טאקרולימוס

שייך לקבוצת:
תרופות לדיכוי מערכת החיסון
יש צורך במרשם רופא ללא מרשם רופא
סיכון ממנת יתר: נמוך
סיכון מפיתוח תלות: נמוך

כללי

טאקרולימוס היא תרופה המשמשת לדיכוי מערכת החיסון בכדי למנוע דחייה של השתל על-ידי הגוף. טאקרולימוס אושר לשימוש למניעת דחייה של כבד או כליה, אולם יעילותו נבדקה גם במושתלי לב, ריאות, לבלב, מעי, ומוח עצם. כמו כן, מיועד טאקרולימוס לטיפול בתגובת הדחייה של הכבד או הכליה בחולים אשר לא הגיבו לטיפולים בתרופות אחרות המדכאות את מערכת החיסון כגון ציקלוספורין וסטרואידים. 
טאקרולימוס נחשב כתחליף לציקלוספורין, והוא אף פעיל ממנו בהרבה. כמו שאר התרופות מסוג זה, גם טאקרולימוס מפחית את יעילותה של המערכת החיסונית, ולכן אנשים המטופלים בתרופה זו רגישים יותר לזיהומים. טאקרולימוס מופיע גם בצורת משחה ומיועד לטיפול בדלקת אלרגית של העור (Atopic Dermatitis) בדרגה בינונית עד חמורה שאינה מגיבה לטיפולים המקובלים. המשחה מתאימה לשימוש במבוגרים ובילדים מגיל שנתיים.

אין להשתמש בתרופה במקרים של:

-רגישות יתר, אלרגיה, לחומר הפעיל או לכל מרכיב אחר בתרופה.

- לתרופה אנטיביוטית כלשהי המשתייכת לקבוצת האנטיביוטיקות מסוג מאקרולידים. כגון: אריתרומיצין, קלריתרומיצין, ג'וסמיצין.




תגובה עם תרופות אחרות: [נוגדי חומצה]: יש לקחת לפחות שעתיים לפני או אחרי נוגדי חומצה. [תרופות להורדת חום (לדוגמה: אספירין, פאראצטאמול, איבופרופן)]: יש לקחת רק בהוראת רופא, שכן תרופות אלו יכולות להסתיר חום הנובע מזיהום. [נוגדי עווית (פנובארביטאל, פניטואין, קארבאמאזפין)]: עלולים להוריד רמות בדם של טאקרולימוס. [משתנים משמרי אשלגן (ספירונולאקטון)]: יש להימנע. עלול לגרום לעלייה בערכי אשלגן.

מידע

אופן נטילת התרופה: כמוסות, כמוסות בשחרור מושהה, זריקות, משחה. תדירות וזמן נטילה: כמוסות: פעמיים ביום. משחה: פעמיים ביום. יש להמשיך ולהשתמש במשחה עד שבוע לאחר העלמות התסמינים.טווח המינון: 1. למניעה של דחיית כבד: כמוסות: מבוגרים: 0.1-0.15 מ"ג/ק"ג ליום; ילדים: 0.15-0.2 מ"ג/ק"ג ליום. יש לתת את המנה ההתחלתית לא יותר מ 6 שעות לאחר ההשתלה. זריקות: ילדים ומבוגרים: 0.03-0.05 מ"ג/ק"ג ליום. יש לתת את המנה ההתחלתית לא יותר מ 6 שעות לאחר ההשתלה. 2. לטיפול בדחיית כבד: מבוגרים: 0.075-0.15 מ"ג/ק"ג ליום בהזרקה, ואח"כ: 0.3 מ"ג/ק"ג ליום דרך הפה. ילדים: 0.15 מ"ג/ק"ג ליום בהזרקה, ואח"כ 0.15-0.33 מ"ג/ק"ג ליום דרך הפה. 3. למניעה של דחיית כליה: כמוסות: מבוגרים: 0.2 מ"ג/ק"ג ליום; ילדים: 0.15-0.2 מ"ג/ק"ג ליום. יש לתת את המנה ההתחלתית לא יותר מ 24 שעות לאחר ההשתלה. זריקות: מבוגרים וילדים: 0.03-0.05 מ"ג/ק"ג ליום. יש לתת את המנה ההתחלתית לא יותר מ 24 שעות לאחר ההשתלה. 4. לטיפול בדחיית כליה: מבוגרים: 0.02-0.1 מ"ג/ק"ג ליום, ואח"כ 0.3 מ"ג/ק"ג ליום דרך הפה.תחילת השפעה: כמוסות: תוך מספר שעות. זריקות: השפעה מיידית.משך השפעה: מספר ימים. חלק מהשפעות התרופה (כמו הסיכון להתפתחות לימפומה) יכולות להמשך אף שנים.תזונה: ניתן לקחת עם מזון או חלב כדי להפחית את תופעות הלוואי במערכת העיכול. מזון יכול להפחית את הספיגה ועל כן יש לקחת את התרופה בזמנים קבועים. יש להימנע משתיית מיץ אשכוליות או אכילת אשכוליות.. יש ליטול את התרופה בדרך כלל על קיבה ריקה או לפחות שעה אחת לפני הארוחה או  2-3 שעות לאחר הארוחה.  אחסון: מנה שנשכחה: יש להמתין עד מועד המנה הבאה, ולהמשיך כרגיל.  אין לקחת מנה כפולה. יש לדווח לרופא אם נשכחה יותר ממנה אחת, או אם הקאת לאחר נטילת המנה. הפסקת התרופה: הפסקת התרופה תעשה רק על-פי הוראת הרופא.מינון עודף: יש לדווח לרופא. סביר להניח שמנה עודפת מקרית לא תגרום בעיות. זריקות: ניתנות תחת השגחה רפואית.

