זידובודין

שייך לקבוצת:
מעכבי האנזים reverse transcriptase מקבוצת NRTI , נוגדי נגיף HIV
יש צורך במרשם רופא ללא מרשם רופא
סיכון ממנת יתר: בינוני
סיכון מפיתוח תלות: נמוך

כללי

זידובודין, הידועה גם כאזידותימידין (AZT), היא תרופה נוגדת נגיפים המשמשת לטיפול באנשים הנושאים את הנגיף HIV הגורם לאיידס. מנגנון פעילותה הוא במניעת שכפול הנגיף באמצעות עיכוב האנזים טראנסקריפטאז הופך (reverse transcriptase). בשילוב עם תרופות אחרות, מפחיתה התרופה את העומס הנגיפי ומביאה לשיפור בתפקוד מערכת החיסון. כיוון שתרופה זו חודרת גם למוח, היא מסייעת בשיפור התסמינים הנובעים מפגיעת הנגיף במוח (דמנציה עקב איידס - ADC ). בשימוש ממושך עשוי הנגיף לפתח עמידות לתרופה ועל כן נותנים אותה תמיד בשילוב עם תרופות נוספות הפעילות נגד הנגיף. מכיוון שתרופה זו היא הראשונה נגד איידס שנכנסה לשימוש כבר ב- 1987 ובתקופה זו נשאים רבים קיבלו אותה כתרופה בודדת, זו הסיבה שלנשאים "ותיקים" (למעלה מעשר שנים) יש בדרך כלל עמידות לתרופה זו. כמו כן, זידובודין מפחיתה בשיעור ניכר את הסיכון להעברת הנגיף מאם לעובר. תופעת הלוואי השכיחה ביותר של זידובודין היא ירידה בפעילות מוח העצם, הגורמת לדיכוי יצירת תאי הדם, אך במינון המקובל היום רק מיעוט החולים מפתחים אנמיה שמצדיקה את הפסקת התרופה.

תגובה עם תרופות אחרות: הערה כללית: מגוון רחב של תרופות עלולות להגביר את הסיכון של השפעות מזיקות עם זידובודין. תרופות אחרות עלולות לשנות את הפירוק של זידובודין בגוף ולהגביר את הסיכון של תופעות לוואי. אין לקחת שום תרופה אחרת בלי להיוועץ ברופא.
גאנציקלוביר, אינטרפרון אלפא: מתן אחת מהתרופות אלו יחד עם זידובודין, עלול לגרום במרבית החולים (80%) להחרפה של סימני רעילות בדם (אנמיה, נויטרופניה). אם שילוב זה הכרחי, יש להוריד את מינון התרופות ולעקוב אחר נתונים המטולוגיים. דוקסורוביצין, ריבאוירין, סטאוודין, אציקלוביר: תרופות אלו מפחיתות את יעילות זידובודין. אציקלוביר: תיתכן עלייה בשכיחות של תופעות כגון עייפות. אינטרפרון בטא- A1: תיתכן עלייה בריכוז זידובודין ובסימני רעילות. תרופות המדכאות את מוח העצם או תרופות ציטוטוקסיות: תרופות כגון דפסון, וינקריסטין, וינבלאסטין, או אדריאמיצין עלולות להעלות את הסיכון של רעילות המאטולוגית. פרובנציד: תיתכן עלייה בריכוז זידובודין והופעת סימנים הדומים לשפעת כגון כאב שרירים, תחושת מחלה, חום ופריחה. פניטואין: ייתכנו שינויים בריכוז כל אחת משתי התרופות. פלוקונאזול: תיתכן הפרעה בפינוי זידובודין ועלייה בריכוזו בדם. סודיום ואלפרואט: תיתכן עלייה בריכוז ובפעילות זידובודין. יש לעקוב אחר עלייה בתופעות לוואי כגון חולשה, עייפות, בחילות וחריגה בתמונת הדם. פאראצטאמול: שילוב בין התרופות עלול לעורר נויטרופניה ותופעות רעילות בכבד. יש להימנע מטיפול משולב כרוני, וניתן להחליפו בתרופות אחרות משככות כאבים וחום, כגון אספירין או איבופרופן. ריפאמפיצין: עלול להוריד את ריכוז התרופה בדם. אם ניתן, יש לעקוב אחר ריכוז זידובודין בדם בחולים הנוטלים את שתי התרופות.

