ליתיום

שייך לקבוצת:
מייצבי מצב רוח, תרופות נוגדות מאניה
יש צורך במרשם רופא ללא מרשם רופא
סיכון ממנת יתר: גבוה
סיכון מפיתוח תלות: נמוך

כללי


ליתיום נמצא בשימוש מאז שנות ה- 40, ומסייע בטיפול במאניה דפרסיה. ליתיום מפחית את העוצמה והתדירות של מעברים ממצבי ריגוש קיצוני לדיכאון עמוק המאפיינות מחלה זו.

ליתיום הינה התרופה המועדפת לטיפול במאניה, אך משתמשים בה לעיתים גם למניעה וטיפול בדיכאון קשה. ניתן להתחיל טיפול עם ליתיום בבית החולים במקרים הקשים יותר.

רמות גבוהות של ליתיום בדם עלולות לגרום לתופעות לוואי קשות. לכן, בנטילת התרופה דרוש ניטור קפדני. מאחר שעשויים לחלוף 2-3 שבועות עד שתורגש השפעתו החיובית של הליתיום, נוהגים לתת ברוב המקרים תרופה נוגדת פסיכוזה יחד עם ליתיום עד שיעילותו של הליתיום תבוא לידי ביטוי.

תגובה עם תרופות אחרות: [הערה כללית]: תרופות רבות מגיבות לשילוב עם ליתיום. לפיכך אין לקחת כל תרופה נוספת (הכוונה לתרופות עם או ללא מרשם)מבלי להיוועץ ברופא. [האלופרידול ותרופות נוגדות פסיכוזה אחרות]: עלולות לגרום לרעילות נוירולוגית אם ניתנות יחד עם ליתיום. התופעות הנוירולוגיות מתבטאות בחולשה, חום, רעד, בילבול, אפאתיה, שינויים בתמונת הדם ונזק מוחי. [נוגדי דלקת לא סטרואידיים כגון אינדומתאצין ופירוקסיקאם, משתנים ומעכבי ACE] : תרופות אלו עלולות לגרום לעלייה ברמות ליתיום בדם עד כדי הרעלת ליתיום.

מידע

אופן נטילת התרופה: טבליות.תדירות וזמן נטילה: 1-3 פעמים ביום עם האוכל.טווח המינון: מבוגרים: 0.450-1.8 גרם ליום. המינון עשוי להשתנות לפי תגובת החולה.תחילת השפעה: ניתן להרגיש בהשפעות מסויימות תוך 3-5 ימים, אך ההשפעה החיובית במלואה מורגשת בדרך כלל לאחר 3 שבועות.משך השפעה: 18-36 שעות. השפעות מסויימות עשויות להימשך ימים מספר.תזונה: רמות ליתים בדם מושפעות מכמות הנתרן (המצוי במלח בישול) בגוף; לכן יש להיזהר לא להגדיל או להקטין לפתע את כמות המלח במזון. יש להרבות בשתיית נוזלים - במיוחד במזג אויר חם.אחסון: לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדיםמנה שנשכחה: אין לקחת מנה שנשכחה. קח את המנה הבאה כרגיל.הפסקת התרופה: אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא, התסמינים עלולים לחזור.מינון עודף: יש לפנות לחדר מיון מייד. דרושה פעולת חירום במקרה של איבוד הכרה או עוויתות.

אזהרות

הריון: לא ניתן, אלא במקרים בהם אי מתן מסכן את חיי האם (D)הנקה: התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע על התינוק. אין להיניק בזמן נטילת תרופה זו.תינוקות וילדים: לא מומלץ.קשישים: סיכון גבוה יותר של תופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.נהיגה: יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, בגלל האפשרות של ירידה בעירנות.אלכוהול: יש להימנע. אלכוהול עלול להגביר את ההשפעות של תרופה זו על מערכת העצבים המרכזיתפרטי טיפול בתרופה לטווח ארוך: בדרך כלל לא מומלץ על טיפול הנמשך מעל 5 שנים, אלא אם התרופה מביאה תועלת משמעותית, והבדיקות אינן מראות סימנים של ירידה בתיפקוד כלייתי.

שימוש ממושך עלול לגרום בעיות בכליות ובבלוטת התריס.

עלולה להופיע עלייה לא מסוכנת במספר תאי הדם הלבנים.

ניטור: לרוב מבצעים ניטור סדיר של רמות התרופה בדם ושל הרכב הדם. כמו כן יש לנטר את תיפקודי הכליה, בלוטת התריס והלב.ניטור: יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו.

דווח לרופא במקרה של מחלת כבד, מחלת כליה, מחלת לב, ליקויים במחזור הדם ההיקפי, חולשת שרירים, הפרעות בתפקוד בלוטת התריס, נטילת תרופות אחרות

תופעות לוואי

רוב תופעות הלוואי קשורות לרמות הליתיום בדם. מטלת הרופא המטפל הינה למצוא את המינון הנכון עבור המטופל, אשר יספיק ליצירת איזון ולא יגרום לתופעות לוואי מיוחדות. רוב התסמינים המובאים להלן מעידים על רמת ליתיום גבוהה בדם. במקרה שמבחינים באחד מתסמינים אלה יש להפסיק לקחת את התרופה ולפנות לחדר מיון באופן מיידי.

שמות מסחריים

ליקרביום Licarbium רקח