיהומית קשה שמקורה ברחם.


סיבות וגורמי סיכון

יש מספר דרכים לחדירת זיהום לשק מי השפיר:
1. הצורה השכיחה ביותר היא זיהום עולה מהנרתיק ומצוואר הרחם אצל נשים בריאות וללא תסמינים;
2. העברה דרך הדם, מדם האם דרך השיליה לשק מי השפיר. צורה זו שכיחה במיוחד בזיהומים מנגיפים;
3. הדבקה מחלל הבטן דרך החצוצרות לחלל הרחם, במקרים של דלקת בטפולות או בחלל הבטן;
4. הדבקה אקראית במהלך פעולות כמו דיקור מי שפיר, דיקור חבל הטבור ודגימת סיסי שיליה.
שתי דרכי ההדבקה האחרונות הן נדירות ביותר.
הזיהום העולה מהנרתיק או מצוואר הרחם חודר דרך מעטפות שק השפיר לתוך שק מי השפיר ומדביק את העובר. הדבקה זו יכולה לגרום ל-Fetal inflammatory response syndrome, תגובה דלקתית מערכתית של העובר הכוללת שחרור מתווכי דלקת ואנזימים המפרקים רקמות קולגן. תגובה זו יכולה לגרום לפגיעה רב-מערכתית בעובר, לנכות בעתיד עד כדי שיתוק מוחין ולחלופין להתחלת לידה מוקדמת עם או בלי ירידת מים נלווית.
עיקר המזהמים של מי השפיר הם חיידקים הנמצאים באופן תקין באוכלוסיית חיידקי הנרתיק, שכיחות הזיהומים הנגיפיים והטפיליים נמוכה ביותר, אם כי יש דיווחים בספרות על כוריואמניוניטיס עקב זיהום מנגיף הרפס סימפלקס או Cytomegalo virus - CMV.
מקרב החיידקים המזהמים השכיחים ביותר הם Ureaplsma urealyticum, Fusobacterium & Mycoplasma hominis. כמו כן נמצאו חיידקים ממקור נרתיקי כפפטוסטרפטוקוקים, סטפילוקוקים ו-E. Coli. בקרב כמחצית מהנשים נמצא שהזיהום נגרם מיותר מחיידק אחד, כאשר מתרחשת ירידה מוקדמת של מי השפיר.


תופעות נלוות וסיבוכים