מידע

אופן נטילת התרופה: טבליות, כמוסות, תמיסה לשתייה, זריקות. תדירות וזמן נטילה: 2-3 פעמים ביום. טווח המינון: מבוגרים: 500-600 מ"ג ביום, מחולק בפעמיים, במרווח 12 שעות.

ילדים במשקל 9-30 ק"ג: 9 מ"ג עבור כל ק"ג ממשקל הגוף, פעמיים ביום. לא יותר מ-300 מ"ג פעמיים ביום, נתון להחלטת רופא.

ילדים במשקל 4-9 ק"ג: 12 מ"ג עבור כל ק"ג ממשקל הגוף, פעמיים ביום. נתון להחלטת רופא.

תחילת השפעה: כתלות בצורת המתן.משך השפעה: כתלות בצורת המתן.תזונה: אין הגבלות.אחסון: לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדיםמנה שנשכחה: יש לקחת מייד כשנזכרים. אם צריך לקחת את המנה הבאה תוך שעתיים, קח מנה אחת עכשיו ודלג על המנה הבאה.הפסקת התרופה: אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא, התסמינים עלולים לחזור.מינון עודף: סביר להניח שמנה עודפת מקרית לא תגרום בעיות. ההשפעות של מנות עודפות גדולות אינן ידועות. יש ליידע את הרופא. התופעות הנפוצות ביותר עקב נטילת מינון יתר של התרופה הן עייפות, כאבי ראש והקאות. 

אזהרות

הריון:

זידובודין היא תרופת הבחירה בנשים הרות שיש להן איידס. הסיכוי להעברת זיהום HIV לעובר נמוך יותר תוך שימוש בתרופה. 

אין לקחת את התרופה במהלך 14 שבועות ההריון הראשונים. לאחר שבוע זה, המנה המקובלת הינה 500 מ"ג ליום, הניתנים מחולקים בחמש מנות, במרווחים, עד ללידה.

במהלך הצירים והלידה, הרופא שלך עשוי לתת לך זריקות של זידובודין עד לניתוק חבל הטבור של תינוקך. יתכן שגם לתינוקך יתנו רטרוביר כדי לסייע לו במניעת הידבקות ב- HIV.

הרופא שלך יחליט על המינון הנכון של זידובודין עבור תינוקך, בהתאם למשקל התינוק.

התמיסה מכילה סודיום בנזואט שעלול להגביר צהבת בילודים (עד גיל 4 שבועות).

הנקה: התרופה עוברת לחלב אם. אך במינונים רגילים לא סביר שתהיינה לה השפעות שליליות על התינוק.תינוקות וילדים: יש להפחית את המינון בהתאם לגיל ולמשקל.קשישים: סיכון גבוה יותר של תופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.נהיגה: לא צפויות בעיות.אלכוהול: אין בעיות ידועותפרטי טיפול בתרופה לטווח ארוך: ניטור: יש לבצע בדיקות דם סדירות, תפקודי כבד ותפקודי כליות בזמן הטיפול. בשימוש ארוך טווח דווח על כאבי שרירי סימנים של חמצת לקטית כוללים: נשימה עמוקה, מהירה, קשה , נמנום , חוסר תחושה תחושה או חולשה בגפיים ,  איבוד תאבון, ירידה במשקל , בחילה הקאה, כאב בטן.

ניטור: יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו.

דווח לרופא במקרה של מחלת כבד, מחלת כליה, תגובה אלרגית לתרופה זו בעבר, מחלת דם, נטילת תרופות אחרות, חמצת (acidosis), דיכוי חיסוני

תופעות לוואי

במינון המקובל כיום נסבלת זידובודין על ידי רוב החולים. אנמיה, כאבי ראש וכאבי שרירים הם תופעות הלוואי השכיחות ביותר. תופעות הלוואי במערכת העיכול, כגון בחילה והקאה חולפות לאחר מספר ימים. כמו כן זידובודין עשויה להפחית את יכולתו של הגוף להתנגד לזיהומים, לכן יש לפנות מיד לרופא במקרה של חום, כאבי גרון, פריחה או צמרמורת. כמו כן, ייתכנו שינויים בפיזור השומן בגוף. 

תיתכן חמצת לקטית.  סימנים של חמצת לקטית כוללים: נשימה עמוקה, מהירה, קשה , נמנום , חוסר תחושה או חולשה בגפיים ,  איבוד תאבון, ירידה במשקל , בחילה, הקאה ,כאב בטן.

בשימוש בתמיסה תיתכן השפעה משלשלת קלה.


שמות מסחריים

רטרוביר Retrovir גלקסו סמית קליין