פלופנאזין
שייך לקבוצת:
פנותיאזינים, פסיכוזה, נוגדי
יש צורך במרשם רופא ללא מרשם רופא
סיכון ממנת יתר: בינוני
סיכון מפיתוח תלות: נמוך

כללי


פלופנאזין, הנמצאת בשימוש מ- 1960, הינה אחת התרופות בעלות הפעילות החזקה ביותר מבין התרופות המשתייכות לקבוצת הפנותיאזינים. תרופות אלו משמשות לטיפול במצבי פסיכוזה. הפנותיאזינים אינם מרפאים, אך מסוגלים להקל על חולים הסובלים מתסמינים של שסעת (סכיזופרניה), מאניה, שיטיון (דמנציה) ומחלות אחרות הגורמות להפרעות בשיפוט. כמו כן, לעיתים משתמשים בפלופנאזין לטיפול בבחילה והקאה הנובעים מטיפול תרופתי או קרינתי. היתרון העיקרי של פלופנאזין נובע מהשפעתו המתמשכת. אפשר לתת תרופה זו בזריקה בעלת פעילות ממושכת (depot), צורת נתינה המתאימה במיוחד לחולים שאינם זוכרים לקחת את התרופה מדי יום. בנוסף, קיים פלופנאזין גם בצורת טבליות. החיסרון העיקרי של פלופנאזין טמון בתופעות הלוואי שלו, הכוללות תנועות בלתי רצוניות, רעד ונזק לכבד.

תגובה עם תרופות אחרות: [תרופות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית] עלולות להגביר השפעות אלה של פלופנאזין. [תרופות נוגדות פארקינסון כגון לבודופה]: פלופנאזין עלול לסתור את השפעתן המועילה של תרופות אלה. לפיכך, יש להימנע משילוב זה. [תרופות אנטיכולינרגיות וכן תרופות ממשפחת נוגדי-דיכאון טריציקליים]: פלופנאזין עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופות אלה. [אמפטאמינים]: בנטילת התרופות יחד עם פלופנאזין תיתכן ירידה בפעולתם. [סיזאפריד]: בשילוב התרופות ייתכנו הפרעות קצב חמורות ושינויים בתיפקוד הלב. יש להימנע משילוב זה. [פלואוקסטין, פארוקסטין, או סרטראלין]: עלולות להתפתח תופעות דמויות פארקינסון. מכיוון שכך, יש לעקוב היטב אחר מצב החולה המקבל שילוב תרופתי זה. [ליתיום]: ליתיום הניתן עם פלופנאזין גרם במקרים בודדים לנזקים במוח, לחולשה,לדיסקינזיה, לתופעות אקסטרא-פיראמידאליות ולעלייה בריכוזי הסוכר בדם. לפיכך, בשילוב התרופות יש לעקוב אחר מצב החולה לעיתים קרובותבמיוחד, בעיקר כאשרניתנות מנות גבוהות של פלופנאזין. [פניטואין]: ייתכנו שינויים בריכוזו בדם. בשל כך יש לעקוב ולשנות את המינון בהתאם.

מידע

אופן נטילת התרופה: טבליות, זריקות.תדירות וזמן נטילה: מחלה פסיכיאטרית: דרך הפה: 2-3 פעמים ביום; בהזרקה: כל 2-4 שבועות. בחילה והקאה: כל 6-8 שעות.טווח המינון: מבוגרים: מחלה פסיכיאטרית: 2.5-10 מ"ג ליום למנה התחלתית עם ירידה למנת אחזקה של 1-5 מ"ג ליום. מינון מירבי - 20 מ"ג ליום. בזריקה בעלת פעילות ממושכת: 25 -100 מ"ג. בחילה והקאה: 1.25 מ"ג למנה.תחילת השפעה: דרך הפה: שעה אחת. בהזרקה: 24 - 72 שעות.משך השפעה: דרך הפה: 6-8 שעות. בהזרקה: 2-6 שבועות (תלוי בהרכב)תזונה: אין הגבלות.אחסון: לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים. להגן מפני אור.מנה שנשכחה: יש לקחת מייד כשנזכרים. אם צריך לקחת את המנה הבאה תוך שעתיים, קח מנה אחת עכשיו ודלג על המנה הבאה.הפסקת התרופה: אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא, התסמינים עלולים לחזור.מינון עודף: סביר להניח שמנה עודפת מקרית לא תגרום בעיות. מנות עודפות גדולות עלולות לגרום תרדמה לא רגילה, קשיון שרירים וריגוש. יש ליידע את הרופא.

אזהרות

הריון: לא ניתן בדרך כלל. תינוקות לאמהות אשר נטלו את התרופה במהלך הריונן, סבלו ממצוקה נשימתית, מתנועות לא נשלטות ומהקאות. התסמינים התפתחו כ-8 שעות לאחר הלידה ולאחר מספר ימים חל שיפור במצבם (D)הנקה: התרופה עוברת לחלב אם, אך השפעותיה על התינוק אינן ידועות. מומלץ להימנע מהנקה.תינוקות וילדים: לא ניתן בדרך כלל. יש צורך בהפחתת המינוןקשישים: ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון .נהיגה: יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, משום שהיא עלולה לגרום לתרדמה ולהאטת התגובות.אלכוהול: יש להימנע. אלכוהול עלול להגביר את ההשפעות של תרופה זו על מערכת העצבים המרכזיתפרטי טיפול בתרופה לטווח ארוך: ניטור: יש לעקוב באופן סדיר אחר תמונת הדם ותיפקודי הכבד. בנוסף מומלץ לבצע בדיקת עיניים שגרתית.
שימוש בתרופה זו מעל חודשים מספר עלול להוביל להתפתחות ליקויים בתנועה (tardive dyskinesia) .ניטור: יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו.

דווח לרופא במקרה של מחלת לב, אפילפסיה (כפיון), פעילות יתר של בלוטת התריס, מחלת כבד, מחלת כליה, מחלת פארקינסון, ברקית (glaucoma), הגדלת הערמונית (פרוסטאטה מוגדלת), נטילת תרופות אחרות

תופעות לוואי

תופעות הלוואי הבולטות ביותר של תרופה זו הינן קישיון ותנועות לא-רצוניות של הפנים והגפיים (פארקינסוניזם). בדרך-כלל ניתן להתגבר על תופעות אלו על-ידי התאמת המינון, או שיהיה צורך בהחלפת התרופה. פגיעה בתיפקוד הכבד יחד עם צהבת מופיעים בדרך-כלל בין השבוע השני לרביעי לטיפול, ומחייבים את הפסקת התרופה.

שמות מסחריים

פלודקאט Fludecate