אזהרות

הריון: יש להיוועץ ברופא טרם נטילה בהריון. הנקה: לא ניתן. התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע לרעה על התינוק. מומלץ לא לקחת את התרופה או לא להיניק.תינוקות וילדים: יש צורך בהפחתת המינון בהתאם לגיל ולמשקל.קשישים: לא ניתן בדרך כלל.נהיגה: אין בעיות ידועות.אלכוהול: אין בעיות מיוחדות, אך אלכוהול עשוי להחמיר את המחלה עבורה ניתנת תרופה זו.פרטי טיפול בתרופה לטווח ארוך: שימוש ממושך בתרופה זו יכול להגביר את הסיכון להתפתחות סוגי סרטן מסוימים, כגון לימפומה. ניטור: בדיקות דם למדידת רמות טאקרולימוס בדם, ניטור תיפקודי הכבד והכליות, רמות אלקטרוליטים, רמות סוכר ולחץ דם, וניטור תמונת הדם השלמה.ניטור: יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו.

דווח לרופא במקרה של סוכרת, מחלת לב, יתר לחץ דם, זיהום כלשהו, מחלת כליה, רגישות בעור, תגובה אלרגית לתרופה זו, הריון, הנקה

תופעות לוואי

תופעת הלוואי העיקרית של תרופה זו היא רגישות מוגברת לזיהומים מכל הסוגים. יש לדווח לרופא על כל מחלה דמויית שפעת או זיהום מקומי. רוב תופעות הלוואי האחרות של טאקרולימוס הן קלות בהשוואה לסיכונים הקיימים במצבים בהם משתמשים בתרופה. בגלל חומרתם של מצבים אלה, כל אדם המטופל עם טאקרולימוס חייב להיות תחת השגחה רפואית סדירה, תוך ניטור כל תופעות הלוואי האפשריות.


תופעות לוואי שכיחות מאוד: 

עלייה ברמות הסוכר בדם, סכרת, עלייה ברמות אשלגן בדם. • . קשיי שינה • . רעידות, כאבי ראש • . עלייה בלחץ הדם •  תוצאות לא תקינות בבדיקות של תפקוד כבד. •  שלשול, בחילות. •  בעיות בתפקודי כליות. •


תופעות לוואי נוספות:

ירידה בספירת כדוריות דם ( טסיות, כדוריות דם אדומות או לבנות) , עלייה בספירת כדוריות דם לבנות, • שינויים בספירת כדוריות דם אדומות (הנראים בבדיקות דם).  ירידה ברמות בדם של מגנזיום, פוספט, אשלגן ,סידן או נתרן, העמסת נוזלים, עלייה בחומצת שתן או בשומנים בדם, ירידה בתאבון, עליה בחומציות הדם, שינויים אחרים במלחי הדם (נראים בבדיקות דם)   תסמינים של חרדה, בלבול וחוסר התמצאות, דכאון, שינויים במצב הרוח , סיוטים, הזיות, הפרעות נפשיות. •  פרכוסים, הפרעות במצב ההכרה,  עקצוץ ונימול ( לפעמים מכאיב) בכפות הידיים ובכפות הרגליים, • סחרחורת, פגיעה ביכולת הכתיבה, הפרעות במערכת העצבים.   ראייה מטושטשת, רגישות מוגברת לאור, הפרעות בראייה. • . טנטון (צלצולים באזניים) • . ירידה בזרימת הדם בכלי הדם של הלב ,דפיקות לב מואצות •  דימום, חסימה חלקית או מלאה של כלי דם, ירידה בלחץ הדם. • קוצר נשימה, הפרעות ברקמות הנשימה בריאה, הצטברות נוזלים מסביב לריאה, דלקת של הלוע, שיעול, • תסמינים דמויי שפעת.  ,  בעיות בקיבה כמו דלקות או כיבים שגורמים לכאבי בטן או לשלשול, דימום בקיבה, דלקת או כיב בפה • הצטברות נוזלים בבטן, הקאות, כאבי בטן, קשיי עיכול, עצירות, פליטות גזים, נפיחות, צואה רכה.  . פגיעה בדרכי המרה, הצהבה של העור עקב בעיות כבד, נזק לרקמת הכבד ודלקת בכבד •  גרד, פריחה, נשירת שיער, אקנה, הזעת יתר. •  כאבי מפרקים, גפיים, גב וכפות רגליים. התכווצויות שרירים. • . ירידה בתפקוד הכליות , ירידה בייצור שתן, הפרעות או כאב בעת מתן שתן • חולשה כללית, חום, הצטברות נוזלים בגוף, כאב ותחושת חוסר נוחות, עליה באנזים אלקלין פוספטאז   בדם, עלייה במשקל, הרגשה של הפרעה בטמפרטורת הגוף . תפקוד לקוי של האיבר המושתל •


שמות מסחריים

פרוגראף Prograf טבע פרוטופיק Protopic טבע אדבגרף Advagraf טבע טקרוסל Tacrocel פריגו